סתם, סתם....

[אםהבניםשמחה]

סתם, סתם....

מוכר? אצל הבנים שלי זה ממש נפוץ. קודם אומרים משהו מעליב, או לא נכון, ועוד לפני שאת מתאוששת הם מוסיפים- סתם, סתם. אותי זה בכל לא משעשע. זה יותר גרוע מהלגיד משהו וכשרואים שהוא מעליב, להתנצל. משום שבתוספת הסתם הזה, הם בעצם אומרים לי- ידענו שתעלבי ובכל זאת אמרנו.............אבל בסתם. שניצלים שלך, איכס! סתם, סתם... זה מה שקנית לי ליומולדת? סתם, סתם...

 

[פלגיה]

אמרת להם את זה?

שזה לא משעשעש ושזה מעליב? יכול להיות שזה הנוהג בחברת החברים שלהם, ועדיין צריך לומר שבבית מקובלים דברים אחרים.

 

[אםהבניםשמחה]

zה מאד מקובל בחברה שלהם.

אמרתי לא פעם, אבל קשה להם לצאת מההרגל. כמו שיש את אלה שאומרים כאילו על דברים שאינם כאילו.

 

[פלגיה]

אבל "כאילו" זה לא מעליב

וזה הפך להיות שגרת דיבור. ה"סתם, סתם" הוא משהו שהייתי רוצה מאוד להגדיר כצורה שבה אתה מדבר אל חברים (נניח) ולא אל בני הבית. בפורום אחר כתבה מישהי שלא מפריע לה כשהילדים שלה אומרים לה "קרציה" כי זה ביטוי כזה ולא ממש התכוונו. אני לא מוכנה לקבל כזה דבר. גם אם לא מתכוונים יש דרכי ביטוי, והן משתנות לפי ההקשר. עם ההורים (לצורך העניין) מדברים שונה ויש דברים שמותר להגיד לחברים ולא להורים. איך אפשר לפתור את זה מעבר לאמירה חוזרת ונשנית והתעקשות? האמת שאני לא יודעת.

 

[אםהבניםשמחה]

נכון,

השתמשתי בדוגמה רק כדי להסביר עד כמה זה נפוץ שם. כשהצטרפתי לטיול כתתי, כל משפט שני נגמר בסתם, סתם.