סתם סיפור
כשעוד טסנו חופשי בסיני יצאתי לטיסת לילה עם ידידי המצחיק עופר (ביחד גם חצינו את הגבול למצרים כמה שנים אחרי זה) והצטרף אלינו לסיפן (בל 206) מפקד הבסיס ש"אהבתו" אלי היתה ידועה ברבים. החלתנו ללמד את המפקד פרק בטיסות לילה באזור חשוך (כמו תחת של כושי). אורך הניווט היה כשעתיים+- . לאחר כרבע שעה של טיסה בגובה 500 רגל מעפ"ש כשמסביב רק חושך, ולא חשוב עם העינים פתוחות או סגורות במילא (לא)רואים אותו דבר, אני שואל את עופר - שניווט - האם הוא מזוהה, תשובתו היתה "בערך" אמרתי לו שזה לא מספיק טוב באזור כזה כי יש הרים גבוהים שאנו עלולים להתנגש בהם אם לא נדע מיקום מדוייק,(כמו ההרקולס שהתנגש בג´בל הלל) המשכנו עוד מספר דקות ואומר לי עופר אני לא יודע בכלל היכן אנחנו נמצאים. מפקד הבסיס שישב מאחור נלחץ והתמתח קדימה בכדי לנסות לראות את מה שקורה בתא מלפנים והתחיל לשאול שאלות "מנחות" ביקשתי ממנו שלא יפריע כי אנחנו במתח נורא, עופר כמובן מסובב את המפה ומנסה להצפין לשטח אבל בחוץ רואים רק שחור, והוא אומר לי איך רוצים שננוט כאשר לא רואים כלום החוצה. המשכנו בכך לאורך כל הטיסה והוספנו דיבורים על דלק שיגמר ואיך ננחת בחושך הזה, והמפקד מאחור התנועעה הלוך וחזור בעצבנות מתגברת, ואני מבקש ממנו שלא ינדנד את המטוס כי זה יוציא אותנו מהכיוון. רק דבר אחד לא ידע מפקד הבסיס. כל הטיסה היתה למעשה תרגול של טיסה על ידי הכוונה חיצונית ולא על ידי הניווט שלנו, ולכן לא היה צריך בכלל לראות החוצה, אלא שאת התקשורת עם הגורם החיצוני לא איפשרנו לו לשמוע, וכך אנו טסים על פי הכוונה חיצונית, מתלוצצים על המפה והמפקד עושה במכנסיים מאחור. כמובן שבסוף הטיסה הוא מיהר לדווח על כך למפקדנו שחייב ניצלו בנס לאחר שהוא טס עם שני ליצנים שלא יודעים היכן הם טסים, וכשמפקד הטייסת הסביר לו את כל התרגיל....... הוא הלך לישון כשהוא מבטיח לעצמו (כנראה) שאנחנו עוד ניפגש..... ואכן ניפגשנו, אך זה סיפור להזדמנות אחרת
כשעוד טסנו חופשי בסיני יצאתי לטיסת לילה עם ידידי המצחיק עופר (ביחד גם חצינו את הגבול למצרים כמה שנים אחרי זה) והצטרף אלינו לסיפן (בל 206) מפקד הבסיס ש"אהבתו" אלי היתה ידועה ברבים. החלתנו ללמד את המפקד פרק בטיסות לילה באזור חשוך (כמו תחת של כושי). אורך הניווט היה כשעתיים+- . לאחר כרבע שעה של טיסה בגובה 500 רגל מעפ"ש כשמסביב רק חושך, ולא חשוב עם העינים פתוחות או סגורות במילא (לא)רואים אותו דבר, אני שואל את עופר - שניווט - האם הוא מזוהה, תשובתו היתה "בערך" אמרתי לו שזה לא מספיק טוב באזור כזה כי יש הרים גבוהים שאנו עלולים להתנגש בהם אם לא נדע מיקום מדוייק,(כמו ההרקולס שהתנגש בג´בל הלל) המשכנו עוד מספר דקות ואומר לי עופר אני לא יודע בכלל היכן אנחנו נמצאים. מפקד הבסיס שישב מאחור נלחץ והתמתח קדימה בכדי לנסות לראות את מה שקורה בתא מלפנים והתחיל לשאול שאלות "מנחות" ביקשתי ממנו שלא יפריע כי אנחנו במתח נורא, עופר כמובן מסובב את המפה ומנסה להצפין לשטח אבל בחוץ רואים רק שחור, והוא אומר לי איך רוצים שננוט כאשר לא רואים כלום החוצה. המשכנו בכך לאורך כל הטיסה והוספנו דיבורים על דלק שיגמר ואיך ננחת בחושך הזה, והמפקד מאחור התנועעה הלוך וחזור בעצבנות מתגברת, ואני מבקש ממנו שלא ינדנד את המטוס כי זה יוציא אותנו מהכיוון. רק דבר אחד לא ידע מפקד הבסיס. כל הטיסה היתה למעשה תרגול של טיסה על ידי הכוונה חיצונית ולא על ידי הניווט שלנו, ולכן לא היה צריך בכלל לראות החוצה, אלא שאת התקשורת עם הגורם החיצוני לא איפשרנו לו לשמוע, וכך אנו טסים על פי הכוונה חיצונית, מתלוצצים על המפה והמפקד עושה במכנסיים מאחור. כמובן שבסוף הטיסה הוא מיהר לדווח על כך למפקדנו שחייב ניצלו בנס לאחר שהוא טס עם שני ליצנים שלא יודעים היכן הם טסים, וכשמפקד הטייסת הסביר לו את כל התרגיל....... הוא הלך לישון כשהוא מבטיח לעצמו (כנראה) שאנחנו עוד ניפגש..... ואכן ניפגשנו, אך זה סיפור להזדמנות אחרת