סתם משתפת...

סתם משתפת...

ביום חמישי האחרון נפגשתי עם המשפחה של אבא שלי שלא ראתה אותי בהריון.
כמובן שנכנסתי עם הבטן שהולכת לפני ופשוט הייתי המומה מהתגובה.
אז לפני התגובה אספר שאני נשואה 5 שנים, מנסים שלוש שנים, שנה טבעי ושנתיים טיפולים..בדרך הריון שכולם ידעו עליו שנגמר והריון חוץ רחמי ושברון לב ענקי..
כולם ידעו שאנחנו בטיפולים כי אחרי החוץ רחמי כבר נשברתי וכל מי ששאל סיפרתי לו, זה עזר לי להתמודד עם השאלות המרגיזות ועם חוסר ההתחשבות מצד הריוניות אחרות.

טוב אז נכנסתי לבית של דודים שלי ופשוט אין אחד שנשאר אדיש, כווווווווווווווווווולללללללללללללללללםםםםםםםםםםםםםם בלי יוצא מן הכלל היו עם דמעות בעיינים, דוד שלי צעק צעקה שלא תבייש את אף צעקה בעולם של :" כמה אני שמח בשבילך עיניים שלי"(העניים שלי היה בעיראקית אני רק מתרגמת
)
מאוד הופתעתי והתרגשתי, אמנם ידעתי שכולם מתרגשים אבל עשה לי ממש טוב לראות אותם ככה, לא הפסיקו לדבר כל הערב על ההריון הזה ועל התאומות שהולכות להצטרף למשפחה..ופתאום הרגשתי קצת חרא עם עצמי שפחדתי כ"כ לספר להם
אבל כנראה שככה זה לאור מה שעברתי..

זהו, שפכתי.. תודה למי שהגיעה עד כה..
 

טאקית24

New member
גם אצלי

ההריון של הבנות הגיע אחרי הריון שהתחיל וכולם ידעו והוא לא התפתח ועברתי גרידה בשבוע 11.
כשראינו דופק החלטנו שמספרים רק להורים ולחברים קרובים, אבל הבטן שלי יצאה מהר כל כך שאי אפשר היה להסתיר. אז סיפרנו. לשמחתי הסתיים בטוב..
אני תמיד בגישה של מי שישתתף בשמחתי ישתתף בצערי. כשעברתי את ההפלה קיבלתי המון תמיכה ואנשים הבינו למה הסתגרתי קצת והיו יותר רגישים לענין.
 

dk83

New member
איזה כיף :)

גם אני חיכיתי רק כשראו לי בטן כדי לספר.
לא התחשק לי לספר לכולם בהתחלה כי גם עבר עלינו הרבה עד שנכנסנו להריון.

וגם עד לא מזמן רק ההורים ידעו שזה תאומים (ולפני שבועיים גילינו שמדובר בתאומות :) ).
העדפתי לחכות עד לסקירה המוקדמת לפני שמספרת ועדיין לא כל החברים ידועים כי לא רוצה לספר בטלפון.
 
כ"כ מרגש...


איזה מקסימים הם.שכ"כ שמחו איתך...

גם אצלינו ההריון הגיע אחרי חמש שנים.
מטיפולים.וגם אנחנו עברנו הפלה
אז אני ממש ממש מזדהה איתך....
 
כן אכן ברגע שאני משחזרת את הסיטואציה

עולות שוב דמעות בעיני כי זה היה מרגש..
מחזיקה אצבעות שכוווללללם יגיעו לחגוג עימי את הבריתות של הנסיכות הלוואי בע"ה!
 
למעלה