סתם משהו

[עדיייייייייייי]

סתם משהו

נולדתי כקוץ בשדה פרחים ככה לפחות אמא חשבה השנאה שלה אלי היתה כל כך חזקה כל חיי נלחמתי להפוך לפרח ולהיות חלק מהמשפחה להיות אהובה לקבל שמחה לטיפה אך ככל שגדלתי התחלתי לשאול האם אני באמת קוץ בשדה פרחים? או אולי פרח בשדה קוצים? אין לי מושג אולי בעצם אני קוץ בשדה פרחים ככה אלוהים חושב אולי בגלל זה הכל כל-כך כואב אולי בעצם בכך שאלוהים כל כך מכאיב הוא רומז לי לקום וללכת אבל.... מה אהיה שם? קוץ בשדה פרחים? פרח בשדה קוצים? קוץ בשדה קוצים? פרח בשדה פרחים? אולי פשוט כדאי שאקום ואבדוק למה אני מחכה? למה מקשיבה? בתוכי כבר אבדה התקווה כל כך עייפה כל כך מאוכזבת כל כך מפוחדת מבוההההההההההההההההההההההההההההההההההההללללללללללללללללללת

 

[סהר-תמיכה]

את מאמינה בגורל?

כאילו שנולדת, זהו, יש לך תפקיד, פרח או קוץ. אבל את אדם ויש לך במיוחד עכשיו בחירה של איך ומה להיות. וזה מפחיד אבל עדיין זה שם.

 

[עדיייייייייייי]

וואלה נכון אנסה למצוא את זה