נראה לי שלשדה קראו פיורי
זה בהחלט אחד הרגעים המרגשים בסדרה ואחת האמירות הכי חשובות על מוות. (ואיזה שגיאות כתיב יש לך?
) ואם להתייחס לפרקים שהוזכרו כאן, אני מסכימה עם המון: 2-02 הפרק הכי חשוב בסדרה עם המסר הכי חשוב והכי מוסרי בעולם. תצוגה מדהימה של פיבי. לא משנה כמה פעמים ראיתי את זה, אני תמיד בוכה בקטע שלפני ההוצאה להורג שלה עם פרו ופייפר. 4-20 הפרק הכי סוער רגשית בסדרה. 4-19 אותו מאוד מאוד אהבתי באופן אישי, מאותן סיבות שאחד האהובים עלי הוא 3-08 ושאני מתה על כל תחילת העונה השלישית ועל רובה בכלל. 3-22 ללא ספק פרק איכותי בטירוף בדיוק מהסיבה שסם ציין, הקצב האווירה המלחיצה ומלאת הפאניקה והדרמה. מאותן סיבות גם 4-13 מעולה. אני אהבתי מאוד גם את 1-13 (כבר שכחתם את העונה הראשונה הנפלאה? גם את 1-15 אהבתי מאוד), את 2-21 שמישהו כתב כאן כי גם לו יש מסר כללי מדהים (וכן גם את 2-22) וכמובן שהיו עוד המון המון. בתחילת עונה 5 היו כמה יפים במיוחד ואני גם מאוד אהבתי את הפרק עם החלומות שלהן. (שהיה 13,14 משהו כזה)