יש אנשים שצוחקים אבל רוב אנשים שמתפלאים בכזה "וואלה??" ומפרגנים. אח"כ שואלים כמה חלקים עושים ואז הם מגלים לי שגם הם היו רוצים לעשות אבל אין להם מקום / סבלנות / blah blah blah... זה דווקא נחמד...
בד"כ זה מתגלה תוך שיחה מעניינת של תחביבים.. וכשאני מראה להם את הפאזלים הם מעריכים את העבודה הקשה שואלים מאיפה התחלתי ולא מאמינים שזה אפשרי... אה! והם שואלים אם עשיתי את זה לבד בכל מקרה זה נהדר!!!!
היום גיליתי לחבר טוב לראשונה שאני נהנית מפאזלים. (אני מפזלת מגיל 4 לטענת אמא שלי, אבל רק בשנים האחרונות התחלתי לשחק בפאזלים באמת גדולים) הוא שאל, באמת בתמימות ולא מתוך כוונה לפגוע: "מה? פאזל של ילדים?" אמרתי לו שיש מאות אלפי אנשים מבוגרים שמרכיבים פאזלים של מאות ואלפי חתיכות, אז הוא אמר, מצטדק "לא יודע, אצלי פאזל זה משחק של ילדים"...
