סתם מן יום כזה.....

מלבלבת

New member
סתם מן יום כזה.....

ישנה אצל הוריי, האחיין הפעוט שלי התעורר עם חיוך, בידו האחת בולל את שיערי(מה שנשאר ממנו)ובשניה אחז בסמרטוט השינה שלו..... כל הלילה ישן הוא לצידי-הריח הזה של התינוקות מילא את אפי.. חייכתי אליו בחזרה, ואז זה נחת עליי! גוש כזה התיישב לו במרכז חזי ומסרב להינתק. הפלגתי בים הדמיון, תמונות מהעבר(הלא כל כך רחוק) החלו לקפץ אל מול עיניי-ההריונות המדומים, הטיפולים, הישבן הדואב, הוא והביקורות שלו על איך שגדלתי פרא... אני כבר אחרי, כבר לא נשואה, כבר לא מנסה.. שרידי השומן אף נעלמו להם, הישבן כבר לא דואב מזמן... אוהבת את הזעטוטים האלה-החיוך התמים, האהבה שהם יודעים להעניק, הצעד הראשון, המילה הראשונה-הכל כל כך בתולי ונעים..... ואני רוצה לזעוק: גם אני רוצה!! גם אני רוצה!!! יודעת שזה לא מעשי-לפחות לא עכשיו... סתם מן יום כזה...
 

אורמור

New member
יפתי,

חשה בכאבך, מכירה אותו הכרות קרובה, הוא היה בן בריתי 9 שנים, הכאב הארור, הכמיהה, לא אומר לך מילים נבובות, זר לא יבין זאת, הצעקה שלך מהדהדת עמוק אצלי ברחם, בנתיים,עד שיבוא לה מזור לצעקה הזאת, התנחמי באחיין המתוק הזה שלך, ואני מאחלת מהמעמקים שיבוא כבר היום והצעקה הזאת תשאר רק הד עמום קלוש, בדרך זו או אחרת, מרגישה אותך.. אוריק
 

מלבלבת

New member
אכן אורי, "זר לא יבין זאת"...

קוראת את אשר כתבתי, יומיים אחריי... טרם סיימתי לנקות אחר הבלאגן שהותיר אחייני(בני משפחתי התארחו אצלי לשבת)! יושבת אל מול המסך, וקוראת את התגובות והמסרים. רבים מזדהים עם אותו כאב, ולדעת שאת לא לבד שם-תמיד חשבתי שצרת רבים היא נחמתם של הטיפשים-טעיתי! קוראת סיפורים מעודדים של אנשים שמעולם לא הכרתי, אנשים שהיו שם, אנשים שעודם שם... וגם קראתי אותך ואת אשר כתבת בהודעה אחרת-ואני אומרת לעצמי-"קומי, קומי, תתנקי מהלבוש הלא הולם הזה שלבשת על עצמך-לא יפה לך הרחמים העצמיים..." ובין בובת הכלב הזרוקה בסלון לבין נקיון כתמי השוקו שעל הארון-אני הולכת לחשוב חיובי...ורק חיובי! תודה שאת שם בשבילי!
 

לולה3

New member
מלבלבת

יש בהם משהו קסום וטהור בקטנטנים האלו.. אחת האהבות העזות ביותר בחיי היא בני. וכן גם את..גם את..תחווי את האהבה המדהימה הזאת אחד מן הימים. ועוד דבר היום הוא באמת "סתם מן יום כזה" חרא של יום
 

מלבלבת

New member
שאטיוד לא יראה אותך לולה...

מן=מין... צוחקת.... תודה-סתם נפילת מתח זמנית!
 

מייקי69

New member
מנסה להתחבר ולהוסיף

יש לי משהו כזה שמסתובב לי בנשמה הרבה זמן. רציתי להעלות אותו כאן, אחרי הסערה. והנה, את באה. אומרת מה שאת אומרת, אורמור מתחברת לקצה האחד ואני לאחר. לא שלך - שלי. אולי ידבר גם אלייך. אולי אפתח אותו כנושא בפני עצמו. פעמיים בחיי עברתי את המשבר הזה של פרידה. אני נוגעת לא בפרידה, כי אם במשבר. היו הרבה קטנים כאלה, ושניים אלה היו ה-גדולים. אני מדברת על ההתגברות. על ההתאוששות. פניה חדה - דיאטה. תמיד אומרים שנורא קשה לעשות דיאטה. ואני תמיד אומרת - דיאטה זה קל. ה"אחרי" הוא הקשה. לשמור על זה, לא לתת לזה לברוח. חזרה לנושא. נפלתי, נופצתי, שנה שלמה עסקתי רק בדבר אחד - החלמה. לאסוף את השברים, ללמוד לנשום, לפסוע, ללמוד לחיות בכוחות עצמי. להבריא, להחלים. לעצור את סחרור המכונית שסטתה מהמסלול, ואז לחזור למסלול. שנה שלמה הכל סבב סביב המאבק הזה. מצב הציפרניים, מצב הרוח, מצב המצב. הכל. המטרה היתה ברורה. הקשיים היו מובנים. הנפילות הקטנות בדרך למעלה, נסבלות. ואז... בא השקט. שקט. שקט. שקט. ומה עכשיו? התרוממתי, הנה אני פוסעת, מחייכת, הכל תקין. המטרה הושגה. ועכשיו? עכשיו צריך לחיות, הא? להתמלא בתוכן. למצוא יעד או יעוד חדש. למצוא עשייה. לעשות משהו עם הגוף והנפש שהחלימו. ואיזה אנטי-קליימקס זה לצאת ממשבר אל תוך... ריק. המילים שלך על משהו קטן וחמים שאת רוצה בו. משהו שהוא תמצית של תוכן, יעוד, איך שתרצי לקרוא לזה, הביאו אותי לאחוז בקצה הזה. כי כאן אני עכשיו. שלמה, בריאה, לא כואבת. ואין לי מושג לאן אני הולכת מכאן. אז עצרתי. סתם עצרתי. לא סובלת את זה! על סף תהום. או שאפרוש כנפיים (כוח, למי יש כוח), או שאפול סתם כך (מקווה להנות מהנוף בדרך למטה), או שאתישב שם, על הצוק, וסתם אביט סביב. לא סובלת את זה!
 
מתחברים למה שפרח

כתבה. כל אחד והחבילה שלו. והנה אתן כמהות למשהו שאין ואתן רוצות יותר...אתן...כאילו בהמתנה. ואני יש לי את הילדים המקסימים. טוב לי כל כך טוב עם האישה. מתקדם ועושה גם בעבודה. אפילו מצליח ללמוד במקביל. הנה חזרתי מטיול שתכננתי ורציתי. והנה גם אני פתאם מפיק סרט דיגיטלי על הטיול... אבל, כשיש לך משפחה על הראש וגם יש עבודה מעל ומעבר לראש וגם ילדים מתרוצצים ורוצים עוד והאישה גם צריכה. ועכשיו גם ההורים צריכים. וכולם מסביב צריכים ורוצים.... ואתה ישן 5 שעות ביום רק כדי להספיק... רוצה לצעק ש.ק.ט. כמו הילד מהפירסומת לחיסכון במיים... לו רק הייתי יכול להיות בהמתנה. לעצור. להביט מלמעלה. לרחף לדאות, ליפול סתם כך. זוכר וחולם על ההרגשה הזו של שוכב לי במיטה ובוהה על התקרה... לא עונה לטלפונים אני והשאלות הקיומיות. השאלות הפלצניות שלמעשה יש להם משמעות רק שאתה בהמתנה.... שקט של טבע מסביב. לא רעש של עמודי חשמל או מזגן... להיות חיית פרא בטבע. לא להתלבש ולא להתפשט. לשמוע רק את ההד שלי והטבע המקסים. להתחבר לכל החלומות. לרחף... מתפשר על שבוע שלי לבד עם עצמי... מתפשר על יום כזה ללא טלפונים... מתי תבוא לי מתנה של המתנה? שלא יגידו לי בוקר טוב - אדון. דניאל מתחבר למילים של וחוזר לנסות לסגור את היום ולהגיע הביתה..
 

גלית34

New member
מלבלבת יקרה מבינה אותך כל כך../images/Emo20.gif

עכשיו את בתקופה של לבלוב והרע מכל כבר אחרייך.
ועכשיו זה לא מעשי אבל בעוד שנה שנתיים זה יכול להיות מאוד מעשי. ככה כמעט הרגשתי כששמעתי שגיסתי בהריון רציתי לצעוק להתחתן ראשונה {ואני הבכורה}לא התחתנתי...אז לפחות ללדת ראשונה...וגם זה לא יקרה. שולחת לך הרבה
ים.
 

אטיוד5

Active member
סתם מן ומין

אחרי אורמור והמביטה זאת הפעם השלישית היום שעיני נפגעות וכואבות מהמן הזה, גם לי מגיעה תמיכה בעבור הסבל הזה, אז אנא סילחו לי, אני כבר לא יכול להתאפק, יותר מדי עבורי. באג ידוע ומתועד היטב שלי. נגדשה סאתי.
אני מאוד מקווה שהיום שלך גם בדרך. הוא יהיה מין (סוג) יום נפלא בקרוב בימייך, אמן. מיום ליום כוחך שב אלייך, שערך שב אט אט, את שבה לאיתנך, והלואי שיהיה לך מין (סקס) אדיר וגם תוצאות מן המין הזה מן המין שציינת. בהצלחה!! ואל תגידו לי שזה חוסר רגישות להתלבש על הזוטא הזאת בזמן מצוקתה של המלבלבת. אני יודע. מתנצל ומבקש סליחה ומחילה מראש ובדיעבד. תודה.
 

מלבלבת

New member
סתם מין תגובה לא ענינית....

שלי-שלי.... להראות לך שקראתי והפנמתי! חן-חן על התגובה...
 
למעלה