קצת מעבר
כן, מה שיצא ממני זה מגעיל. באמת רציתי להיות אמפתי ורגיש ומבין אבל לא היה לי עם מה לעבוד כי הרגש היחידי שאת מראה זה מעין טירדה אגבית. את ההודעה התחלת ב"סתם לשתף. מצחיק." ואז ה"דילמה" היחידה שלך זה אם את עדיין יכולה להחשב פציפיסטית. את מבינה איפה הקושי שלי למצוא נקודת חיבור? אני מקווה בשבילך שההודעות מנוסחות ככה כי את מדחיקה ומסתירה ועוד לא התחברת למה שעשית. הדברים שתיארת, ובמיוחד בטון המרוחק הזה, גרמו לי לרצות לצעוק עליך אבל ויתרתי, מה שכן יצא בסוף זה הערות של אין לי כוח והגועל. מה שכתבת לגבי זה שעדיף שאת תהיי שם מאחרות, זה אולי נכון במיקרו של המיקרו, אבל במקרו ברור שאין לזה שום משמעות וכל עוד יש מישהי שתעשה את התפקיד זה מה שחשוב. נראה לך שמה שחשוב לאנשים שעוצרת אותם משטרת ההגירה זה אם השוטר שלוקח אותם למעצר של כמה שבועות וגירוש מהמקום שבו הם חיים הוא נחמד יותר או פחות? במיקרו בטח שזה עדיף שאנשים יהיו נחמדים על פני מגעילים, אבל במקרו זה כל כך שולי שזה מגוחך להתמקד דווקא בזה. אני טוען שזה מנגנון הכחשה, כדי להמנע מלהסתכל נכוחה על מה שאת עושה בפועל, את נדבקת לסוגיה שולית והופכת אותן לעיקר, ככה כאילו יש פה דילמה שקולה ואת לא צריכה להתעסק עם הסוגיות המרכזיות שעצם התפקיד שלך מחריד מעיקרו וכמה שלא תהיי נחמדה בו זה לא ממש משנה. ולעניינך, את באמת חושבת שכל אותם פלסטינים ש"הצלת" את חייהם בכך שלא היית מנייאקית מושלמת כמו מישהי אחרת מתקזזים איכשהו עם זה שאת שותפה ישירה למותו? אם מה שאת מחפשת זה לשמוע שאת לא מפלצת ברברית, אז הנה, את לא. אבל זה בדיוק הבעיה לדעתי, שאת מתמקדת יותר מדי בהגדרות של שחור לבן כדי להתחמק מלהתעסק בעיקר. אז אולי תכתבי קצת על מה הרגשת בשעתו, מה את מרגישה כעת, מה לדעתך זה אומר עליך ולגביך קצת מעבר להאם את פציפיסטית או לא.
