הומו וטוב לו
New member
סתם לשתף ...
טוווווב ... אז ביום שישי הייתי בהשתלמות בעבודה ... המרצה החליט שנעשה מין תרגיל גיבוש קטן ... כל אחד היה צריך לבחור בן/בת זוג שהוא הכי פחות מכיר בחברה ולעשות איתו שיחת היכרות בת עשרים דק' עפ"י הנחיות של המרצה .... בי בחרה מישהי בת 30 לערך .. השיחה איתה זרמה אחלה .. מסתבר שבנוסף לעבודתנו בחברה היא גם גרפיקאית בחברת "ראובני פרידן" (חברת הפירסום של אורנג', קסטרו, גד ועוד..) קיצר .. הכרתי אותה יותר לעומק וגם היא אותי .. לקראת סוף השיחה המרצה ביקש שכל אחד יאמר איך הוא התרשם מהאדם שדיבר איתו ... אני אמרתי שהיא מדהימה ואחת שיודעת מה היא רוצה מעצמה ושאת מה שהיא רוצה להשיג בחיים היא תשיג.. כי יש לה יכולות אדירות לפי הדברים שהיא אמרה ... וכשהיא הגיעה אליי היא אמרה שאני מתוק וחמוד ..אבל אני צריך למתן (ככה כותבים ? למתן ? התכוונתי לאזן) את הקופצנות שלי ואתה תנועות הגוף שלי בזמן הדיבור ... שמחתי שהיא אמרה לי את זה .. אני אוהב ביקורת בונה ושאומרים לי את האמת בפרצוף ולא מורחים אותי ... במשך השבת הייתי במחשבות של איך לשנות את הקופצנות הזאת ואת תנועות הגוף ... ניסיתי לעבוד על זה יום שלם ... ובסופו של דבר הגעתי למסקנה.. אני לא רוצה לשנות את זה ... כי זה פשוט חלק ממני !! זה פשוט אני !! אני אוהב לחייך ולדבר בקופצנות ועם תנועות גוף וידיים... לא תמיד הייתי ככה .. עד לפני שנתיים הייתי הבנאדם הכי סגור ומופנם שיש ... הייתי תמיד מאחורי הקלעים.. אפילו בעבודות שעבדתי אהבתי תמיד להיות מאחורי הקלעים (אם זה היה עריכה - אז אני מאחורי מחשב .. אם זה היה בימוי - אז אני מאחורי הצלמים ונותן הנחיות .. אם זה הפקת אירוע - אני מארגן את הכל שיהיה טיפ טופ.. אבל מאחורי התפאורה... אף פעם לא הייתי בקדמת הבמה ... תמיד מאחורי הקלעים.. אפילו עם חברים מסוימים שעכשיו יש לי, בחיים לא הייתי חושב שאני אהיה חבר שלהם מתישהוא.. האדם מתכנן ואלוהים צוחק ...אשכרה נכון ...) לפני כמה חודשים משהו השתנה אצלי .. הפכתי לאדם אחר ... הרבה שהכירו אותי לפני השינוי אומרים לי "מה קרה לפיני הישן?" - אני עונה להם שפיני הישן עדיין קיים.. הוא עדיין נמצא בי ... אבל הוא פינה מקום לפיני החדש .. שגם הוא טוב לא פחות וביחד .. פיני הישן ופיני החדש הם אני .... אני באמת מרגיש שטוב לי עכשיו ... אני בקדמת הבמה . אני באור הזרקורים (למעשה אני לא מסוגל בכלל לשמוע על לחזור לעבודה בהפקות קולנוע או אירועים.. ) אפילו התחלתי לחשוב על ביה"ס למשחק ... אין לי מושג אם אעשה עם זה משהו או לא ... אבל זה בהחלט בראש .. אני זה אני .. עם כל החבילה .. קופצני.. חייכני.. (שטותניק יש יאמרו..).. מדבר עם תנועות גוף .. זה אני וזה מה יש ... אני אוהב אותי ככה ... ואני ממש ממש אבל ממש לא מתכוון להשתנות . החלטתי .... ואני באמת מודה לאותה בחורה שאמרה לי את דברים האלה... אני באמת בעד שיגידו לי את האמת בפרצוף ... לא בטוח שאני יסכים עם מה שיגידו לי אבל זה חשוב לי לשמוע מה הם חושבים ... ומה שהיא אמרה רק חיזק אותי יותר .. זה רק גרם לי להשלים עם עצמי יותר. ועל זה אני באמת מודה לה. אז תודה ורד.
טוווווב ... אז ביום שישי הייתי בהשתלמות בעבודה ... המרצה החליט שנעשה מין תרגיל גיבוש קטן ... כל אחד היה צריך לבחור בן/בת זוג שהוא הכי פחות מכיר בחברה ולעשות איתו שיחת היכרות בת עשרים דק' עפ"י הנחיות של המרצה .... בי בחרה מישהי בת 30 לערך .. השיחה איתה זרמה אחלה .. מסתבר שבנוסף לעבודתנו בחברה היא גם גרפיקאית בחברת "ראובני פרידן" (חברת הפירסום של אורנג', קסטרו, גד ועוד..) קיצר .. הכרתי אותה יותר לעומק וגם היא אותי .. לקראת סוף השיחה המרצה ביקש שכל אחד יאמר איך הוא התרשם מהאדם שדיבר איתו ... אני אמרתי שהיא מדהימה ואחת שיודעת מה היא רוצה מעצמה ושאת מה שהיא רוצה להשיג בחיים היא תשיג.. כי יש לה יכולות אדירות לפי הדברים שהיא אמרה ... וכשהיא הגיעה אליי היא אמרה שאני מתוק וחמוד ..אבל אני צריך למתן (ככה כותבים ? למתן ? התכוונתי לאזן) את הקופצנות שלי ואתה תנועות הגוף שלי בזמן הדיבור ... שמחתי שהיא אמרה לי את זה .. אני אוהב ביקורת בונה ושאומרים לי את האמת בפרצוף ולא מורחים אותי ... במשך השבת הייתי במחשבות של איך לשנות את הקופצנות הזאת ואת תנועות הגוף ... ניסיתי לעבוד על זה יום שלם ... ובסופו של דבר הגעתי למסקנה.. אני לא רוצה לשנות את זה ... כי זה פשוט חלק ממני !! זה פשוט אני !! אני אוהב לחייך ולדבר בקופצנות ועם תנועות גוף וידיים... לא תמיד הייתי ככה .. עד לפני שנתיים הייתי הבנאדם הכי סגור ומופנם שיש ... הייתי תמיד מאחורי הקלעים.. אפילו בעבודות שעבדתי אהבתי תמיד להיות מאחורי הקלעים (אם זה היה עריכה - אז אני מאחורי מחשב .. אם זה היה בימוי - אז אני מאחורי הצלמים ונותן הנחיות .. אם זה הפקת אירוע - אני מארגן את הכל שיהיה טיפ טופ.. אבל מאחורי התפאורה... אף פעם לא הייתי בקדמת הבמה ... תמיד מאחורי הקלעים.. אפילו עם חברים מסוימים שעכשיו יש לי, בחיים לא הייתי חושב שאני אהיה חבר שלהם מתישהוא.. האדם מתכנן ואלוהים צוחק ...אשכרה נכון ...) לפני כמה חודשים משהו השתנה אצלי .. הפכתי לאדם אחר ... הרבה שהכירו אותי לפני השינוי אומרים לי "מה קרה לפיני הישן?" - אני עונה להם שפיני הישן עדיין קיים.. הוא עדיין נמצא בי ... אבל הוא פינה מקום לפיני החדש .. שגם הוא טוב לא פחות וביחד .. פיני הישן ופיני החדש הם אני .... אני באמת מרגיש שטוב לי עכשיו ... אני בקדמת הבמה . אני באור הזרקורים (למעשה אני לא מסוגל בכלל לשמוע על לחזור לעבודה בהפקות קולנוע או אירועים.. ) אפילו התחלתי לחשוב על ביה"ס למשחק ... אין לי מושג אם אעשה עם זה משהו או לא ... אבל זה בהחלט בראש .. אני זה אני .. עם כל החבילה .. קופצני.. חייכני.. (שטותניק יש יאמרו..).. מדבר עם תנועות גוף .. זה אני וזה מה יש ... אני אוהב אותי ככה ... ואני ממש ממש אבל ממש לא מתכוון להשתנות . החלטתי .... ואני באמת מודה לאותה בחורה שאמרה לי את דברים האלה... אני באמת בעד שיגידו לי את האמת בפרצוף ... לא בטוח שאני יסכים עם מה שיגידו לי אבל זה חשוב לי לשמוע מה הם חושבים ... ומה שהיא אמרה רק חיזק אותי יותר .. זה רק גרם לי להשלים עם עצמי יותר. ועל זה אני באמת מודה לה. אז תודה ורד.