ילדונת שקטה
New member
סתם לידע כללי...
כולם אומרים כמה שצבא זה חרא וכמה שצבא זה נורא, ורק דופקים אותך שם וזה סבל נוראי. למרות הפז"ם האפסי שלי שעוד אי אפשר לקרוא לו פז"ם. 10 חודשים בצבא סה"כ. הספקתי לעבור קורס מ"כים,ברובו לא נכחתי,כי הייתי בגימלים. הפסדתי ימי שטח,הפסדתי מבחנים,הפסדתי קריעות תחת ועוד כל מיני טחינות. למרות שמהצד זה נראה כאילו עשיתי לעצמי טובה,שמי צריך את זה ומה זה נותן בכלל. אבל לקחתי מזה המון ובעיקר קיבלתי.כמה פלצני שזה לא ישמע. אני קוראת את הספר מחזור ומבינה כמה חוויות הפסדתי,כמה אנשים מגניבים ומדהימים פיספסתי להכיר. כמה צחוקים לא זכיתי לעבור,והכל כי עשיתי לעצמי הנחות. נהייתי מ"כית למרות הכל,למרות תחנוניי הרבים שלא להיות. והעברתי שני מחזורים של ילדים מקסימים, שרק להיות איתם העביר לי את הבאסה,ושיפר לי את היום. פרשתי מהתפקיד ועכשיו אני פקידה. יש את הצחוקים,יש את הכיף והאנשים המדהימים. אבל אני מצטערת על ה10 חודשים שהייתי עסוקה בלבכות,ולרחם על עצמי. אז מה שאני מנסה להגיד בסה"כ,אל תקשיבו לאף אחד,צבא זה חוויה של פעם בחיים.במיוחד לבנות. איפה שלא תהיו,כמה שחרא לא יהיה,קחו מזה את הטוב ביותר. כי תמיד כשמסתכלים לאחורה מתחרטים. בסופו של דבר כולם חוששים מהדבר הזה צבא,אבל זה כלום,סתם מערכת עם הרבה צחוקים ופאנן וכן יש שמירות בדרך-תקשיבו למרות שזה עדיף ממטבח,הכל תלוי בגישה שמסתכלים עליה. אם לא טוב לכם איפה שאתם,תבקשו,תדרשו ותעמדו על שלכם שיעבירו אתכם. בהצלחה לכל המלש"בים, גיוס קל ונעים.
כולם אומרים כמה שצבא זה חרא וכמה שצבא זה נורא, ורק דופקים אותך שם וזה סבל נוראי. למרות הפז"ם האפסי שלי שעוד אי אפשר לקרוא לו פז"ם. 10 חודשים בצבא סה"כ. הספקתי לעבור קורס מ"כים,ברובו לא נכחתי,כי הייתי בגימלים. הפסדתי ימי שטח,הפסדתי מבחנים,הפסדתי קריעות תחת ועוד כל מיני טחינות. למרות שמהצד זה נראה כאילו עשיתי לעצמי טובה,שמי צריך את זה ומה זה נותן בכלל. אבל לקחתי מזה המון ובעיקר קיבלתי.כמה פלצני שזה לא ישמע. אני קוראת את הספר מחזור ומבינה כמה חוויות הפסדתי,כמה אנשים מגניבים ומדהימים פיספסתי להכיר. כמה צחוקים לא זכיתי לעבור,והכל כי עשיתי לעצמי הנחות. נהייתי מ"כית למרות הכל,למרות תחנוניי הרבים שלא להיות. והעברתי שני מחזורים של ילדים מקסימים, שרק להיות איתם העביר לי את הבאסה,ושיפר לי את היום. פרשתי מהתפקיד ועכשיו אני פקידה. יש את הצחוקים,יש את הכיף והאנשים המדהימים. אבל אני מצטערת על ה10 חודשים שהייתי עסוקה בלבכות,ולרחם על עצמי. אז מה שאני מנסה להגיד בסה"כ,אל תקשיבו לאף אחד,צבא זה חוויה של פעם בחיים.במיוחד לבנות. איפה שלא תהיו,כמה שחרא לא יהיה,קחו מזה את הטוב ביותר. כי תמיד כשמסתכלים לאחורה מתחרטים. בסופו של דבר כולם חוששים מהדבר הזה צבא,אבל זה כלום,סתם מערכת עם הרבה צחוקים ופאנן וכן יש שמירות בדרך-תקשיבו למרות שזה עדיף ממטבח,הכל תלוי בגישה שמסתכלים עליה. אם לא טוב לכם איפה שאתם,תבקשו,תדרשו ותעמדו על שלכם שיעבירו אתכם. בהצלחה לכל המלש"בים, גיוס קל ונעים.
