סתם כי בא לי לשתף...

devil female

New member
שירקוש, קראתי את מה שכתבת...

וכ"כ ההתרגשתי, הזדהתי איתך, הרגשתי כאילו זו אני שמוציאה הכל החוצה!! אני נמצאת בדיוק באותו מצב, הייתי עם בחור שנה וחצי ואחרי חודש שנפרדנו אני מרגישה מאוהבת בו כמו לפני חצי שנה... כואב לי בצורה נוראית וגם אני מנסה למלא את החיים שלי בכל מיני דברים, כמו להשאר כמה שיותר בצבא ולא לחזור הביתה, כי בבית אני מרגישה אותו ורוצה להתקשר אליו!!! אתמול בלילה התחלתי לצרוח ולבכות אל תוך הכרית מרוב הכאב, אבל בסופו של דבר אני יודעת שהכל לטובה ובסוף של דבר הוא יגיע האחד והיחיד שלי...
 

s h i r k u s h

New member
תודה על התגובה ../images/Emo13.gif

מקווה שבאמת האחד המיוחד יגיע לכל המחפש...
 
כנסי לפה משהו מהלב..

דבר ראשון את לא לבד עם ההרגשה הזאת לדעתי יש עוד הרבה מאוד אנשים שמרגישים ככה.. אבל זה לא מה שבאתי להגיד לך וגם לא באתי להגיד לך שככה אני בדיוק מרגיש עכשיו ושקראתי את זה הרגשתי שכאילו אני כתבתי את זה כי זה בדיוק מה שיש לי עכשיו זה לא מה שאני רוצה להגיד לך מה שכן הוא שכמה שאת רוצה את זה אז לדעתי ככל שיעבור הזמן זה יותר טוב כי זה הזמן שלך לחשוב על הכל..לחשוב על כל המערכות יחסים שעברת על כל האנשים שעברת כל העליות וכל המורדות כל האכזבות וכל האהבות ובמיוחד השבירת לב. אם תחשבי על הכל את תיראי שעברת כל כך הרבה והתגברת והמשכת הלאה ושרק הזמן פותר את הכל.. אז פשוט תני לזמן לעשות את שלו ואת תיראי שבסוף יבוא לך הבן אדם שיעלה לך חיוך על הפנים והבן אדם שבשבילו יהיה שווה לך לקום כל בוקר עם חיוך בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה בהכל ואל תתיאשי בחיים "הבדידות היא אור ירוק להתאהב"-משפט אמיתי..
 

s h i r k u s h

New member
../images/Emo45.gif

תודה על התגובה
 

אניטהא

New member
עוד תגובה..מהלב:

שירי, קראתי את דברייך ונאלמתי. קראתי את התגובות לדברייך ושוב את דברייך והיה לי קשה להגיב. הדברים הזכירו לי את הילדה בת ה-14 שהתאהבה בפעם הראשונה. חבר ראשון, נשיקה ראשונה חלומות גדולים...ואחרי חודשיים הוא מתקשר להגיד שנגמר והוא מצטער. המשכתי לאהוב בטרוף, המשכנו להיפגש במסגרת החברתית המשותפת וגיליתי שהוא פשוט החל קשר עם מישהי אחרת בזמן שהיינו חברים והיא הסיבה לפרידה. חוסר הביטחון גרם לי לפתוח בדיאטה קיצונית שמתוצאותיה אני עדיין סובלת, החלטתי שאני גומלת לבחורים באותה מטבע. יצאתי עם בחורים כדי להראות שאני משהו (עד היום לא ברור לי מה), שברתי לבבות, לא מעט לבבות ובכל פעם כעסתי יותר עליו ועל עצמי. ואז הכרתי את האדם האחד. אהבה ממבט ראשון ועדיין חשבתי לבלות ולזרוק, לפגוע עמוק. אבל כנראה שהוא אכן ה"אחד" מכיוון שהוא קיבל בהבנה דברים שלי היה קשה לקבל. ניהל איתי שיחות ארוכות ורבות. אני לא מנסה חלילה ליעץ לך לנהוג כמוני אני רק רוצה להגיד שבסופו של תהליך תמצאי את האחד היחיד והמיוחד ואת צריכה כח ותקוה בדרך. שולחת לך חיבוקים מחזקים
 
למעלה