סתם כי בא לי לשתף
שלום לכולם. אני בכלל לא יודעת אם אני בפורום הנכון, אבל אנסה ואשמח לשמוע דעתכם בעניין. אז ככה, לפני קרוב לשנתיים הכרתי בדרך לא דרך בחורה מדהימה שהיא הפכה לחברה הכי טובה שלי. יש לנו קשר נדיר ומיוחד, הקשר הוא על בסיס יומיומי (אין יום שלא מדברות והשיחות הן תכופות-משוחחות כמה פעמים ביום בווטסאפ) איך שהכרנו הקשר היה מלא בהתלהבות, הרמוניה, כל הזמן רק חיכינו לשמוע אחת מהשניה (ולא, לא בקטע לסבי בכלל) היה שם פשוט משהו מיוחד, חיבור נדיר שקשה להסביר במילים, אשר נמשך שנה וחצי!!! שזה המוןןןן תמיד משתפות אחת השניה בכל. אחרי שנה וחצי התחיל להיות קצת חיכוכים אבל הגענו לעמק השווה והתחושה היא שמאז הקשר קצת ירד, אדגיש שעדיין השיחות הן יומיומיות (מתראות פעם בחודשיים וחצי-שלושה בגלל המרחק) מאז התחושה היא שהשיחות השתנו, שכבר אין את ה"מג'יק" הזה שהיה שם כל הזמן הזה. רק אציין שאני יודעת טוב מאוד שבאיזה שלב, בכל קשר, מתישהו זה יורד-אבל להיות ככה שנה וחצי זה המון והיה לי הכי כיף שבעולם ועכשיו שזה ירד זה מבאס לאללה. ניסיתי לדבר איתה על זה, היא אמרה שזה פשוט השתנה, ושוב, אני מבינה זה הכי טבעי אבל כנראה גם מבאס קצת... היא מישהי מאוד משמעותית עבורי ואני יודעת שתמיד נהיה שם אחת למען ולא משנה מה.. סתם קצת הייתי מבואסת ורציתי לשתף ולשאול, האם יש פה מישהו שמבין או מכיר את התחושה הזאת? זו חוויה.. ולא כל אחד מסוגל להיות בקשר יומיומי, יש אנשים שזה פשוט חונק אותם! אבל לנו היה כיף ונוח ככה (וזה לא אובססיה או תלות, זה פשוט קרה) כפי שאמרתי חיבור נדיר.. האם עוד מישהו חווה סוג של חברות כזאת? באמת מעניין לשמוע אם יש מישהו שמבין על מה אני מדברת..
שלום לכולם. אני בכלל לא יודעת אם אני בפורום הנכון, אבל אנסה ואשמח לשמוע דעתכם בעניין. אז ככה, לפני קרוב לשנתיים הכרתי בדרך לא דרך בחורה מדהימה שהיא הפכה לחברה הכי טובה שלי. יש לנו קשר נדיר ומיוחד, הקשר הוא על בסיס יומיומי (אין יום שלא מדברות והשיחות הן תכופות-משוחחות כמה פעמים ביום בווטסאפ) איך שהכרנו הקשר היה מלא בהתלהבות, הרמוניה, כל הזמן רק חיכינו לשמוע אחת מהשניה (ולא, לא בקטע לסבי בכלל) היה שם פשוט משהו מיוחד, חיבור נדיר שקשה להסביר במילים, אשר נמשך שנה וחצי!!! שזה המוןןןן תמיד משתפות אחת השניה בכל. אחרי שנה וחצי התחיל להיות קצת חיכוכים אבל הגענו לעמק השווה והתחושה היא שמאז הקשר קצת ירד, אדגיש שעדיין השיחות הן יומיומיות (מתראות פעם בחודשיים וחצי-שלושה בגלל המרחק) מאז התחושה היא שהשיחות השתנו, שכבר אין את ה"מג'יק" הזה שהיה שם כל הזמן הזה. רק אציין שאני יודעת טוב מאוד שבאיזה שלב, בכל קשר, מתישהו זה יורד-אבל להיות ככה שנה וחצי זה המון והיה לי הכי כיף שבעולם ועכשיו שזה ירד זה מבאס לאללה. ניסיתי לדבר איתה על זה, היא אמרה שזה פשוט השתנה, ושוב, אני מבינה זה הכי טבעי אבל כנראה גם מבאס קצת... היא מישהי מאוד משמעותית עבורי ואני יודעת שתמיד נהיה שם אחת למען ולא משנה מה.. סתם קצת הייתי מבואסת ורציתי לשתף ולשאול, האם יש פה מישהו שמבין או מכיר את התחושה הזאת? זו חוויה.. ולא כל אחד מסוגל להיות בקשר יומיומי, יש אנשים שזה פשוט חונק אותם! אבל לנו היה כיף ונוח ככה (וזה לא אובססיה או תלות, זה פשוט קרה) כפי שאמרתי חיבור נדיר.. האם עוד מישהו חווה סוג של חברות כזאת? באמת מעניין לשמוע אם יש מישהו שמבין על מה אני מדברת..