סתם כי בא לי לשתף

lovly7

New member
סתם כי בא לי לשתף

מתלבטת מה לכתוב ואם בכלל.
על מה שעברתי ועדיין מתמודדת
אני יצאתי אבל אב ילדי נשאר
מתמודדת עם דיונים על משמורת ומזונות
על דיינים מזוקנים שפוסקים בשם אלוהים והדת
על הדרת נשים והתעלמות מוחלטת מטובת הקטינים
היום אני יודעת את מקומי ויודעת להתעקש כשצריך ולדעת את החוקים ומה באמת נכון ומותר
ובגלל זה להענש ע"י "אנשי דת" כי בחרתי דרך אחרת
זה נקרא "אונס/אנוסה חלקי
בורא כל שישנו... פרספקטיבה עליונה
יבוא יום וכל אלה ש"מייצגים.." את אלוהים ואת משנתו ואת "חוקיו"
יענשו כי הם מאמינים באלוהים זר קר ומנוכר
שכל רצונו זה להעניש את החוטאים, וכולנו חוטאים וצריכים להענש
ומי שלא הולך בדרכו.. דרך שאותם אנשים מעוותי חשיבה עיוותו .. יענש
היום. אחרי תקופה ארוכה מאד כבר אין בי כעס כי אם השלמה
מאמינה בדרכי ובאמת שלי
לא מפחדת מעוד דיון.. וכן, אני שמה פאה וחצאית ארוכה וחולצה שרוול ארוך ויש לי בתיק בגדים להחלפה וכשאני יוצאת משם אני מחליפה בחדר מדרגות של אחד הבנינים בסביבה..
ככה הם חיים אנשי הדת שמאמינים "באלוהים" חיים בשקר למדתי לכבד, לקבל את השקר שלהם כי זה מה שמגן עליהם מפני עצמם
אם רק היו מסתכלים לעצמם פנימה, היו באמת מנסים להתחבר לאלוהות היו מגלים כל כך הרבה דברים יפים
חמלה, אהבה, יופי, סליחה, הבנה, חיבור, שפע. קבלה.. של אחר, של שונה.
אם כבר אלוהים.. אז הוא ברא את כולנו ואוהב את כולנו בצורה שווה
הם אלה שבוחרים ברע ובעונש.
לא קל להיות אנוס, ולא קל להיות יוצא, ולא קל להיות שונה, ולבד, וצודק ובוחר
אבל כשיש לי את זכות הבחירה אני גם מוכנה לשאת בתוצאות
כי אני חושבת ובוחרת ומרגישה ומחליטה מה לעשות ואיך להרגיש
יש ריח של שינוי באוויר
 
גם ממני


אם את צריכה משהו..אשמח אם את צריכה עזרה חומרית תכנסי לפורום "למען הקהילה" ותגידי שאני שלחתי אותך
 
וואו מקסימה אחת

באמת לא 'ל להילחם בשביל האמת שלנו אבל זה שווה כל מאבק
 
כמו קודמיי אני מעריץ את הגישה שלך

ומקווהמאוד שתצליחי להתמודד עם כל הבלאגן מסביבך ולצאת חזקה ואיתנה.

כמובן שאשמח לעזור בכל מה שאפשר.
 

chaynobody

New member
גם אני מצטרף חברים כאן

אני יודע שקשה לקבל הרגשה אמיתית מאנשים וירטואלים עלומי שם, אבל בכל זאת מקווה שתרגישי שאנחנו באמת מחזקים אותך בדרכך הקשה.
 
אויש, כואב לי לקרוא

על עוד אחת שמתמודדת עם מצב כמו שלי.

כשאני מגיעה לדיון בבית הדין אני עושה מעין מדיטציה ואומרת לעצמי:
בשביל להאמין בבורא עולם אין צורך לא בחצאית ולא בפאה, אלוהים אוהב אותי כמו שאני, והדיינים שיושבים פה מולי וחורצים גורלות לחיים ולמוות, לא בהכרח שהאמונה שלהם חזקה משלי.
אז מה אם הם מזוקנים?
אז מה אם הם חובשים מגבעות ולבושים בחליפה?

מי כמוני וכמוך יודעים עד כמה הם מושחתים, וכמה שקר ועיוות דין יש שם.

אז במקום לראות מולי את שלושת הזיינים לבושי השחורים עם פרצוף חמור סבר, אני רואה שם אותך אלוהים, ולדבר אליך אלוהים זה קל יותר וכייף יותר מאשר לדבר אל אנשים מושחתים, ואז אני אומרת לך את אשר על ליבי ומסבירה בנועם מדוע אני חושבת שנעשה פה עוול לילדיי.

נכון, כבר אין בי כעס כי אם השלמה, מאמינה בדרכי ובאמת שלי.....
יודעת שיום יבוא והילדים יצביעו ברגליים ולא ייקנו את כל הבולשיט של אבשלהם ושל בית הדין והרווחה, הם יודעים וידעו איפה טוב להם באמת, ואף אחד לא יעמוד להם בדרכם, לא הרווחה ולא המשטרה ולא פקידי הסעד.

מאחלת לך ולילדייך רק טוב
יבואו ימים טובים
 
למעלה