מזל היחידה
New member
סתם יום של ככה...
רוצה רק לחשוב שאני בסדר רוצה לחשוב שאני מתעודדת בין רוח שמיים גלים ומים פוסעת אל כלום לעוד חיוך של יום יומיים אתה אומר את אומרת וגם אני לכם אומרת להיות מאושרים ובין מילים ובין דברים ובין לרצות ולהיות מאושרים הדרך כואבת הלב כואב והדרך פתאום ארוכה וכל כך רחוקה אני הולכת ממך מתרחקת יותר ויותר אל עצמי לבדי רק שלי הלב שלי איתי עכשו בודד מתבודד מרוב כאב אני יודעת שזה עצוב אני יודעת שאני בחרתי ללכת ממך בא לי לצעוק כל כך בא לי כל כך אבל שותקת עוד קצת בולעת את מה שנשאר מעכלת בתוכי את הכאב שלי השמש למעלה וכוכבים וירח ולי בחיי היית רק אורח רוצה לחייך להביט שוב למעלה אך אין בי כוח פשוט אין חושבת על יום המחר שיגיע חושבת על דמות שתופיע אבל הכל שחור אין כבר אופק אין כבר אור אני רוצה להאיר את הדרך לעצמי לליבי אך כבה האור בין אנשים חברים אוהבים שמיים ומים מחייכת אליכם רוצה לעזור לכם אך אין לי כח לעצמי שואלת אותו את הגדול במרומים מי לי לעזר יבוא מי הוא לי והוא לא עונה כמו תמיד שותק ובוחן אותי שוב ואני שם עם עצמי ואתם שם לבד וכולנו עם אחד פעם למעלה פעם למטה ועכשו פתאום הכל שקוע אולי עוד רגע ואולי עוד שניים אולי עוד יחייכו שפתיים השפתיים שנשקו לך בחום בין ליטוף אחד לאחר והגוף שעכשו כואב רוצה להשתחרר בין ידייך אך אני כאן רחוק ואתה עוד יותר שם באופק רחק אני יודעת שקשה לך אני יודעת שקשה לי גם אבל מחר אולי באמת יהיה יותר שמח וטוב שהאופטימיות אל ביתי תחזור ושמש תאיר לי שוב ושוב אחייך אל הגדול במרומים השומר עלינו שבוחן אותי כל כך עכשו ולכן איני נשברת.
רוצה רק לחשוב שאני בסדר רוצה לחשוב שאני מתעודדת בין רוח שמיים גלים ומים פוסעת אל כלום לעוד חיוך של יום יומיים אתה אומר את אומרת וגם אני לכם אומרת להיות מאושרים ובין מילים ובין דברים ובין לרצות ולהיות מאושרים הדרך כואבת הלב כואב והדרך פתאום ארוכה וכל כך רחוקה אני הולכת ממך מתרחקת יותר ויותר אל עצמי לבדי רק שלי הלב שלי איתי עכשו בודד מתבודד מרוב כאב אני יודעת שזה עצוב אני יודעת שאני בחרתי ללכת ממך בא לי לצעוק כל כך בא לי כל כך אבל שותקת עוד קצת בולעת את מה שנשאר מעכלת בתוכי את הכאב שלי השמש למעלה וכוכבים וירח ולי בחיי היית רק אורח רוצה לחייך להביט שוב למעלה אך אין בי כוח פשוט אין חושבת על יום המחר שיגיע חושבת על דמות שתופיע אבל הכל שחור אין כבר אופק אין כבר אור אני רוצה להאיר את הדרך לעצמי לליבי אך כבה האור בין אנשים חברים אוהבים שמיים ומים מחייכת אליכם רוצה לעזור לכם אך אין לי כח לעצמי שואלת אותו את הגדול במרומים מי לי לעזר יבוא מי הוא לי והוא לא עונה כמו תמיד שותק ובוחן אותי שוב ואני שם עם עצמי ואתם שם לבד וכולנו עם אחד פעם למעלה פעם למטה ועכשו פתאום הכל שקוע אולי עוד רגע ואולי עוד שניים אולי עוד יחייכו שפתיים השפתיים שנשקו לך בחום בין ליטוף אחד לאחר והגוף שעכשו כואב רוצה להשתחרר בין ידייך אך אני כאן רחוק ואתה עוד יותר שם באופק רחק אני יודעת שקשה לך אני יודעת שקשה לי גם אבל מחר אולי באמת יהיה יותר שמח וטוב שהאופטימיות אל ביתי תחזור ושמש תאיר לי שוב ושוב אחייך אל הגדול במרומים השומר עלינו שבוחן אותי כל כך עכשו ולכן איני נשברת.
