סתם יום של חול

[שמוליק שמואלי]

סתם יום של חול

https://www.facebook.com/photo?fbid=10218600949122680&set=pcb.10218600969243183

 

[רן פאוקר]

תודה האם נתראה בשבוע הבא באילת ?

 

[שמוליק שמואלי]

סביר

 

[מיכי 10]

שמוליק, יש לי כמה שאלות אליך.

את הקישורים שלך לתמונות, התרגלתי לפתוח וליהנות מהתמונות המיוחדות, ולא תמיד להגיב, אעפ"י שרבות מהן מוצאות חן בעיני במיוחד.

היום אני מבקשת לשאול אותך כמה דברים:

1. האם מה שנראה על העלה השמאלי התחתון של החמניה (או חמנית, כפי שכנראה היא נקראת) הוא גרעין חמניה קלוף, או שזה איזה חרק?

2. שאלה אישית, אם אפשר: האם אתה מנהל גן הנוי של אילות, או שהיית בעבר?

3. העלה המיוחד והיפהפה של הבוהיניה, האם הוא נחשב כחד-פסיגי או כדו-פסיגי? כי לי נראה כאילו הוא גם וגם, אם אפשרית תופעה כזאת.
(אולי כמו שקראתי היום בווינט על תאומים חצי זהים).

 

[מ ש ה 53]

לי אמנם לא קוראים שמוליק, אבל אנסה להשיב לך עפ"י התרשמותי
ו/או הידע הרעוע שלי..
אבל זה כמובן לא פוטר את שמוליק במאום!
1. עלה תחתון שמאלי של הפרח? ראוי להדגיש זאת.
לי זה לא נראה חרק וגם לא נראה גרעין חמניה קלוף (כי מהיכן יגיע כזה בכלל)?
או שמדובר כאן באיזו הצטלקות על העלה (ואולי שמוליק עוד יגיע ויזהה זאת שוב ויוכל לצלם תקריב),
או שמא מדובר באיזה חרק פראי, שחפר בין הפרחים הצינוריים שבמרכז הפרח הגדול,
והצליח לשלוף "עובר" של גרעין שאולי אבד לו על עלה הפרח הלשוני כפי שכתבת.
אבל זה לא נראה לי, כי הפרחים הצינוריים נראים מסודרים יפה, ואין סימני נזק.
מעבר לזה, לא ראיתי שהפרחים בכלל החלו כבר להיפתח, ככה ש.... העוברים עדיין זעירים.
אז האפשרות הזו נפסלה לדעתי.
אולי (והיות) שצמח החמניה צמוד לגזע כלשהו, אולי משהו נשר מהצמח האחר? לא שנראה
לי, ובקיצור, נותרה כאן סוג של תעלומה.

3. מה הקשר בין העלה של הביהיניה לבין היותה חד או דו פסיגית?
פסיגים יש רק בזרע, ואת הפסיגים רואים כשהצמח נובט. מדובר בעלה הראשון,
או בעלים הראשונים. חד פסיגי = עלה יחיד. דו פסיגי = זוג עלים שהם שונים משאר
עלי הצמח שמתפתחים לאחר מכן. רב פסיגי = כמו אורן. שושנת עלים על הגבעולון.
ולמידע כללי:
חד פסיגיים הם בעיקר בני משפחת הדגניים, ואילו הביהיניה היא פרפרניים או קסאלפינים.
עשו קצת בלגן בסיווג המשפחה הזו, ואודה שלא ממש עקבתי מיהו מה.
אבל הנה לך קישור, שיראה לך נבטי אורן ונבטים דו פסיגיים אחרים (ואפילו חמניות)
בשורה השלישית. בצילומים אלה, את תראי את השוני שבין הפסיגים לעלים.
https://www.google.com/search?q=נבט...QKHWidCukQ9QEwA3oECAoQBQ#imgrc=9x_HBwUuWFhsbM:
בכל מקרה, לדעתי את התכוונת אולי לשאול האם אלי העץ הם מסורגים או זוגיים.
לדעתי וככל שזכור לי, הם מסורגים.

ולגבי התאומים החצי זהים... זו סוגיה מוזרה, כזו שאינה חייבת שתקרה רק אצל תאומים.
הכתבה שקראת נראתה לי מוזרה ולא מלאה, והנה. גם אני הסתקרנתי אמש, לאחר
שנתקלתי בה וקראתי אותה.
קורה (ונדיר מאד), גם ששני זרעים מפרים ביצית אחת, ואז נגלה בן זכר עם 2 כרומוסומי X וכרומוסום Y. מה שנקרא XXY.
ככל שזכור לי, רובם גם הופכים להיות אלימים במיוחד.
אין לי כעת סבלנות לחפש, אבל אני מקווה שעם הזמן אצליח למצוע מידע על הנושא,
ואם כן, אעביר זאת לכאן.

 

[מיכי 10]

תודה על כל התשובות, משה. אז לגבי השאלה הראשונה, קיבלנו

כבר את תשובתו של שמוליק. ואגב, אותה חמניה נראית כל כך צעירה ובריאה, וכמו שקורה לי פעמים רבות כשאני רואה תמונות של פרחים מוכָּרים ואהובים עלי, אני מרגישה כאילו את הריח שלהם, אפילו שזאת תמונה בלבד...

התשובה שלך לשאלה השלישית שלי, על העלה של הבוהיניה, הפתיעה אותי מאד מאד. למה?
כי בערך בכיתה ה', לימדה אותנו המורה לחקלאות על חד-פסיגיים ודו-פסיגיים. היא התייחסה אך ורק לעורקים שלהם. ואני זוכרת שציירתי עלים כאלה פעמים רבות, לפי מה שלמדנו אצלה. מאז לא הזדמן לי לשמוע שום הסבר אחר.

אחרי שקראתי את מה שכתבת כאן, וגם הבנתי כבר שאתה צודק, נכנסתי בוויקיפדיה לחד-פסיגיים, ומצאתי שם, בין השאר, את ההסבר הזה:
"העורקים בעלים של החד־פסיגיים מקבילים בדרך־כלל או יוצאים מנקודה משותפת בשורש העלה. זאת לעומת רשת עורקים סבוכה שניתן לראות בעלים של הדו־פסיגיים."
זה בדיוק מה שהמורה הסבירה לנו.

לפי מה שקראתי שם עוד, וגם על הדו-פסיגיים, אני חושבת עכשיו שעץ הבוהיניה שייך לדו-פסיגיים.

בוהיניה היא קודם כל ממשפחת הקטניות, לפי מה שמצאתי בוויקיפדיה:
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: קסאלפיניים
סוג: בוהיניה

האם עצי אורן נחשבים לדו-פסיגיים? התמונה בקישור לא הוכיחה לי את זה. הייתי חושבת שהם חד-פסיגיים, אבל מדבריך אני מבינה שהם דו-פסיגיים. מוזר.

(אני בכלל לא מכירה את המושג "עלים מסורגים" או אולי משורגים?)

 

[מ ש ה 53]

או קיי. אז המורה שלך התייחסה לסממן שמאפיין את החד פסיגיים
וזה בסדר. תכונת החד פסיגיות מאפיינת בעיקר את מש' הדגניים ועוד מספר משפחות
כמו התמר והדקל (שהם בני אותה משפחה = דקליים).
איני זוכר מה הציקס, אבל הנה כמה מהמשפחות העיקריות:
כף צפרדע
שושנאים
דקלאים
דגנאים
אספרגאים
קומלינאים
טמוסאים (Dioscoreales)
Acorales
Pandanales
זנגבילאים
ו־6 משפחות בלתי משויכות

או קיי?
ולגבי האורן? כמה עלעלים ראית בנבט האורן? רבים!
אז האורן לא יכול שיהיה חד פסיגי או דו פסיגי.
האורן הוא רב פסיגי.

והנה, הבוהיניה היא קטניה שזה פרפרניים ושייכת לקסאלפינים ועל כן, גם כאן צדקתי.

ולגבי עלים זוגיים או מסורגים?
אם את רואה על הגבעול את העלים גדלים בזוגות, אחד מול השני, מדובר בעלים זוגיים.
בחלק מהצמחים, העלים הזוגיים גדלים זוג בניצב לקודמו, כמו בזית או בהדס.
הנה צילום. לא הכי הכי אבל נניח. בצד שמאל.
https://www.google.com/search?q=ענף...QKHeboC2cQ9QEwB3oECAoQEg#imgrc=rZGG-K25nboaaM

ואם זה עלה אחד שמסתכל ימינה ואחר נמצא במרחק מה ממנו ומסתכל שמאלה?
אלה עלים מסורגים שצומחים לסירוגין ועל אף זאת אינם משורגים.

 

[מיכי 10]

מה שחשבתי כשסיפרתי על המורה שלי לחקלאות בביה"ס היסודי,

זה שהיא פשוט התאימה את המידע לגיל הצעיר של התלמידות שלה. כוונתה בוודאי לא היתה ללמד אותנו בוטניקה, אלא רק לתת לנו לטעום קצת מהנושא, כדי ללמד אותנו דברים שקשורים לחקלאות. ואז היא הסתפקה בהסבר על העלים בלבד.
היא גם לקחה אותנו לעבוד בחווה החקלאית (בפתח תקווה), וזאת היתה תמיד חוויה נהדרת, לפחות מבחינתי. נשארו לי רק זכרונות טובים מהמורָה ומהמקצוע.

אני לא מתווכחת איתך, משה. בסך הכל הבאתי ציטוט, כדי להראות לך שאומנם צדקת כשכתבת ש"הביהיניה היא פרפרניים או קסאלפינים", כי היא באמת שייכת לתת-משפחה קסאלפינים, אבל גם למשפחת הקטניות.

על עלים זוגיים אני יודעת. רק על עלים מסורגים לא שמעתי ולא ידעתי קודם, ותודה.

 

[מ ש ה 53]

...אז את רואה.. המורה שלך נגעה בסממן שלא התייחסתי אליו, אף
כי ידעתי, שלעלים של דקל, תמר, בצל, אירוסים ועוד מספר צמחים חד פסיגיים שאני מכיר,
יש "רק" עורקים מקבליים, ואילו לעלים של הדו פסיגיים, יש מערכת "מצויירת" ויפה של עורקים.
אבל מסתבר, שאף כי ידעתי, לא קישרתי את העובדה הזו להיותם חד או דו פסיגיים.
התייחסתי רק לעובדה, שיש כאלה ויש כאלה. אז גם אני למדתי בעזרתך, לזהות
את כמות הפסיגים עפ"י הציורים שע"ג העלים.

 

[מיכי 10]

יופי. לימוד הדדי.

והדגניים, כמובן, אף הם חד-פסיגיים, כולל תירס על עליו הגדולים.

 

[מ ש ה 53]

וואלה מצאתי. לא בדיוק כפי שזכרתי אבל זה לא שולל.
https://he.wikipedia.org/wiki/תסמונת_קליינפלטר
והמשך מקישור אחר...
מסתבר שיש גם XYY
כרומוזום Y: אצל גבר (XY) עם עותק מיותר של כרומוזום Y (מסומן כ-XYY)
מתפתחת תסמונת המכונה טריזומיה XYY או תסמונת הסופר-גבר (Supermale syndrome)
בה לעיתים יש התבטאות מוגברת של סימני מין גבריים כגון גובה. בשנות השישים
התפרסם מחקר שהראה כי שכיחות ה-XYY אצל גברים בכלא גבוהה פי 25 עד 60
משכיחותם באוכלוסייה. עניין זה עורר הד תקשורתי שנמשך זמן רב (ואפילו עד היום),
אף על פי שמחקר מקיף הרבה יותר שנערך בשנת 1985 הראה כי הדבר לא נכון ואין קשר בין הדברים.

טריזומיה ניתנת לאבחון על ידי בדיקת קריוטיפ או היברידיזציה באתר שמתבצעות במהלך ההריון תוך כדי בדיקת מי השפיר או בדיקת סיסי שליה.

 

[רן פאוקר]

תודה משה

 

[מיכי 10]

תודה, אבל למרות העניין הרב שלי, מאז ומתמיד, בנושא תאומים,

ונורא הצטערתי תמיד שלא נולדו לי בעצמי תאומים, בכל זאת עניין התאומים החצי-זהים נשמע לי כל כך מבלבל, שכרגע לא ממש בא לי להתעמק בו.

כשעבדתי בשיבא, הורשיתי כמה פעמים לצאת באמצע העבודה להרצאות שניתנו ע"י רופאים שלנו (עבור הרופאים והאחיות, ואילו אני, עבדתי כמזכירה רפואית). באחת ההזדמנויות, הועברה ההרצאה ע"י מנהל המחלקה שלנו - יולדות והריון בסיכון גבוה. הוא דיבר על לידות תאומים, והסביר בפרטי פרטים איך זה קורה, ואיזה סוגי תאומים נולדים בכל מקרה.
לצערי אני זוכרת מאותה הרצאה, רק שהוא דיבר הרבה על זיגוֹטים ואי-זיגוֹטים, הסביר ואף הדגים הכל במצגת מרשימה.

 

[מ ש ה 53]

לגבי ההרצאה על התאומים? נכון. במרבית המקרים זה או זיגוטיים
או אי זיגוטיים.
התופעה של סיאמיים (זיגוטיים שלא "הצליחו" להיפרד עד הסוף) או חצי זהים, זו תופעה
נדירה מאד, ולכן הוא לא התעכב עליה, אף כי נדרשת הרצאה נוספת ומיוחדת, שתדון בנושא זה.

 

[שמוליק שמואלי]

תשובות- העב"מ הוא חור בעלה, אני ובוטניקה

לא חברים. יש את משה, הייתי מנהל הנוי למעלה מ- 20 שנים כשלפני כן הייתי רכז מנגו ולפני כן רכז מספוא. לפני 3 שנים העברתי השרביט לחבר קיבוץ שעובד בנוי,נשלח ללמוד גננות והיום עושה עבודה יפה

 

[שמוליק שמואלי]

הגדלתי התמונה בטלפון ועל פניו זחל,מהירוקים, הוא שכרסם

ויצר החור.

 

[מ ש ה 53]

תודה על המחמאה בכל מקרה... ובכל זאת, עם הידע המעט מוגבל שלך,
נראה שהצלחת לעשות עבודה יפהפיה בקיבוץ בו אתה מתגורר.

 

[מיכי 10]

תודה על התשובות, שמוליק.

אז הניחוש שלי שהיית גננויניק היה נכון.

אבל שמוליק, לא התכוונתי לחמניה הזאת, או לפחות לא לצילום הזה. אלא לצילום שאני מעתיקה לכאן. האם אתה בטוח שבעלה השמאתי התחתון זה חור ולא משהו שנפל על העלה?

(ואגב, אני לא מעתיקה צילומים של אחרים, ללא קבלת רשות מהם. אבל כאן זה צילום שלך, עבורך).

האם החמניות האלה הן חמניות רגילות, לגרעינים, או חמניות נוי קטנות?

 

[מ ש ה 53]

זה אותו פרח, רק שהוא "הסתובב" במהלך ההגדלה.

 

[שמוליק שמואלי]

גרעינים שחורים בשני שקל