סתם יום של חול ../images/Emo73.gif
בוס בוס,אבל יש בוס יותר גדול. הבן בעבודה,האשה בבית. קבעתי לי אמש יום חופשי שאושר כדין.למחר בימה של בת-ים השכנה אסתלבט. כמידי בקר, הקפה על האש,האשה על המשמר ואני עם הכלב לפיפי של בקר. העיתון ביד,קורא ואין הפרעות.ואיי, מה מתבשל כאן? אין טרטורי-אשה בבקר? עוד זה מדבר וזה בא . אמר איוב היום אני לוקחת את הרכב שלך לעבודה, אומרת הצברית-פולניה-רומניה שלי. למה? שלך חדש משלי. למה להחליף? הכל עבד בסדר עד היום.אני ביום כייף . צריך טיפול עשרת-אלפים,מנורת איי-בי-אס דולקת והאנטנה בקקט . אני עושה פרצוף מדוכא כזה,משלים עם מה שיש ויאללה ביי .אבל.... איוב. הבן מתקשר, אבא ,אחרי המוסך תקפוץ בבקשה לקריה ,צריכים אותך. איך אתה יודע שאני נוסע למוסך ? אפילו לי נודע רק עכשיו. עזוב אותך מוויכוחים אמרתי לעצמי,צא כבר מבעוד מועד,המפתחות בפנים. נרשמתי במוסך. נתנו לי 3 שעות חסד . לך לטייל וחזור אמרו.היידה ליפו !! מדרך בן-צבי מערבה לרחוב עולי-ציון בואכה שוק הפשפשים. מה רבה הפתעתי לראות את הצבעים הרבים בשווקים הגלויים והמקורים כאחד. רגיל אני לשווקים העממיים בסין,מכיר הרבה באירופה לרוחבה ולאורכה,והנה כאן שכיית חמדה . הריהוט,הפסלונים,המציאות והעתיקות. האנשים הפשוטים,הרוכלים והדוכנים,הכל משובב עין .אמרות כנף,ריח זיעה. קפה מהביל בגומחות דמויי בית-קפה. המוזיקה בחלל והגרמופון עם תקליט בקליט 98 מצרצר .שירים פרסיים, פיוטים מרוקאים, פריד-אל-אטרש ונרגילות בחוץ . רוסים,תאילנדים,רומנים ועמך ישראל זה בזה וזה לזה , מגדל בבל ממש . חנות הדגים של צרפתי. האב איננו,נקרא אל בורא עולם. הבן גדל ,נהג להכין לי ברבוניות כל יום שישי . חציתי את רחוב יפת ליד אבולעפיה לרחוב החלפנים. לא אחד נותר שם . כולם בג´בליה בשעון ליד המשטרה . רק קפה הדמקה עם אנשים קשה-יום עוד יושבים וסופרים עוד יום בין כוס תה עם נענע למשחק שש-בש . מערבה לשטח האומנים , השטח הגדול בפינו אז .ליד ספסל בגן ישבתי לנוח,מקום בו ישבתי עם הבנות ליד כנסיית סנט-פיטר אל מול המגדלור . אחרי ביקור בכנסיה שנזיריה מסבירי פנים , עליתי לרחבה הריקה ונעצבתי . כמה עצובה יפו כשאין בה אוהבים . המלצר של מסעדת פירות-ים התחנן . בא הכנס ,ארוחה על הכייפק ,בזול. פיילה של מולים גדולים בחרדל ,קימצוץ ברבוניות ויין רוזה קר . על הלב טוב ,הראש מעט מטושטש, הכיס נפתח ולמוסך אני שב .שר כל הדרך. אז תודה לאשתי שקלקלה לי את היום . על זה אמרו חז"ל : יצא שכרו בהפסדה. חחחחחחח שלא לשמה , בא לשמה . והמבין יבין . מה ? אני רש"י ?
בוס בוס,אבל יש בוס יותר גדול. הבן בעבודה,האשה בבית. קבעתי לי אמש יום חופשי שאושר כדין.למחר בימה של בת-ים השכנה אסתלבט. כמידי בקר, הקפה על האש,האשה על המשמר ואני עם הכלב לפיפי של בקר. העיתון ביד,קורא ואין הפרעות.ואיי, מה מתבשל כאן? אין טרטורי-אשה בבקר? עוד זה מדבר וזה בא . אמר איוב היום אני לוקחת את הרכב שלך לעבודה, אומרת הצברית-פולניה-רומניה שלי. למה? שלך חדש משלי. למה להחליף? הכל עבד בסדר עד היום.אני ביום כייף . צריך טיפול עשרת-אלפים,מנורת איי-בי-אס דולקת והאנטנה בקקט . אני עושה פרצוף מדוכא כזה,משלים עם מה שיש ויאללה ביי .אבל.... איוב. הבן מתקשר, אבא ,אחרי המוסך תקפוץ בבקשה לקריה ,צריכים אותך. איך אתה יודע שאני נוסע למוסך ? אפילו לי נודע רק עכשיו. עזוב אותך מוויכוחים אמרתי לעצמי,צא כבר מבעוד מועד,המפתחות בפנים. נרשמתי במוסך. נתנו לי 3 שעות חסד . לך לטייל וחזור אמרו.היידה ליפו !! מדרך בן-צבי מערבה לרחוב עולי-ציון בואכה שוק הפשפשים. מה רבה הפתעתי לראות את הצבעים הרבים בשווקים הגלויים והמקורים כאחד. רגיל אני לשווקים העממיים בסין,מכיר הרבה באירופה לרוחבה ולאורכה,והנה כאן שכיית חמדה . הריהוט,הפסלונים,המציאות והעתיקות. האנשים הפשוטים,הרוכלים והדוכנים,הכל משובב עין .אמרות כנף,ריח זיעה. קפה מהביל בגומחות דמויי בית-קפה. המוזיקה בחלל והגרמופון עם תקליט בקליט 98 מצרצר .שירים פרסיים, פיוטים מרוקאים, פריד-אל-אטרש ונרגילות בחוץ . רוסים,תאילנדים,רומנים ועמך ישראל זה בזה וזה לזה , מגדל בבל ממש . חנות הדגים של צרפתי. האב איננו,נקרא אל בורא עולם. הבן גדל ,נהג להכין לי ברבוניות כל יום שישי . חציתי את רחוב יפת ליד אבולעפיה לרחוב החלפנים. לא אחד נותר שם . כולם בג´בליה בשעון ליד המשטרה . רק קפה הדמקה עם אנשים קשה-יום עוד יושבים וסופרים עוד יום בין כוס תה עם נענע למשחק שש-בש . מערבה לשטח האומנים , השטח הגדול בפינו אז .ליד ספסל בגן ישבתי לנוח,מקום בו ישבתי עם הבנות ליד כנסיית סנט-פיטר אל מול המגדלור . אחרי ביקור בכנסיה שנזיריה מסבירי פנים , עליתי לרחבה הריקה ונעצבתי . כמה עצובה יפו כשאין בה אוהבים . המלצר של מסעדת פירות-ים התחנן . בא הכנס ,ארוחה על הכייפק ,בזול. פיילה של מולים גדולים בחרדל ,קימצוץ ברבוניות ויין רוזה קר . על הלב טוב ,הראש מעט מטושטש, הכיס נפתח ולמוסך אני שב .שר כל הדרך. אז תודה לאשתי שקלקלה לי את היום . על זה אמרו חז"ל : יצא שכרו בהפסדה. חחחחחחח שלא לשמה , בא לשמה . והמבין יבין . מה ? אני רש"י ?
