סתם יום של חול

סתם יום של חול../images/Emo24.gif

כל החיים אמרו לו לא להכנס לביצות טובעניות.אי אפשר לחצות אותן, לא ניתן לדעת אם שורדים אותן ובכלל מדוע ללכת על קרקע כל כך לא יציבה שאפשר לדרוך בביטחה על חול מוצק,כזה שהרגליים למדו ללכת עליו. למעשה, הליכה על קרקע בטוחה היא דבר שלימדו אותו הוריו. הם לימדו אותו כל כך טוב שכמו אברהם בשעתו קנה לעצמו וודאות בדמות מערת מכפלה חמודה ביותר בה התכוון לדור לנצח. לפתע ככה במקרה, ביום אחד בו הלך מהמערה לעבודתו מהרהר באחריות הכבדה שמטילים עליו הממונים דרך במקרה על שולי ביצה טובענית. ההרגשה היתה מעניינת מאוד. אף פעם למעשה, לא התנסה בתחושה כזו של קצת ריחוף, של קצת ללכת על האדמה וקצת לא, קצת לדרוך וקצת לעוף. מאחר והיה איש של הרפתקאות,תחושת האדרנלין שעוררה בו הדריכה, עשתה לו טוב.הוא כל כך נהנה מהרטיבות שלה שמלחלחת את רגליו לעומת צחיחות אדמת המערה שנאלץ היה ביוזמתו להרטיב ערב ערב. הוא תהה עד כמה יכנס לביצה בלי שיטבע בה, הוא תהה עד כמה יהיה מסובך להנות ממנה בלי להינזק. כפות רגליו התמכרו לתחושה ולא ניתן היה להפריד לעת עתה בין חווית הטובענות להנאה.
 
למעלה