סתם חלום?!?

Star_Dust

New member
סתם חלום?!?

אז חלמתי עליו אתמול בלילה. חלום מעניין. בחלום הפרידו בינינו. מסתבר שהוא הובטח למישהי אחרת ולכן הוא נלקח ונישואינו בוטלו. וגם אני נועדתי למישהו אחר. בעוד יומיים החתונות של שנינו. ואני כל הזמן בוכה. לא ראיתי אותו מרגע שהופרדנו. ואני תוהה איך אדם חזק כמוהו נתן לדבר כזה לקרות?!? איך הוא נילקח מבלי להילחם?!? יומיים לפני חתונותינו...לאנשים אחרים. ואני מחפשת אותו. אחותו עוזרת לי... היא מתקשרת לבית כלתו לעתיד, מזדהה, ונותנת לי לדבר במקומה. אני מדברת איתו...קולי חנוק. הוא מספר לי שלימדו אותו ריקוד חדש לחתונה. ריקוד חדש?!? אני צועקת. מה פתאום אתה לומד?!? אני אפילו שמלת כלה לא קניתי והחתונה עוד יומיים... ואז מתעשתת, מתנצלת... אני מצטערת... לא התכוונתי לצעוק... אני פשוט לא רוצה להתחתן עם אף אחד אחר... רוצה אותך... נועדנו להיות ביחד לנצח... בוא נברח, בבקשה. היום. הלילה. בוא נברח... הוא אומר: אל תדאגי, אני אוהב אותך... לא אתחתן עם אף אחת אחרת... אל תדאגי, בקרוב נהיה שוב ביחד. וזה היה הסוף... האם זה היה סתם חלום?!? אני מקווה שלא. מקווה שזה היה מן סוג של תיקשור. וחשבתי עליו כל היום. מה זה אומר שהוא אמר שעוד מעט ניפגש?!? האם זה אומר שעוד מעט אצטרף אליו. ואולי לא? מישהו אמר לי שבצד השני גם 80 שנה יכולים לעבור כמו רגע אחד. ומה אני צריכה לעשות? והאם יש משהו לעשות בכלל? בחלום הייתי יומיים לפני חתונה לא רצויה כשהוא הבטיח שבקרוב ניפגש... אולי אני צריכה להציע למישהו נישואין? אני מוכנה לעשות את זה אם אדע בביטחון שזה יקרב את רגע פגישתנו :) ומצד שני...אפילו לכתוב משהו כזה בצחוק גורם לי להרגיש רע... כי אני יודעת שהיום הייתי באמת מוכנה לעשות את זה... להציע למישהו נישואין ולמות יומיים לפני החתונה... להקריב אושר של מישהו אחר רק כדי לפגוש אותו שוב מהר.... ותוהה... מתי נעשיתי כל כך רעה?!? והאם אני בכלל ראויה לאהבתו במצבי הנוכחי?!? ואני חושבת שזו כבר ממש התעללות. כל מה שאני מבקשת זה עשר דקות ביום איתו. כל יום. רק עשר דקות מתוך 24 שעות. עשר דקות בלבד מתוך 1440 דקות ביממה. האם זה יותר מדי לבקש?!? I don´t think so! ומה קורה?!? גם בחלומות (שדרך אגב לפי מיטב הבנתי אורכים רק כ- 7 שניות לחלום) אנו מופרדים. אני שונאת את חוסר הצדק הזה. ל.
 

BooBee

New member
אוי, חלומות...

נדמה לי לפעמים שאני חולמת מה שהמוח שלי יודע כבר, או חושב, או מתכנן או מה שזה לא יהיה. ואני חושבת שחלומות הם output של סך הדברים שעוברים לנו בראש, בערבוביה שלמה. אני חלמתי על אחותי לפני כמה חודשים שהיא בהריון מתקדם ולובשת חולצה פרחונית ואני מלטפת לה את הבטן ההריונית שלה והיא מחייכת אליי ואומרת "אני הולכת להיות אמא". אז אני לא מנסה לפרש יותר מידי חלומות שקשורים אליה. בגלל שאני חושבת עליה המון כל היום, כל יום, אני חושבת שזה קשור למחשבות שלי עליה, כמו למשל שפעם התעסקתי עם "מה אם" לגבי אם היתה נשארת בחיים, מתי היתה מתחתנת וילדים וכאלה. אז זה בטח השפיע על החלימה שלי באותו לילה. היה לי פעם חלום עליה, גם כן לפני כמה חודשים, שאני מחליפה אותה. שמישהו בא לקחת אותי ומחזיר אותה לכאן להורים ולחברים. ואני עושה הכל במודע, שאני יודעת שאני מוותרת על החיים שלי עבור החיים שלה. וכשאני הולכת, אני פוגשת אותה, בדרך חזרה והיא אומרת לי שהיא אוהבת אותי ואני בוכה. בוכה המון. אני חושבת שהתעוררתי בבכי מהחלום הזה. ואולי זו הדרך שלנו להניח להם, לומר להם דברים שלא הספקנו, או לומר להם דברים חדשים שקורים איתנו. אולי זה תקשור, אני לא יודעת, אני רק יודעת שבלב שלי ובזכרון שלי ובתודעה שלי אחותי תמיד תחיה. וגם בחלומות. לילה טוב, ליאת. רויטל.
 
../images/Emo24.gif

לא מבינה כלום בחלומות. אבל לא צריך להבין הרבה כדי להרגיש עד כאן את הגעגוע.. געגוע עד כאב. עשר דקות ביום.. כן. לא הרבה לבקש. אולי.. התחלה של השלמה.. ואיזה מצחיקה את שאת אומרת שאולי את לא ראוייה.. פעם ראשונה שאני מרימה גבה על מה שאת כותבת. בחיי את לא נורמלית :) אוהבת אני
 

Star_Dust

New member
לא נורמלית?!? לא בטוחה...

אף פעם לא הייתי טובה כמוהו. ואחרי מותו הכל רק החמיר. רואה את ההודעה של רוויטל על הנכונות (לפחות בחלום) למות במקום אחותה. ויודעת שאני לא כזו טובה. הייתי מוכנה למות איתו... הייתי שמחה אפילו הרבה יותר לחיות איתו... אבל למות במקומו?!? אני לא יודעת אם הייתי מוכנה. והוא היה מוכן למות במקומי... בזה אני בטוחה. וזה די אוטומטית הופך אותי ללא ראוייה...אני חושבת. ושוב תודה שאת מצליחה להעלות לי חיוך על הפנים אפילו מבעד לדמעות. ל.
 
שניה אחת

טוב. זה קצת מאוחר לי לתת לך עכשיו את הנאום על "הטובה" הזה. כבר התכוונתי ללכת לישון כשראיתי את ההודעה שלך. אז הרווחת ולא תקבלי את הטפת המוסר שאת ראוייה לה.. ככה את מודדת אם את טובה או לא? אם היית מוכנה למות במקומו? למה.. כי בובי חלמה בחלום על זה שהיתה מוכנה למות במקומה? לזה את משווה את עצמך במציאות? תגידי? כמה רחוק את שמה את הסטנדרטים של להיות "בסדר" או "טובה"? אז בגלל שמאוחר אני רק שואלת.. ולמה יקרה שלי? למה לעזאזל את כל כך קשה עם עצמך? מה.. לא עברת מספיק? לא איבדת את הדבר שהיה הכי יקר לך? לא מספיק חטפת את הבומבה של החיים? עוד להיות קשה עם עצמך? תחבקי אותך ילדה שלי. תחבקי את עצמך. את כל כך ראוייה שאני לא מכירה הרבה שככה ראויים עם טוב הלב שלך, והרגישות והאמפטיה והתבונה. אפילו בחודשים האלה! כן! אי אפשר לטעות. אי אפשר לעבור לסדר היום כשרואים אותך נלחמת לצוף. לשמור על השפיות. ובתוך כל זה את מעיזה לחשוב שאת לא מספיק טובה? וואלה.. תסתכלי במראה חמודה. תראי איזה אדם נפלא את. תרגישי את האהבה שלו עוטפת אותך. מחוייכת. חמה תסתכלי בראי ותחייכי אליו הוא יודע כמה את טובה. לא טובה..חה! בחיי את יורדת מהפסים. עכשיו אני מתחילה להיות מודאגת..
 
למעלה