עוץליגוץלי
New member
סתם חישובים
יושבים בחדר -------------- סוף האנושות התחיל כשישבנו ביחד בחדר. ישבנו יחד בחדר, אחרי הבגרויות. נתי הדיסלקט, תיקי-דיכי הדכאונית, יוסי האוטיסט, ואבי הדיסקלקולי. בעצם, אנחנו לא ממש כאלה, זה רק מה שהחבר´ה הדביקו לנו. באמת היינו נתי-שאי-אפשר-לקרוא-מה-הוא-כותב, תיקי-הבכינית, יוסי-השתקן ואבי-לא-יודע-להסביר-אבל-התוצאה-נכונה-המורה. ישבנו עם הבחינה המטופשת בפיזיקה, וחיפשנו איפה טעינו. אבי טען שהתשובה של נתי נכונה, אבל הוא לא יודע למה. נתי, הצליח לקרוא רק את סוף התשובה, לא את כל ההסבר הארוך שלו, תיקי בכתה כרגיל, ורק אני שתקתי. "גוף שמסתו 1 גרם מאיץ ע"י כח חיצוני בן 1 ניוטון משך... ... ... מה תהיה מהירותו הסופית לאחר שנה?" (התשובה בספר היתה משהו בסגנון 0.999999 C). נתי טען שאי אפשר לחשב את זה סופית בגלל אי הקביעות של מופע (וכאן אף אחד לא הבין מה הוא כתב). "בואו נבדוק את זה" הצעתי. מה שאני אוהב בחבורה שלנו, שהם ממש לא צריכים הרבה מלים. הפרטים הטכנים לא חשובים, אבל מה שיצרנו בסוף זו מערכת, שמסוגלת לדחוף בכוח קבוע כדור קטן, לפי תנאי השאלה. תיקי אמרה שאפשר לעשות את זה יותר חזק ופחות זמן, וככה עשינו. כפי שנתי ואבי טענו, אחרי כמה שעות הכדור נעלם. אבי טען שלפי המדידות זה משום שהמסה המדודה של הכדור שגדלה עם המהירות היחסית, יצרה סביבו "סף ארוע", כך שאי אפשר לראות אותו, ולכן נתי צדק - מה שאתה לא יכול לראות, אתה לא יכול למדוד לו מהירות. (מה הצבע של חור שחור?). מערכת ההאצה המשיכה לעבוד, היא עדיין ממשיכה, ותחום סף הארוע של הכדור שאינו קיים ממשיך להתפשט, ממעגל זעיר בתחילתו, לפס המציין את מסלולו הראשוני של הכדור, למעגל (טורוס) דמוי אבוב ... כעת הוא כבר "בולע" חומר יותר מהר מאשר משחרר אנרגית דעיכה. ובקרוב כולנו נדע - מה מהירותו של הכדור לאחר זמן, ברגע שסף הארוע יתפשט מעל ראשנו.
יושבים בחדר -------------- סוף האנושות התחיל כשישבנו ביחד בחדר. ישבנו יחד בחדר, אחרי הבגרויות. נתי הדיסלקט, תיקי-דיכי הדכאונית, יוסי האוטיסט, ואבי הדיסקלקולי. בעצם, אנחנו לא ממש כאלה, זה רק מה שהחבר´ה הדביקו לנו. באמת היינו נתי-שאי-אפשר-לקרוא-מה-הוא-כותב, תיקי-הבכינית, יוסי-השתקן ואבי-לא-יודע-להסביר-אבל-התוצאה-נכונה-המורה. ישבנו עם הבחינה המטופשת בפיזיקה, וחיפשנו איפה טעינו. אבי טען שהתשובה של נתי נכונה, אבל הוא לא יודע למה. נתי, הצליח לקרוא רק את סוף התשובה, לא את כל ההסבר הארוך שלו, תיקי בכתה כרגיל, ורק אני שתקתי. "גוף שמסתו 1 גרם מאיץ ע"י כח חיצוני בן 1 ניוטון משך... ... ... מה תהיה מהירותו הסופית לאחר שנה?" (התשובה בספר היתה משהו בסגנון 0.999999 C). נתי טען שאי אפשר לחשב את זה סופית בגלל אי הקביעות של מופע (וכאן אף אחד לא הבין מה הוא כתב). "בואו נבדוק את זה" הצעתי. מה שאני אוהב בחבורה שלנו, שהם ממש לא צריכים הרבה מלים. הפרטים הטכנים לא חשובים, אבל מה שיצרנו בסוף זו מערכת, שמסוגלת לדחוף בכוח קבוע כדור קטן, לפי תנאי השאלה. תיקי אמרה שאפשר לעשות את זה יותר חזק ופחות זמן, וככה עשינו. כפי שנתי ואבי טענו, אחרי כמה שעות הכדור נעלם. אבי טען שלפי המדידות זה משום שהמסה המדודה של הכדור שגדלה עם המהירות היחסית, יצרה סביבו "סף ארוע", כך שאי אפשר לראות אותו, ולכן נתי צדק - מה שאתה לא יכול לראות, אתה לא יכול למדוד לו מהירות. (מה הצבע של חור שחור?). מערכת ההאצה המשיכה לעבוד, היא עדיין ממשיכה, ותחום סף הארוע של הכדור שאינו קיים ממשיך להתפשט, ממעגל זעיר בתחילתו, לפס המציין את מסלולו הראשוני של הכדור, למעגל (טורוס) דמוי אבוב ... כעת הוא כבר "בולע" חומר יותר מהר מאשר משחרר אנרגית דעיכה. ובקרוב כולנו נדע - מה מהירותו של הכדור לאחר זמן, ברגע שסף הארוע יתפשט מעל ראשנו.