מרוב דמעות הראיה מתערפלת, מרוב פתקים לא רואה את הכותל, מרוב בקשות אין את מי לשאול, מרוב פיצוי לא אמלא את החסר, מרוב מציאות אני בסרט, סתם זה הכול סתם ...
לא משנה מה, שום דבר הוא לא לחינם, תתעודד ותפקח את העיניים. יכול להיות שאם יש, ממש בקצה, תוכל לראות קצת אור. הוא תמיד שם, רק מחכה שיסתכלו עליו... תתעודד, אני כאן אם אתה רוצה לשלוח מייל או מסר, לילה טוב ושקט, הפריק.