סתם דיון

itay82

New member
סתם דיון

היום ב-DN (העיתון הגדול ביותר בסטוקהולם ואחד הגדולים ביותר בשוודיה) הדיון המרכזי, לקראת אירועי ה-Pride השבוע, היה על מחקר של אוניברסיטת סטוקהולם על גילויי שנאה להומו-בי-טרנס בשוודיה. מאמר גדול עם טורי תגובות. בשוודיה זה נורמלי. למה אף פעם לא ראיתי את זה בשום עיתון מיינסטרימי בישראל? למה בישראל הכתבות הן תמיד פצפונות ותמיד מלגלגות בדרך זו או אחרת? למה, בישראל אין בעיות כאלה?
 

ro99

New member
בגלל ש...

אם יתייחסו לזה ברצינות בישראל, אז יצטרכו להוציא את הראש מהחול ולהודות בעובדה ש- SHOCK HORROR ישראל לא מדינה מתקדמת, לא סובלנית, והכל אשלייה. זה דיסוננס יותר מידי גדול לנפש - אם תרשה לי להיות פסיכולוגית רק לרגע... חוץ מזה, פתיחות אמיתית מאפשרת דיון של נושאים לעומק, גם בצדדים הפחות יפים שלהם. פתיחות אמיתית לא קיימת בארץ. עוד דבר שלא קיים בארץ הוא מודעות אמיתית לקוויר פוליטיקס. הפן היחידי של הומוסקסואליזם שקיים ברצינות בארץ הוא הצד הבילויי. ישראל לא עברה STONEWALL למשל, דבר שמרשה למשטרה שם להמשיך להטריד, להכות ועוד הומואים ללא שישמע ציוץ מהציבור הרחב, או אפילו מהציבור ההומו. המציאות בארץ (ובעיקר בת"א ה"מתקדמת") היא מה שאני אוהבת לקרוא לו THE MTV GENERATION. הכל על פני השטח בלבד, חיקוי רבוב של ביגוד, דיבור, מוזיקה ועוד, ללא לשנות את המהות עצמה לעומק. הם הגיעו ממציאות לבנטינית מצוייה לCLONE של מה שהם רואים בטלויזיה - זה מצב של התפתחות לא טבעית, ללא ששינו את המנטליות כהכנה לשינוי החברתי. בארצות אחרות הגיעו לפתיחות ולהתקדמות שקיימת כיום כתוצאה מהפגנות, מלחימה לזכויות, ועוד. בארץ זה לא קיים, כי זה רק יראה להם כמה גדולה השנאה וכמה הקידמה היא רק אשלייה. ואני ישר רצה ללמוד שבדית כדי לקרוא את המאמר!
 

itay82

New member
המאמר

לא באמת כל כך מעניין. זה מאמר רגיל לגמרי בשוודיה. העניין הוא שהוא כתוב בדרך המתייחסת לה-ב-ט כמו אל בני אדם, מה שקורה לעיתים די נדירות בעיתונות הישראלית. המאמר הזה גם מתייחס לתופעות שבארץ נתפסות כנורמליות לגמרי (כמו ילדים שמציקים לילדים אחריםפ שיוצאים מהארון) כאל תופעות שאסור לקבל. לפני כמה ימים הייתי בהרצאה במוזיאון העיר של סטוקהולם של מרצה לתולדות התיאטרון ול-Genusvetenskap בשם טינה רוזנברג על Queer theory. הרצאה נורמלית לגמרי כמוה שמעתי עשרות מאז שאני כאן על אקטיביזם פוליטי וכו'. בשוודיה הדברים האלה נראים ממש בנאליים, אבל בארץ הם תמיד נראו בלתי אפשריים, בעיקר כי האנשים בחיים לא יתעניינו בזה. אני מצטער על כך שאני לא יכול להביא מאמר באנגלית, אבל זה מה יש :)
 

ro99

New member
מפורום דייקי ישראלי

שרשור הודעות רלוונטי, עם תרומה של אחת שכנראה גרה בחו"ל (לא אני, אבל אחת עם ידע ומודעות לא ישראלית-נפוצה...): ההודעה המקורית: היי בנות,רציתי לשתף אתכן בבעיה שאני נימצאת בה כרגע ובטח הרבה מכן היו שם,לפחות פעם בחיים... הייתי בזוגיות עם אישה במשך שנה וחצי,אחרי תקופה של אהבה מאוד גדולה,חיים משותפים,מחשבות על הקמת בית משותף,בת זוגתי לחיים אמרה לי שהיא רוצה לנסות עם גבר,שהיא חושבת שיש סיכוי שהיא יכולה לחיות כ"נורמלית" ,שהיא לא רואה את עצמה מגדלת ילד עם אישה,לא יכולה לשאת את המחשבה שהיא חריגה בחברה מה דעתכן? מאוד הייתי רוצה לשמוע סיפורים דומים,מה קרה מאז? האם הן באמת חיות היום עם גבר? או שמא יום אחד הן חזרו?האם האהבה מנצחת בסוף?או שאולי החיים בחברה חזקים מאיתנו? חשוב לי לציין שלא מדובר בבחורה צעירה..היא בת 30 האם זה משנה את התמונה? לי אין מושג! אשמח לקבל כל תגובה... התשובה שלי: ישראל היא עדיין חברה שמרנית ביותר, והמיתוס של בעל/משפחה/ילדים שולט (חוץ, אולי, מבכמה מאות מטרים מרובעים מסביב לשיינקין בת"א, אבל זה לא משמעותי בתמונה הכללית הגדולה). כל דבר שסוטה מהנורמה נחשב חריג ויש אנשים שפשוט לא יכולים להתמודד עם זה יום יום. קשיי ההתמודדות הם בסדר גודל כזה שכמה אנשים מעדיפים לבחור חיים ללא אהבה אמיתית ו/או לוותר על אהבה אמיתית רק בשביל קבלה חברתית. זה עצוב, זה קורע את הלב, זה מרתיח את הדם, זה נורא ומזעזע. כואב לי עליך וכואב לי עליה. ואני לא יודעת מה להגיד לך מעבר לזה, בכל מקרה לא לטווח קצר. לטווח ארוך: גם בארצות ארפואיות (אפילו בהולנד הליברלית, הסובלנית והפתוחה שבה אני חייה כיום) גם היה קשה לפני שנים, אבל אנשים מתפתחים, נפתחים ומקבלים יותר, וצורות חיים אלטרנטיביות נעשות חלק מהנורמה. אפילו בכפר שבו אני גרה יש זוגות מבוססים הומו/לסביים עם/בלי ילדים לגמרי מקובלים ולא נחשבים כתופעה חריגה. ולפני 50 שנה הסתכלו פה לא יפה על אנשים שלא הלכו לכנסיה ביום ראשון... אבל כל זה קרה בעקבות מאבק לשחרור וזכויות - דבר שלא עומד בראש מעייני הקהילה בארץ, ולכן אין זכויות אמיתיות, ולכן אין קבלה אמיתית ע"י החברה ה"נורמטיבית". וכל זה לא עוזר לך עכשיו, אבל זאת המציאות. ותגובה של אחת לדברי: אני מסכימה איתך שישראל של היום היא חברה שמרנית שמיתוס המשפחה+ילדים+בית עם גינה ומשכנתא תפס אותה בביצים, ונכון שאירופה המערבית עברה טלטלה רצינית לגבי היחס לשונה אם ע"י התמודדויות שונות ביחס לשואה ואם ע"י מאבקים שונים. יחד עם זאת, גם בארץ היו מאבקים חברתיים שונים. ההבדל נמצא לדעתי בספור של תחילת מאבק הסטודנטים בצרפת 68, שם זה התחיל,כאשר סטודנטים גברים נתפסו במעונות של סטודנטיות אחרי הקרפיו והושעו מהלימודים, כתוצאה מכך, יצאו סטודנטים להפגנה, עד כה מצב כזה יכול להתרחש ואף התרחש בעבר בארץ, ההבדל הוא ממה שקרה מאותו רגע וזה שקבוצות שונות התחברו למאבק של הסטודנטים והתחילו יחד מאבק גדול בהרבה שדרש שינוי של ממש בדרך שבה החלטות שלטוניות מתקבלות. בארץ לעומת זאת, כאשר קבוצה נאבקת על הזכויות שלה לרוב, היא עצמה אינה מעוניינת לשלב כוחות עם קבוצה אחרת וגם אחרות לא רוצות להשתתף איתה, אם משום שה"דרך הישראלית" לשינוי עוברת תמיד דרך השלטון והקונצנזוס משמע, כולם מחפשים ג'ובים ואם משום שהתחושה ההתחלתית אומרת שהעוגה לא מספיק גדולה בשביל להאכיל את כולם. בנוסף, אין בארץ (כמעט) ובטח שלא בתפוצה נרחבה אמצעי תקשורת שאינם שייכים לכוחות הכלכליים החזקים במשק או מנסים לספר את הנרטיב הלאומי של המדינה והחברה, כך שמצד אחד לא מתקיים דיון ציבורי על כמעט שום נושא ואם כן, אז ברמה אינפנטילית להחריד ומצד שני, מאבקים חברתיים שמצליחים לאיים על הסדר הכלכלי המסוים של המדינה נחבטים ע"י ראשיה. ולאלו מכן, שמבינות צרפתית אני ממליצה בחום על ערבי התמה בארטא, פשוט טלויזיה לתפארת ומשום שרו שומרת אמונים לבריטניה אז גם צנל 4 דורש אזכור למרות, השינויים של השנים האחרונות. לדעתי ולאור ההסטוריה של מאבקים חברתיים בעולם, אתן רשאיות ובכייף לנסות ולבדוק את העניין לבד, שינויים חברתיים-תרבותיים ואף כלכליים מגיעים מהשתתפות הציבור בתהליך קבלת ההחלטות. כלומר, כול עוד ביבי ידע שכול מה שאנחנו עושים נגד התוכנית הכלכלית זה לשבת בבית ולרטון או לחילופין להתעלם, הוא ימשיך לקדם אינטרסים של99.9 אחוז מכן אין קשר אליהן. זהו, סתם נראה לי מעניין. אולי גם לכם...
 

ro99

New member
טוב, נחזור לעברית...

או אולי עדיף לכתוב באנגלית עד שמשהו יתעצבן עד כדי כך שיכתוב משהו בפורום... התגובות האחרות התעלמו מהתמונה הגדולה. אני ה-big bad wolf של הפורום כי אני תמיד לוקחת את זה לכוונים כאלו שאף אחת אחרת לא רוצה לראות... תמיד מתווכחים איתי שאני טועה ועוד, רק שהם לא יודעים את החוקים הראשונים של חשיבה קריטית אז אני קורעת את חוסר הלוגיקה במה שהם כותבים... מזל שאי אפשר להרביץ מכות באינטרנט! אני מצרפת מבחר (בעצם, אין עד כדי כך הרבה תגובות, לכן כל כך נדהמתי ממה שההיא כתבה). 1. זה הולך להיות עצוב... היא תתחתן עם גבר, במחשבה ש"יש לזה סיכוי"... תחיה חיים מתפשרים ולא מדי מאושרים, עם בעל וילדים... פשוט כדי לא להיות "חריגה בחברה"... ועוד כמה שנים, כשאת כבר תהי בקשר סוער ואוהב עם אישה אחרת (כן כן, זה בסוף יגיע), היא תסתכל בצער, על הויתור הכי מטופש וכואב שהיא עשתה בחיים. תכלס למה אנחנו חיים? בשביל להיות "לא חריגים" בחברה? לא נראה לי... 2. לפני כ-5 שנים הכרתי בחורה מקסימה האמת שהיא היתה סטרייטית לא משנה ....והיא דווקא זאת שיזמה את ההתחלה היינו יחד בשורה התחתונה שנתיים היתה אהבה מדהימה אהבה חזקה והאמנתי שזהו מצאתי את הנחלה מצאתי את האשה שכל כך רציתי הכי בעולם ושנתנה לי להרגיש הכי טוב ומושלם..... אחרי שנתיים היא הגיעה אליי גם עם רעיון של ילד וגבר היה לי הכי קשה בעולם ממש הרגשתי שכל עולמי חרב עליי... כמובן שלא היו לי הרבה ברירות אלא לכבד את מה שהיא רצתה וכמו שאומרים לשחרר באהבה...גרנו ממש במרחק שני רחובות אחת מהשניה ובמשך שנה שלמה לא נפגשנו כי ככה זה קרה...לא הפרעתי לה כיבדתי מאד את הבקשה שלה היא ביקשה ממני שאתן לה את הזמן שתיצור איתי קשר כי כרגע היא מרגישה שקשה לה גם כי היא מאד אהבה והיא רוצה להתנתק בקצב שלה... אחרי שנה בערך נפגשנו ברחוב אני כבר חייתי עם מישהי אחרת והיא אחרי חצי שנה הכירה גבר נחמד ....נפגשנו הפגישה היתה מקרית בהחלט ואז כבר כל אחת היתה במקום אחר עם עצמה למרות שהפגישה היתה בהחלט מרגשת ואוהבת אבל ממקום אחר... היום יש לה ילד מאותו גבר היא לא התחתנה איתו האומנם אבל חיים ביחד אנחנו בקשר מצוין... ואוהבות אחת את השניה כחברות... אני היום כבר שנה בקשר עם אשה מדהימה ...מה שחשבתי שלא יכול להיות יותר ולא יקרה לעולם ...באותם תחושות ברגעים הקשים שנפרדנו ואכן היום אני רוצה להגיד לך שדרך הקשר ההוא ודרך כל מה שחויתי באותם ימים למדתי והפקתי על עצמי ועל קשרים בכלל המון לקחים והיום אני מאושרת עם האשה שלי עם האהבה שיש לי.... והכי חשוב לדעת שכל אהבה היא אהבה וכל מערכת יחסים היא מערכת יחסים בפני עצמה אי אפשר להשוות אף אחת לקודמת וגם לא צריך לדעתי... כמו שאני תמיד אומרת כל אחד הוא שליח לאותה התקופה... היום דרך הקשר שהיה לי איתה אני יודעת לשפר את הקשר הנוכחי ולראות דברים ממקומות אחרים לגמרי.... אני רוצה רק שתדעי שאחרי כל דלת שנסגרת נפתחות דלתות רבות... אל תשראי את הכל שחור ...תהיי אופטימית...תכאבי את הכאב אבל תדעי שבסופו של דבר תקבלי את הכי טוב ואת מה שמגיע לך באמת.. אני מאחלת לך תתחזקי תהיי בחברת אנשים אוהבים ותומכים... ותאמיני שכל מה שצריך לקרות קורה..:) 3. שניה שלא תהיינה אי הבנות ומי אמר שזה שאשה נפרדה מאשה עשתה ילד חיה עם גבר זה ביטוח לכל החיים? אני כל חיי הייתי עם נשים היתה לי תקופה בחיי שחייתי עם אבא של ביתי שהיום הוא חברי הטוב... ואחרי זה חזרתי לחיות עם נשים ואני עם נשים עד היום... הנה בקשה ספור אופטימי אם זו אופטימיות בשבילך.. יקרה שלי אין חוקים לדברים האלה... כל אחד הטוב בעיניו יעשה... החיים בכלל זורמים ואנחנו מגיעים איתם למקומות וכיוונים שלא תמיד תכננו מראש.... אז אתה רואה, בארץ נראה לי שלעולם לא יגיעו למודעות של the personal is the political... כל אחד ואחת בבועה הפרטית שלו והקהילה קיימת רק שיוצאים לבלות בלילה בת"א. אח"כ מורידים את התחפושת וחוזרים להיות סטרייטים בעבודה, באוטובוס, בפתח תקווה. עצוב ומייאש. ואנשים מתפלאים כשאני אומרת שלעולם לא אחזור לגור שם.
 

ro99

New member
חתונה דוסית-דייקית

ועוד משהו לא קשור וכן קשור. אנשים נאחזים בארועים נדירים כאלו כדי לחזק את האשלייה שהם זזים קדימה, מבלי לראות שאין לזה שיניים ואלו רק שתי נשים. אבל בכל מקרה, בחורות אמיצות מאוד. עצוב, מייאש.
 
למעלה