סתם בא לי לשתף

[אמאעדי33]

סתם בא לי לשתף

יש ימים שאני מרגישה שאני ממש מצליחה להתגבר על מה שההורים שלי אמרו לי בביקור הקודם שלהם ולפעמים אני ממש עצובה ושוקעת במחשבות סביב הנושא הזה... אתמול אבא שלי התקשר. אבא שלי תמיד חם וחביב והשיחה בדרך כלל נעימה. הוא אמר לי שאמא שלי רוצה להגיד לי שלום ודיברתי איתה כמה דקות. יותר נכון היא דיברה...חזרה כמה פעמים על אותם משפטים כמו: "כמה שהחיים שלך משעממים, כל הזמן אותה שיגרה, כל הזמן אותו דבר, כל הזמן קניות, בישולים, ילדים !" " איך את יכולה לסבול בעל שלא מוצא עבודה ? תראי מה רמת החיים שלכם ! איך אפשר ככה ?"...ואני לא עונה לה כי כבר אין לי כוחות...סתם קצת עצובה היום...

 

[אנפה2]

אמאעדי33 תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב.

אני לא באה להטיף לך מוסר, אני באה לספר לך שיש גם דרך אחרת, ולא רק להקשיב ולכעוס. יש לי 2 בנות, שלא נותנות לי להיכנס לנישה שלהם בחיים מילימטר ממה שהם רוצות. אם אני מדברת איתם על משהו שלא רוצות או שלא נראה להם, הם אומרות לי א מ א , בבקשה בואי נדבר על משהו אחר, ואז אני יודעת שאם אני רוצה וחשוב לי שהן תדברנה ותשוחחנה ותספרנה לי ויקדישו לי אני צריכה להיות גם נחמדה אליהם. את צריכה להפסיק את אימך כשאומרת לך דברים שלא נעים לך לשמוע, ולהגיד לה אמא אני בחרתי בחיים האלה, בעלי הוא בן זוג אוהב, והוא ימצא עבודה, והוא בשבילי עולם ומלואו, לי זכור שאמי לא רצתה שאתחתן עם בעלי, כי היא אמרה לי שהוא יפה מדי צעיר מדי (אנחנו בני אותו גיל), ואז אמרתי לה, אמא אני רוצה לחיות כמה שנים עם אהבה גדולה, ולא את כל החיים בלי אהבה בכלל. הרבה בהתנהגות של אמך עדי תלוי בך, את יכולה להגיד לאמא הרבה דברים ולהישאר עדיין בת טובה. אעדי האם יש לך חברות שאת יכולה לחלוק איתם את הנושא, מאוד חשוב שיש חברות ברגעי משבר, כי כשמדברים משתחררים.

 

[דביר58]

כל מילה בסלע...

כאשר אני התחתנתי עם אשתי ההורים שלה התנגדו ולא נתנו לנו יותר מחצי שנה. אנחנו נשואים כבר 27 שנים. טעות קטנה בחישוב. הנקודה היא שאם טוב לך עם בעלך את באמת צריכה לעצור את הפטפטת שלה. אלה החיים שלך ולא שלה. את בחרת, את החלטת ואת המחייכת ואו העצובה בדיוק כפי שאמא שלך בחרה. אלה החיים שלך ושלך בלבד ועליה לכבד אותם ואת שיקוליך. אנפה צודקת בהכול. ההורים שלי בתחילה לא קיבלו גם את הבחירות שלי ואני העמדתי להם אולטימטום... או היחס והמילים משתנים ומיד או שהם לא רק מפסידים את אשתי אלה גם את הבן שלהם והנכדים. היא חייבת ללמוד לכבד את בעלך... הוא חלק ממך, הוא הצוק שאת מתרפקת עליו, הוא המשענת שלך, הוא היום המישפחה שלך. משפחה לא זר. הוא האבא של הנכדים... הוא עבורך האחד.

 

[m i t a l y]

מסכימה עם רוב מילותיך, למעט

הפסקה האחרונה. התנהגות אמותינו לא תמיד תלויות באיך שאנחנו מגיבות אליהן ואל התהגותן. לפעמים הדאגנות, החטטנות, יצר השתלטנות (וכל אחת מאמה) טבוע באופי ואנחנו צריכות להשתנות ולקבל אותן או להמשיך ולנסות לשנותן, מה שברוב המקרים צפוי לכשלון.

 

[ה ר מ י נ ה]

מאחר וההורים שלך לא רוצים לנתק

את הקשר איתך הם יאלצו לקבל את התכתיבים שלך. את יכולה לנסות ולהסביר לאביך שאיתו יש לך קשר טוב יותר, ולבקש ממנו שיסביר זאת לאמך. אם הדבר לא עוזר פשוט התעלמי. כשאמך מתחילה להעלות נושאים שאת לא אוהבת לדבר עליהם פשוט עברי לנושא אחר או סתם אל תעני. אל תתני לה להכניס אותך לעמדת התגוננות מכיון שכך היא מרגישה עצמה בעמדת שליטה.

 

[אנילה1]

פעם הבאה תגידי לאמא שלך:

אני יכולה להבין שאת דואגת לי. כי ככה זה הטבע של אמא. תמיד דואגת. יחד עם זאת מה שאת אומרת לי בטח לא עוזר לבעלי למצוא עבודה. אולי תעזרי לו למצוא עבודה במקום לרדת עלי.

 

[קורות חיי]

שולחת לך חיבוקים../images/Emo24.gif

הציבי לה גבולות, פשוט כך, אימרי לה שגבריה פוגעים ומעליבים ואינך רוצה מערכת יחסים כזו בניכן.

 

[אמאעדי33]

אני כבר לא עונה לה

אבל עדיין עצוב לי בגלל מה שהיא חושבת... יש לי חברות שתומכות בי ומקשיבות לי אבל תמיד יהיה לי את החלום הזה של אמא מפרגנת ותומכת לצידי... ולמען האמת, לחברות שלי יש אמא שעוזרת כדי שהחיים יהיו פחות קשים...אז לפעמים קשה להן לדמיין מה אני עוברת...הן מבינות אותי אבל בטוח לא מרגישות את הכאב, אפילו לא מצליחות לדמיין אותו...

 

[קורות חיי]

גם אני קינאתי בחברות שיש להן

אמא כמו שאני חולמת על אמא, זה עבר לי כי הבנתי שזה לא יעזור לי. למזלי חמותי ודודתו של בעלי ממלאות לי את המקום החסר הזה. ואני מכירה את התחושה שחברות לא יודעות על מה את מדברת ולא מבינות את ההרגשה שלך , אני מבינה אותך ומכירה את ההרגשה הזו.

 

[אנילה1]

אצלי, גם אמי וגם חמותי היו נשים

חולות מאז שאני זוכרת. אז כמובן שגידול הילדים היה רק עלי. הן מעולם לא עזרו לי. להיפך אני הייתי צריכה עוד לעזור להן. לפעמים קינאתי בחברות שלי. אבל האמת לא ממש. אלה היו חיי וככה אני מקבלת אותם.

 

[קורות חיי]

אני לא מדברת על עזרה בגידול הילדים

את הילדים שאני ילדתי-אני אגדל, לא לזה אני מתכוונת כשאני אומרת שיש דברים שאני מצפה מאמא שלי.

 

[אנילה1]

אז ל-מה את מצפה ממנה?

מה אמא יכולה לתת כשהיא כבר מזדקנת? אם היא הייתה בעלת אופי רע בחייה, יש גם אמהות כאלה, כי יש גם בני אדם כאלה, אז סביר להניח שהיא תהיה בעלת אופי מרושע יותר כשתזדקן. ואגב הזקנות המרשעות חיות הכי הרבה זמן.

כי הן לא שמות על האחרים. רק על עצמן. הלואי עלי, חבל שאני לא ביצ'ית קצת עם ילדי.חחחחחחחחח

 

[pf26]

../images/Emo24.gif

למי שלא נמצא במצב כזה באמת קשה לדמיין את מצבך.מי שיש לה אמא מפרגנת ודואגת לא יכולה להבין מצב של אמא שרק מותחת ביקורת. אמא שלך לא תשתנה, את יכולה להתנחם בעובדה שכנראה את חשובה לה, כי אחרת היא לא היתה טורחת לדבר איתך. והכי חשוב - שימרי על הקשר החם עם אביך.

 

[אנילה1]

שמעתי שיש הורים מרעילים.../images/Emo4.gif

 

[גלבועא]

אני לא אומר לך: טוב היא אמא שלך

ולכן את "חייבת" וכו' - את פשוט צריכה להחליט מה את מעדיפה יותר בקשר שלך עם אמך, זהו. השאר יסתדר מעצמו.