סתם בא לי לשפוך...
האמת לא כ"כ יודעת מאיפה להתחיל אני במצב די רגיש ומבולבל אז אני מקווה שזה יצא ברור... לפני כמה ימים יצאתי מזוגיות של שנה וחודש שכללה מגורים משותפים, גרנו עד לפני 3 חודשים בביתו שהיה בשכירות עם שותף, לפני 3 חודשים נאלצנו כולל השותף לפנות את הבית כי בעל הבית רצה לשפץ וכמובן להעלות משמעותית את המחיר. בשבילי ובשביל בן זוגי זו היתה הזדמנות מצויינת לשכור דירה ביחד אחרי חיפושים מאוד לא קלים מצאנו דירה מקסימה באיזור שרצינו. בשבילי זה היה סוג של הגשמת חלום, לגור עם הבן זוג שאני אוהבת בבית שאני אוהבת אין יותר מושלם מזה. לצערי, מהר מאוד התברר לי שחלומות לחוד ומציאות לחוד, במשך החודשים עשיתי מאמצים רציניים מאוד למצוא עבודה כיתתי רגליים בכל העיר אך לשווא... גם בן זוגי נקלע לבעיות כלכליות רציניות בעסק העצמאי שלו... ואז למעשה גיליתי בן זוג שלא הכרתי, גילתי שהוא סובל מבעיות נפשיות רציניות שלא מאפשרות קיום קשר תקין ובריא, נוצרה דינמיקה בעייתית ששנינו מושכים אחד את השני למטה... עשיתי כל מאמץ בכדי להחזיק ולקיים את הקשר כי יש ביננו אהבה מאוד גדולה והקשר מאוד חשוב לי אך לצערי לפני כמה ימים קרתה תקרית מאוד לא נעימה שבה בעצם הבנתי שעם כל האהבה והרצון הטוב זה מעבר לכוחותיי וליכולותיי ונאלצתי לעזוב את הבית ולמעשה לסיים את הקשר. לאחר כמה ימים הוא התקשר אלי ואמר שהוא מבין שהוא בבעיה נפשית רצינית ושהוא מתכוון לעבור טיפול פסיכולוגי-פסיכיאטרי בכדי לפתור את בעיותיו, למעשה הוא ביקש ממני לחכות לו שהוא יטפל בעצמו ואז נוכל לחזור להיות ביחד. הוא אמר לי "הייתי הכי רוצה בעולם שתחזרי אלי עכשיו אבל אני יודע שאני לא בריא לך כרגע, בשלב הזה אני לא בריא לעצמי..." אמרתי לו שאני כרגע במצב ריגשי לא קל ובבילבול מאוד גדול כך שאני אצטרך לחשוב על זה אבל שבכל מקרה בלי קשר אלי הוא צריך לטפל בעצמו. המצב שלי לא קל... בלב אני אוהבת אותו ורוצה לחזור אליו כשיתאפשר... בראש אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון לי... יש בי המון כעס, תסכול, מרמור ובעיקר אכזבה מאוד גדולה שקשה לי להשתחרר מזה... ואני יודעת שעם או בלי קשר אליו אני צריכה להשתחרר מזה... זהו, הייתי צריכה להוציא את זה... תודה על ההקשבה...
האמת לא כ"כ יודעת מאיפה להתחיל אני במצב די רגיש ומבולבל אז אני מקווה שזה יצא ברור... לפני כמה ימים יצאתי מזוגיות של שנה וחודש שכללה מגורים משותפים, גרנו עד לפני 3 חודשים בביתו שהיה בשכירות עם שותף, לפני 3 חודשים נאלצנו כולל השותף לפנות את הבית כי בעל הבית רצה לשפץ וכמובן להעלות משמעותית את המחיר. בשבילי ובשביל בן זוגי זו היתה הזדמנות מצויינת לשכור דירה ביחד אחרי חיפושים מאוד לא קלים מצאנו דירה מקסימה באיזור שרצינו. בשבילי זה היה סוג של הגשמת חלום, לגור עם הבן זוג שאני אוהבת בבית שאני אוהבת אין יותר מושלם מזה. לצערי, מהר מאוד התברר לי שחלומות לחוד ומציאות לחוד, במשך החודשים עשיתי מאמצים רציניים מאוד למצוא עבודה כיתתי רגליים בכל העיר אך לשווא... גם בן זוגי נקלע לבעיות כלכליות רציניות בעסק העצמאי שלו... ואז למעשה גיליתי בן זוג שלא הכרתי, גילתי שהוא סובל מבעיות נפשיות רציניות שלא מאפשרות קיום קשר תקין ובריא, נוצרה דינמיקה בעייתית ששנינו מושכים אחד את השני למטה... עשיתי כל מאמץ בכדי להחזיק ולקיים את הקשר כי יש ביננו אהבה מאוד גדולה והקשר מאוד חשוב לי אך לצערי לפני כמה ימים קרתה תקרית מאוד לא נעימה שבה בעצם הבנתי שעם כל האהבה והרצון הטוב זה מעבר לכוחותיי וליכולותיי ונאלצתי לעזוב את הבית ולמעשה לסיים את הקשר. לאחר כמה ימים הוא התקשר אלי ואמר שהוא מבין שהוא בבעיה נפשית רצינית ושהוא מתכוון לעבור טיפול פסיכולוגי-פסיכיאטרי בכדי לפתור את בעיותיו, למעשה הוא ביקש ממני לחכות לו שהוא יטפל בעצמו ואז נוכל לחזור להיות ביחד. הוא אמר לי "הייתי הכי רוצה בעולם שתחזרי אלי עכשיו אבל אני יודע שאני לא בריא לך כרגע, בשלב הזה אני לא בריא לעצמי..." אמרתי לו שאני כרגע במצב ריגשי לא קל ובבילבול מאוד גדול כך שאני אצטרך לחשוב על זה אבל שבכל מקרה בלי קשר אלי הוא צריך לטפל בעצמו. המצב שלי לא קל... בלב אני אוהבת אותו ורוצה לחזור אליו כשיתאפשר... בראש אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון לי... יש בי המון כעס, תסכול, מרמור ובעיקר אכזבה מאוד גדולה שקשה לי להשתחרר מזה... ואני יודעת שעם או בלי קשר אליו אני צריכה להשתחרר מזה... זהו, הייתי צריכה להוציא את זה... תודה על ההקשבה...
