סתירת הלחי של חיי
ניסיתי להגיב לכותבות בפורום ולא הצלחתי היום הייתה אצלנו פגישה אגפית לאות תודה והוקרה לעבודתנו הקשה בשנה האחרונה. בקיצור, הוחלט לתת לנו מענק כספי וה.... (לא יודעת איך לקרוא להם) החליטו לתת לכל אחד סכום אחר שזה בסדר מבחינתי במחלקה שלנו יש שלוש בנות, שאני מבחינת ותק האמצעית ומבחינה מקצועית לכל הדעות הטובה מכולן. אז להן נתנו מענק זהה ויותר גבוה משלי חטפתי שוק לא הרגיז אותי הסכום הכספי נעלבתי מחוסר ההערכה הבוס שלי קרא לי לשיחה והסביר לי שזה לא משהו אישי נגדי (אז מה זה?) אמרתי לו שלא עושים דבר כזה וגם אם הם חושבים שאני פחות טובה אז יכלו את המענק לתת לכל אחד בשקט ולא יחד לכולם לחלק סכומים. זה מעליב, זה מסכסך, וזה מוריד את כל החשק והמוטיבציה בקיצור, הוא אמר שהוא ינסה לשנות את הסכום שלי שיהיה זהה לשלהן אמרתי לו שאני לא רוצה שהפגיעה כבר נעשתה דיברתי עם אהובי כל היום והוא היה מקסים, חיזק, עודד ואמר שאני המלכה שלו ובשבילו אני הטובה מכולן והמצטיינת מכולן. הוא עזר לי מאוד לעבור את היום אבל למה תמיד שמים לי רגל. אולי בגלל שאני כל כך טובה ונותנת הכל מעצמי, עד כדי ביטול עצמי? בקיצור, לא היה לי פרצוף להיות בעבודה היום אבל בכל זאת עשיתי את זה, רציתי ללכת הבייתה אבל לא רציתי לעשות צעד הפגנתי כזה. בקיצור, מישהי רוצה לקבל אותי לעבודה? אני כל כך פגועה ומאוכזבת וזה באמת לא העניין של הכסף אלא ההערכה. חבל שלפעמים המנהלים למעלה לא חושבים לפני אני עצובה מאוד היום באדי
ניסיתי להגיב לכותבות בפורום ולא הצלחתי היום הייתה אצלנו פגישה אגפית לאות תודה והוקרה לעבודתנו הקשה בשנה האחרונה. בקיצור, הוחלט לתת לנו מענק כספי וה.... (לא יודעת איך לקרוא להם) החליטו לתת לכל אחד סכום אחר שזה בסדר מבחינתי במחלקה שלנו יש שלוש בנות, שאני מבחינת ותק האמצעית ומבחינה מקצועית לכל הדעות הטובה מכולן. אז להן נתנו מענק זהה ויותר גבוה משלי חטפתי שוק לא הרגיז אותי הסכום הכספי נעלבתי מחוסר ההערכה הבוס שלי קרא לי לשיחה והסביר לי שזה לא משהו אישי נגדי (אז מה זה?) אמרתי לו שלא עושים דבר כזה וגם אם הם חושבים שאני פחות טובה אז יכלו את המענק לתת לכל אחד בשקט ולא יחד לכולם לחלק סכומים. זה מעליב, זה מסכסך, וזה מוריד את כל החשק והמוטיבציה בקיצור, הוא אמר שהוא ינסה לשנות את הסכום שלי שיהיה זהה לשלהן אמרתי לו שאני לא רוצה שהפגיעה כבר נעשתה דיברתי עם אהובי כל היום והוא היה מקסים, חיזק, עודד ואמר שאני המלכה שלו ובשבילו אני הטובה מכולן והמצטיינת מכולן. הוא עזר לי מאוד לעבור את היום אבל למה תמיד שמים לי רגל. אולי בגלל שאני כל כך טובה ונותנת הכל מעצמי, עד כדי ביטול עצמי? בקיצור, לא היה לי פרצוף להיות בעבודה היום אבל בכל זאת עשיתי את זה, רציתי ללכת הבייתה אבל לא רציתי לעשות צעד הפגנתי כזה. בקיצור, מישהי רוצה לקבל אותי לעבודה? אני כל כך פגועה ומאוכזבת וזה באמת לא העניין של הכסף אלא ההערכה. חבל שלפעמים המנהלים למעלה לא חושבים לפני אני עצובה מאוד היום באדי
