סתיו שלי.

[קארן_@]

סתיו שלי.

שלחתי לך כרגע מייל. כ``כ מקווה שקיבלת אותו. תעדכני אותי אם לא.... סופשבוע מתוק לכולם, סליחה שאני לא כותבת, קשה. קארן.

 

[הדבורה מאיה]

קארן יקירתי...

מאחלת לך שיהיה זה סוף השבוע הכי נפלא שרק יכול להיות... תמצאי כוחות להתגבר על הקושי והכאב המלווה אותך כל העת ושהוא מצידו יפנה את מקומו לאושר ולהנאה ולשימחה וליופי... וכן כל מה שעוד תאחלי את לעצמך. מקווה שתרגישי יותר טוב ותוכלי לשוב אלינו... ואולי גם מקווה שבכל זאת תעזרי בנו דווקא באותן שעות קשות. אני יודעת שאין לי זכות לומר זאת...אבל בכל זאת. אוהבת אותך קארן הניפלאה שלנו... בכל הלב והנשמה. ושרק יהיה כבר טוב...אמן. אני.

 

[קארן_@]

: (

נפלא הוא כבר לא יהיה הסופשבוע הזה... מאיה.. מסתבר שאין כבר הרבה כוחות. חבל שאני מגלה זאת ברגעי חולשה ומשבר כי עכשיו אני לא מוצאת שום דרך אחרת להתמודד עם עצמי מלבד המחשבה של להעלים את עצמי. סליחה שאת צריכה לקרוא את זה. יש לך זכות לומר הכל מאיה, הלוואי והייתי חזקה כמוך. הלוואי והייתי משהו בכלל... (לא כדאי להתייחס אלי עכשיו... המצב לא משהו בכ-לל) אוהבת מאוד, קארן

 

[הדבורה מאיה]

קארנינה...

את הרבה יותר ממשהו. את קארן וזה אומר כבר המון. את לא מתמודדת רק עם עצמך יקרה שלי... את מתמודדת עם כל כך הרבה דברים לרבות המחלה הארורה הזו שהלוואי ויכולתי לתלוש אותה ממך... אבל אני לא יכולה. אז רק אזכיר לך שאת לא לבד... באותם רגעי משבר נוראים שמפילים את הכל לבור שחור משחור... באותן שניות שכל מחשבה ניראת כאילו היא יצאה מהביצה הטובעית הזו שלנו... שהכל נראה כאילו עומד להתמוטט ולפול ולא נוכל לעשות כלום על מנת למנוע זאת... תמיד אנחנו כאן איתך. נאהב ונחבק ונקשיב ונתמוך...נעשה כל שנוכל כדי תרגישי קצת יותר טוב... קצת יותר מחוזקת...קצת יותר אהובה...קצת פחות בודדה...קצת פחות כואבת... וגם אני עומדת באותו התור הארוך שבא לחבק אותך. ולהגיד לך שאת לא סתם מישהי. ולספר לך עד כמה את מיוחדת עד כמה את אהובה עד כמה את חזקה גם באותם רגעים שניראה כאילו לא. את חושבת שאני חזקה? אני לא. בכלל לא. גם עלי עוברת תקופה נוראית. אבל אני מחפשת את הדרך לעבור אותה ולא לשקוע. צריך מטרות בחיים...צריך לחפש אותן תמיד. אז כרגע יותר קשה כי אני צריכה לחפש אותן לבד...בלי מי שליווה אותי ותמך ועזר ואהב. וביום שיש בערב זה כל כך חסר...כל כך ריק. אז אני באה הנה...להיות כאן איתכם. כאן אני פחות לבד...כאן אני מרגישה בכל זאת משהו. לא תמיד זה עובד אבל בשביל אותן פעמים שכן שווה לנסות ולהמשיך. גם את צריכה למצוא לך את אותן דרכים שישכיחו ממך קצת מהכאב. את אותן דרכים שיזכירו לך שיש עוד דברים חוץ מהמחלה והקושי. אותם דברים שיכולים לעשות לך קצת טוב על הלב. אפילו קצת...באותם רגעים גם זה כבר משהו. אוהבת אותך קארן...רוצה לחבק חזק חזק ולא לעזוב. שולחת לך את כל הכוחות שרק אפשר... את כל החיזוקים והחיבוקים שאולי יעזרו לך לעבור תקופה זו. ואל תוותרי יקירתי...גם היא תעבור. קצת אורך רוח וגם היא תהיה מאחורייך... אני יודעת שיהיו עוד אבל לפחות זו תחלוף...ותפנה מקום למשהו קצת יותר טוב. אוהבת המון המון אני.

 

[קארן_@]

לא יודעת מאיה.....

אני מרגישה שמשהו נורא חזק מבפנים רוצה להגיד לי שהסוף כבר כאן, אני כאילו מרגישה אותו פה. לא יודעת למה אני כותבת את זה בכלל הרי זה כ``כ אסור. לא מצליחה לנתק את ההגיון מהרגש בשלב הזה. כל מה שעמד להתפוצץ- מתפוצץ ברגעים אלו. וזה כ``כ קשה. קשה מתמיד. מצד אחד החלטתי להשאר בבית של ההורים הלילה אפילו שהם לא כאן ויחזרו רק בעוד כמה ימים.... לא יודעת למה... מן תחושה שלא צריך כבר להמשיך. שאין כבר טעם... וזה מפחיד. להיות כאן לבד ולחשוב מחשבות ``אסורות``.... זה מפחיד. לא יודעת מה קורה לי מאיה... זה התחיל מהיום.... הסוף כאילו רודף אחרי ואין לי כח לברוח ממנו יותר. יותר פשוט לוותר. גם אני אוהבת המון אפילו המון המון המון. קארן

 

[הדבורה מאיה]

קארן...

מחפשת מה לומר לך...משהו שיראה לך עד כמה זה לא נכון שהסוף כבר כאן. עד כמה חשוב שתמשיכי למרות הקושי והכאב. עד כמה את יכולה....עד כמה את חזקה. יכולה להמשיך ולברוח מאותו הסוף שלו אסור להכנע. אבל לא מוצאת את המילים. גם לי קשה כרגע...ולבד. אבל אני כל הזמן מנסה לשנן לעצמי שאסור לוותר. הרצון להרים ידיים קיים תמיד... לומר שממילא אין סיכוי אז לשם מה להמשיך? אז זהו...שאסור לחשוב כך. כי אם נחשוב כך אנו בעצם מכניסות לעצמו את האפשרות לוותר. ואם כמה שהרצון ליברוח קיים וחזק... אסור לנו לאפשר לעצמו לוותר. זה הכי קל...ויחד עם זה הכי מוטעה. מנסה לומר זאת לי ולך יחד... להזכיר לך שאת לא לבד...לנסות לומר זאת גם לי. הלוואי ואוכל לעזור לך...אעשה הכל. אך כרגע המילים האופטימיות פרחו לי מהראש...ואולי עדיף שאשתוק. אמרת שאני חזקה...אני כל כך לא. אין לך מושג עד כמה אני צריכה את התמיכה שאין לי עכשיו. את החיבוק שאין לי עכשו וגם לא יהיה. את הדמעות שיוציאו החוצה ולו מעט מהכאב שלא נותן לנשום. חשוב שתכתבי...חשוב שתגידי גם את מה שכואב...מה שאת קוראת לו ``אסור``. אולי זה יפתח לך פתח לדברים אחרים...יפנה מקום לאוויר לנשימה. אוהבת אותך...בבקשה על תוותרי. זה קל לומר...אבל קשה לביצוע...אני יודעת. אבל זו גם הדרך היחידה. בינתיים...קבלי חיבוק עם כל הכוח שיש לי. אני שולחת לך אותו עכשיו...את צריכה אותו מאוד...את הכוח זה. מצטערת כל כך שאני לא יכולה לעזור... סתם...אני.

 

[קארן_@]

מאיה.... אני ממש לא.

אבל ממש לא חזקה. חשבתי שאני כן. עכשיו אני יודעת שאני לא. כבר לא פוחדת להגיד את האמת. כן. אני לא יכולה להתמודד. אני רוצה רק לברוח. רק לברוח. זה כל מה שאני רוצה. אין טעם להאמין בכוחות שאין לי, הם לא יבואו מאליהם אין לי מאיפה למלא את מיכל הכוחות שלי. איבדתי אותו כבר מזמן.... ו.. כן מאיה, את חזקה מאוד. עצם זה שאת ממשיכה ללכת קדימה, מסרבת לחזור לאחור. אני יכולה רק להעריץ תכונה זו בך. לא לאמצה. ויותר מתמיד, ממש עכשיו אני פשוט מרגישה את זה עמוק בתוכי שאין לי עוד צורך להמשיך שאין עוד בשביל מה. נותרתי פה בבית לבד, לא מזיזה את עצמי מהכסא. אפילו האור לא דולק, רק האור של המחשב. אוירה של סוף נשתרשה בי מאיה, מהצהריים. מצטערת כ``כ. אין לי דרך להסביר את עצמי. ולמה בעצם להמשיך? למה בעצם לאסוף כוחות שוב ושוב? הם במילא נגמרים לי כ``כ מהר.... את הכח שלך מאיה אני לא יכולה לקחת... רוצה להשאיר לך את מה שנשאר. את החיבוק לקחתי. תודה. הייתי צריכה אחד כזה ממש עכשיו. כשכל כך לבד לי פה, וריק... לא יודעת מה אעשה עם עצמי. הזמן עובר כ``כ לאט. זה כ``כ מפחיד. ואת לא סתם. את מאיה קסומה שמפליאה אותי בכל פעם מחדש. תודה מאיה. תודה שאת פה. לא כ``כ יודעת איך לעשות ומה אבל יודעת שאני שלמה עם עצמי כ``כ... שזה מפחיד.

 

[הדבורה מאיה]

קארן שלי..

קבלי עוד 1847355487 חיבוקים חמים ולוהטים ולא מהחום שבחוץ... אוהבת אותך קארן... רוצה כל כך לעודד אותך להיות איתך להחזיק לך את היד ולא לעזוב לעולם. את הכוח עד עוד תמצאי...הוא עוד יחזור. אולי לא היום...ולא מחר...אבל הוא עוד יגיע. ובינתיים...נסי לזכור כי את לא לבד. לזכור שכולנו כאן איתך אוהבים ומחבקים עד אין קץ. אולי זה יפיג ולו במעט את הפחד הנורא הזה... הלוואי. יקירה שלי... אין לי הרבה כוח עכשיו...לעצמי. אבל לך יש לי תמיד. קבלי אותו...בבקשה. ואני לא צריכה תודות...צריכה אותך כאן איתי חייה ונלחמת וכואבת ונאבקת ומנגנת...חייה. הבריחי את הפחד... הדליקי את האור... נסי להפיג את התחושה של הלבד. והשתמשי בכוח שלי אם צריך. אני כבר לא יכולה לעשות בו שימוש. אוהבת אותך... דואגת וכואבת איתך ומחבקת...רק מחבקת. לילה טוב קארן שלי. שיעבור הכי קל שרק אפשר...או יותר נכון הכי פחות קשה. שלך תמיד תמיד תמיד ולנצח אני.

 

[הדבורה מאיה]

סתיווית שלי...

מקווה שאת בסדר... אני לא שומעת ממך וקצת מודאגת. אם את שם...אנא ממך השמיעי געגוע. אני מתגעגעגעגעגעגעגעגעגעגעגעגעת אווזונת שלי... שולחת לך חיבוק חזק חזק אוהבת הדבורה.