ביקורת על מרי לו+סקארלט יקרה
דבר ראשון, לסקארלט: גם אני חיפשתי אותך, והתקשרתי לפלאפון שלך איזה חמישים פעם, & no command!!!!!!! לפחות ניסיתי...
וביקורת על
מרי לו. אני אעשה את זה לפי נושאים כדי להקל על עצמי:
אמיר פיי גוטמן: לשחק הוא לא יודע, לשיר בקושי, דבר אחד לטובתו - הוא חתיך ויש לו קסם אישי של נער חביב וחמוד.
יעל בר זוהר:הנפילה הגדולה ביותר של ההצגה.
לא יודעת לשיר,
בהחלט לא יודעת לשחק, יש לה פרצוף יפה מאוד (יאמר לזכותה) אבל גוף נ-ו-ר-א-י, שמודגש בבגדים חושפניים שמאוד לא מחמיאים לה. אבל גם לה, כמו לאמיר פיי גוטמן - יש את קסם הנעורים, שמאוד הכרחי במחזמר שכזה. אריאל - אל תכעס עליי ואל תגיד שאני מקנאה, זאת פשוט האמת. כל אחד והאנשים שהוא אוהב...
אילנה אביטל: היחידה שהדיעה שלי עליה לפני מרי לו הייתה שלילית, ובעקבות ההצגה השתנתה מהקצה אל הקצה. יש לה נוכחות בימתית נפלאה, יש לה ריאות, ברוך השם, יש לה ווליום, יש לה עוצמה, היא יודעת בדיוק כיצד לשחק את הדממות שלה, וגם בטעים היותר דרמטיים היא יודעת לעשות דמות טובה מבלי להגזים. פשוט מדהימה!
אין לי מושג איך קוראים לה, אבל היא מוכרת לי והיא שיחקה את אלה: הייתי חייבת להציל אותה, כי היא אחת מהזמרות המוכשרות ביותר ששמעתי בחיים, והכי מוכשרת שהכרתי בישראל. יש לה קול מעולה, רואים שהיא למדה היטב, יש לה קסם, ממש מתחברים אליה, היא עושה דמות שאי אפשר לא לאהוב, יש לה עוצמה (אומנם לא כמו של אילנה, אבל מי יכול להתחרות עם הריאות שלה...
), והיא פשוט מצילה את ההצגה.
התלבושות: מדהים, מדהים ושוב פעם - מדהים! יובל כספין כשרוני שזה לא יאומן! הבגדים שעיצב הם ממש סבנטיז, מכנסיים מתרחבים, שלל צבעים ובדים, פשוט יפה.
תפאורה: מאוד אהבתי את זה שהתפאורה היא בעצם לא יותר ממסך של ריבועים, אבל כל פעם נפתח ריבוע אחר ויוצאת תפאורה שונה. כל הקונסטרוקציה הזאת מאוד יפה לעין ומאוד מקורית.
העלילה: הדבר היחיד שיותר גרוע מיעל בר זוהר. נועדה לקשר בין שירים שלא נכתבו למטרת מחזמר, וממש צולעת. לפעמים זה ממש מאולץ, כמו למשל ב"מת אב ומת אלול", פשוט תפורה גס. ממש מגוחך.וחרא של סוף, אבל אני לא אגלה לכם אותו. בקיצור - הצגה חביבה, מוזיקה סוחפת (אני אפילו קמתי מהמושב ורקדתי...), ממש מסיבה כיפית, אבל אפשר היה לסחוט מזה הרבה יותר. לא אסתיר שאני יותר מקצת מאוכזבת...