סתאם

[jess98]

סתאם

ישבתי לי היום ברכבת ושמתי לב ש רוב הגברים יושבים ברגליים פסוקות לרוחה ורוב הנשים ברגליים צמודות שמתם לב?

 

[nirdagan]

לא שמתי לב. אינני נוסע ברכבת.

 

[The Ancient Mariner]

הומממ...

מה לגבי מקומות ציבורים שאתה כן נמצא בהם? אולם הרצאות באוניברסיטה? מועדונים? וכו´ וכו´... קבל את זה כעובדה. וזה ללא ספק מושפע גם מהמודלים של נשיות וגבריות שמוכתבים לנו, ישיבה עם רגליים פתוחות לרווחה, נחשבת ישיבה וולגרית, לא עדינה ובקיצור ההיפך מ"נשיות"... אישה שיושבת עם רגליים פתוחות נחשבת זנותית, "פתוחה", גברית וכו´... אני לא אומר שכולם צריכים לשבת עם רגליים פתוחות, אבל כאן כמו בדיון על הורדת שיער, כל אחד צריך לעשות מה שנוח לו... אם ניראה לו נחמד להסתובב עם שמלה ולכן לא נוח לו לשבת עם רגליים פתוחות והוא יישב עם רגליים משולבות - בשמחה. אם נוח לה לשבת עם רגליים פתוחות לרווחה, שתעשה את זה... אני יודע שבמסגרות החברתיות המצומצמות שלי, אני יכול למצוא מספר רב של ידידות שלי שיושבות עם רגליים מפוסקות וזה נחשב נורמטיבי לחלוטין...

 

[nirdagan]

אני יושב הרבה עם רגליים משולבות

אז מה?

 

[אורין קיי]

אז כנראה שאתה אשה ועד היום לא שמת

לב. תסתכל ביצירה של אנני לייבוביץ´ בשירשור החדש. חבר´ה, רוצו כולכם להסתכל במראה. אולי זה אני?/ אתה?/ את?

 

[nirdagan]

אבל כולנו חצי גבר חצי אישה, מפני ש

אנחנו כולנו בני כלאים לאבא גבר ואימא אישה, לא?

 

[The Ancient Mariner]

אני מתחיל לחזור על עצמי...

תעשה מה שנוח לך בתור מי שאתה... ותקווה שהחברה תקבל אותך... תנסה לשים לב אבל עם הדברים שאתה עושה הם כי הם באמת נוחים לך ומתאימים לך, או שאתה עושה אותם כדי להתאים לחברה שסביבך...

 

[אורין קיי]

זה שאתה חוזר על עצמך זה בסדר גמור

כי רק כך אנשים יכולים להתחיל לקלוט רעיונות חדשים עבורם. אבל: מה שאתה אומר הוא מאד יפה וחשוב, אבל כרעיון. איך איפה ומתי מישהו יכול להתחיל להפריד בין "הנוח" שלו לבין "הנכון" של החברה/משפחה? ומזה "תקווה שהחברה תקבל אותך? החברה לא תקבל אותו/ה. החברה אולי תתגמש מעט - תלוי כמה זמן היא נמצאת בתהליך של שינוי תבניות. שים לב עד כמה החברה שלנו "חופשית" ומקבלת את ההומואים. באמת? ממש לא. כל זמן שלאנשים מסויימים יצמידו כינויים מסויימים, הבאים לתאר את חיי המין שלהם (בחיי, את מי זה מעניין מי מזדיין עם מי?) אתה יכול לדעת בוודאות שהחברה, לא מקבלת ולא בטיח. כל זמן שצריך מצעדים, פרובוקציות, הפגנות, מאבקים בכנסת וכד´, - אין חופש הבעה ומרחב מחייה. אז תאר לך אשה שמגיעה לראיון עבודה בחצאית ומתחתיה מתגלות רגליים שעירות על עקבים. אני מתארת לעצמי כמה תגובות של הקוראות כאן: איכס, פיכס, גועל. ולא משנה כמה נקייה רחוצה ומבושמת היא.

 

[The Ancient Mariner]

מה שאת אומרת הוא נכון...

(חיכיתי שמישהו/י יתן לי תגובה כזאת...) לא טענתי לרגע שהחברה שלנו ליברלית ומקבלת. וללא ספק הנוחות של אדם, היא גם הנוחות שלו בלקבל עבודה, להכיר אנשים ועוד - כלומר אנחנו לא "חופשיים" מהתכתיבים של החברה... השאלה היא עד כמה אנחנו נותנים לתכתיבים האלה לנהל לנו את החיים, בין עם מדובר בהומו שמנסה להתחיל כל היום עם נשים כדי להוכיח לחברים שלו שהוא לא הומו. או בין אישה שמגלחת את השיערות בבית שחי כי חבר שלה לא מוכן אחרת... אני מתקשה להסביר את עצמי, יש כאן סתירה מתמדת בין הצורך להתקבל בחברה ושיהיה לך נוח בחברה שלך לבין הרצון לנוחות אישית בדברים מסויימים. כל אחד ישים לו את הגבול שלו... אני יודע שבחברה שאני מסתובב בה, (כמעט) לא יהיו תגובות גועל אם מישהי תרים את היד ותתגלה פלומת שיער, תישב עם רגליים פסוקות או תוריד חולצה תוך כדי משחק כדורסל כי נורא חם לה... עכשיו אני יכול להעיד על עצמי, שהתפיסה שלי לגבי הדברים האלה עברה שינוי אדיר בשנתיים האחרונות, לפני שנתיים הייתי יכול להיות אחד מאלו שהיו מגיבים איכס, פיכס, גועל. או אם נלך אחורה יותר, לפני 4-5 שנים, הייתי נגעל מהומוסקסואליות... אבל עברתי תהליך של הטלת ספק, של לזרוק את כל הנורמות והסטיגמות שהחברה החדירה בין, ולנסות לבחון אותן מחדש ולראות אילו מהן אני מאמץ... כמו שאני עברתי את התהליך הזה, אני בטוח שאפשר להעביר אותו הרבה אנשים אחרים, הכל עניין של חינוך ומודעות. בהההה....ניראה לי שפיספתי את הנקודה שלי...

 

[אורין קיי]

החברה שבה אתה מסתובב נשמעת לי

טובה מכדי שתהיה קיימת. זה פה בארץ? ובקשר לסובלנות לגבי זו שמורידה חולצה כי חם לה - אני יכולה להבין שהנוכחים שמחים על הביצוע ועל המראה.

 

[The Ancient Mariner]

../images/Emo13.gif...

היא אכן קיימת כאן בארץ... חשוב לי להבהיר, שאני בכל זאת יש לי נטייה להראות את הצדדים הטובים בחברה הזאת, ומדובר באמת בחברה מצומצמת של חברים (ומדובר ממש בקומץ של אנשים שכל אחד מהם גר בקצה השני של הארץ). הדבר היחידי שמשותף לכולם, זה שכולם עברו חינוך ביקורתי מאוד וחזק מאוד להטלת ספק... ולגבי ההערה האחרונה שלך, אני יכול להעיד עלי אישית, שאני מאוד משתדל לא לבחון או לבהות (לשמוח כפי שהגדרת את זה) בגוף של ידידות שלי... אני לא אגיד שאני מושלם בנושא, ולא מוצא את עצמי לפעמים עושה את זה, אבל בהחלט משתדל שלא... ומצאתי את עצמי כבר כמה פעמים במצבים שידידות שלי היו בלי חולצה לידי, ולא טרחתי להסתכל, לשמוח, או לתת כל תגובה ייחודית לנושא.

 

[אורין קיי]

מעניין...אבל זה שלא טרחת זה בגלל

שטרחת שלא להציץ/לבהות וכד´ כי "זה לא יאה"? או אולי בגלל שהגעת למצב שזה לא מעניין אותך? אני חייבת להתוודות לפניך, שאילו מישהי היתה מורידה את חולצתה לידי, הייתי בוהה גם בוהה. אנחנו תמיד בוהים במשהו שאסור/לא מקובל לחשוף אותו ברבים, נכון? זאת, דרך אגב, אחת הסיבות בגללן אנשים כלכך אוהבים רומנים וסבוניות. זו דרך פשוטה ולגיטימית להציץ לאינטימיות של אנשים אחרים, ועוד בסלון הפרטי.

 

[The Ancient Mariner]

הומממ....

שאלות קשות את שואלת... אני לא יודע לגבי חוסר עניין, אני משער שיש נשים שהיה יותר מעניין אותי להסתכל ואז הייתי מתפתה יותר, ויש נשים שפחות היה מעניין אותי. אבל אני חושב שהנקודה המרכזית היא שאני מכיר בכך שהן היו מעדיפות שאני אסתכל להן בעיניים כשאני נמצא לידן, ולא אבהה להן בחזה... כמו שאני הייתי מעדיף שאנשים שנמצאים לידי יתייחסו אליי ויסתכלו לי בעיניים ולא יבהו לי במפשעה. אפשר להוסיף לכך עוד כמה סיבות: הרצון שלי לא להתנהג כמו הסטיגמה החברתית שגברים הם תאווי מין שלא יכולים להתאפק אלא להסתכל, לגעת וכו´. הרצון שלי שלידידות וחברים שלי יהיה נוח לידי ולא יחששו כל הזמן שמה אני אבקר אותם וכדו´.

 

[אורין קיי]

זה נעשה אפילו עוד יותר מעניין...

זאת אומרת שאתה מתאמץ שלא להסתכל. יעני, משקיע מאמץ. מכוון את המבט במודע למקום אחר ממה שהחשק רוצה. אז הן ירגישו בנוח ואילו אתה - לא. חשבתי מה אני הייתי עושה במצב כזה: הייתי מודיעה למתפשט/ת שהאיברים הנחשפים מושכים את תשומת לבי לחלוטין. אז או שהוא/היא מתלבשים או שהם מוכנים לסבול את מבטי עד שאתרגל ואשתעמם. וזה מה שקורה בד"כ בחופי נודיסטים.

 

[The Ancient Mariner]

הומממ...

אני לא מאמין באלטרואיזם, אני כן חושב שבסופו של דבר כל מה שאני עושה הוא בשבילי וכדי שאני ארגיש יותר בנוח. לצורך ההבהרה: ייתכן שנורא לא נעים לי לראות אדם קטוע רגליים נוסע בכיסא גלגלים ברחוב, ובכל זאת אני מתאמץ לא לתקוע מבט מיוחד או לגבב תגובות איכס, כי אני לא רוצה ליצור אצלו תחושה לא נעימה וכתגובה לכך אצלי תחושה לא נעימה. מעבר לכך, לרוב כשאני מפתח קשר אפלטוני (במובן החברתי של המילה, ולא כמו שאפלטון באמת התכוון) עם מישהי עם הזמן נוצרת אצלי איזושהי מודעות ואני פחות רואה אותה כמישהי שאני נמשך אליה מינית (בהנחה שמלכתחילה נמשכתי אליה מינית) ולכן גם רמת העניין שלי בלבהות לה בחזה, גם אם הוא חשוף - יורדת.

 

[The Ancient Mariner]

תוספת...

שמתי לב שבהודעה שלך השתמשת במילה "חשק", אמרת אתה עושה משהו בניגוד לחשק שלך... ובכן, אני חושב שהרבה פעמים אנחנו עושים דברים שהם לא דברים שמתחשקים לנו, הרבה פעמים השיקול של רווח והפסד (או רציונאליזם אם תרצו) מתעלה על מה שמתחשק. דוגמאות: נורא לא מתחשק לי לריב עם חבר שלי ששיכור כרגע ונורא רוצה לנהוג הביתה, אבל אני עדיין אעשה את זה או אקח לו את המפתחות כי אני לא רוצה שהוא יסכן את החיים שלו. באותה מידה, אני לא אבהה לידידה שלי בחזה כי אני רוצה שהיא תרגיש בנוח איתי, ואז אני אוכל לבלות איתה יותר זמן, להכיר אותה יותר טוב ולהרגיש שאני בנאדם יותר טוב.

 

[nirdagan]

ג´ורג´ ברנרד שו אמר משהו בערך כזה:

"האדם הרגיל מנסה להתאים את עצמו לעולם, ואילו האדם החריג מנסה להתאים את העולם אליו. מכאן שכל הקידמה בעולם תלויה באנשים החריגים".

 

[The Ancient Mariner]

../images/Emo45.gif ראה הודעתי....

בנוגע לעיוות המציאות. (נכתבה בתגובה ל"ציפור נפש" בשירשור שהיא פתחה)

 

[הילהל]

עניין של תפיסת מרחב

בעולמנו לגברים יש מקום ורבה, ואילו הנשים מתבקשות להצטמצם. בגלל זה אנחנו גם צריכות להיות רזות ככל האפשר.

 

[אורין קיי]

הה? רעיון מוזר. דווקא בתקופה בה

נשים מלאות מאד ומרופדות היטב, היו מאד אופנתיות ו"נשיות", דווקא אז ההקפדה על ישיבה ברגליים מהודקות או מפותלות סביב השוק, היתה נכס נשיי חשוב. ואף אחת לא העזה לחשוב על לבישת מכנסיים. זה הכל עניין של חינוך ושטיפת מוחות: לנשים יש פות. לשם אפשר לחדור. לשם הגבר רוצה/מוכרח/צריך/ נואש/זקוק וכו´. והאשה? כל שאיפתה היא להגן על תומתה/בתוליה/שווייה/ערכה וכו´ ועל האוצר הזה שבין רגליה. אז הוא יושב בפישוק, כי כך הוא מכריז על רעיון ה"כלי שלי מוכן לחדירה", והיא יושבת בצמצום, כי ככה היא מכריזה על "אני צנועה וסגורה ולא לשימושו של כל מי שמתחשק לו".