סרסי המלכה!

[silverMoon1]

הלוואי שיפתחו את הדמות שלה

 

[פאנגירל]

על סאנסה

נורא עצובה לי השנאה הגדולה כנגד סאנסה... אחת הדמויות האהובות עליי בספרים וגם השחקנית בסדרה מצוינת בעיני.

הגנה קטנטנה על סאנסוש (

) רק כי זה באמת מציק לי הרבה זמן:
כדאי לחשוב שנייה על מה שסאנסה גדלה לתוכו (ילדה שבתחילת האירועים הייתה רק בת 11, ממש קטנטנה)... היא גדלה להאמין שהיא תהיה ליידי, תתחתן עם אביר אמיץ ותגדל הרבה ילדים חמודים ותהיה מאושרת בדיוק כמו שמלמדים אותו בספרים. וכשמפתים אותה במשהו שהיא חלמה עליו תמיד (להתחתן עם בחור נאה... ועוד איזה בחור! המלך של שבע הממלכות!), שתמיד לימדו אותה שהיא תקבל... האם זה מפתיע שהיא מתפתה בהיותה בת ה-11 התמימה שהיא? ופתאום, בניגוד לכל מה שסיפרו לו בשירים, הכל הולך לעזאזל. היא אבדה את כל מה שהיה לה, את כל מה שהכירה, את כל מה שהיא האמינה בו. הנסיך, שהיא חשבה שהוא אדם פשוט מדהים, התגלה כדוחה ושפל שערף את ראשו של אביה והיכה אותה באופן קבוע. היא מצאה את עצמה במקום בו אין לו שום חברים, משפחה, מישהו לסמוך עליו. כל מה שנשאר לה זו התקווה שרוב ינצח את המלחמה הזו ויביא לה בסופה את ראשו של ג'ופרי על מגש, והיא תוכל להיות בבית שוב. והבחורה הזו היא שורדת. הילדה הקטנה והמעצבנת שכולכם אוהבים לשנוא (מסיבה לא ברורה בעיני), מצליחה לגרור את עצמה מיום ליום עם נזקים שהולכים וקטנים... גוררת את עצמה מאכזבה לאכזבה בצורה ראויה להערכה בעיני. בעיני פה החוזק שלה ופה החוכמה שלה.

 

[גיבור הסרט]

סיבה לא ברורה ?

קשה לתקן רושם ראשוני. בספר הראשון סנסה שיקרה למלך רוברט כדי להגן על ג'וף, תוך כדי הקרבה של אחותה. יש עוד דברים אבל לרוב האנשים זה יספיק כדי לגבש דעה. בניגוד לג'יימי, סנסה לא עשתה מספיק כדי לשנות את הרושם הזה.

 

[Serf SaN]

סאנסה בעתיד-

אחד העורכים של מרטין זרק הערה באיזשהו ראיון איתו שבספר הבא הולך להיות פרק של סאנסה "שנוי במחלוקת". אני לא יכול לחכות ולקרוא את זה כבר. |מאהוב|
סאנסה היא לחלוטין אחת הדמויות שעוד צריך קצת לחכות כדי לראות אותה בפעולה.

 

[thisisme4]

אפשר פרטים? או רק ההערה הזו?

יש לי הרגשה שזה לא לטובתה של סאנסה... נראה שהיא תנוצל או תותקף סליחה מראש על הפסימיות.

 

[Serf SaN]

זאת הייתה ההערה היחידה שהוא אמר בנושא.

לצערינו

נצטרך לחכות.
דווקא לדעתי זה פרק שסוף סוף סאנסה עוברת להיות משחקנית פאסיבית לאקטיבית. והיא תעשה משהו מזעזע. *צחוק מרושע*

 

[אביר הקרנפים]

אנשים נותנים לסאנסה יותר מדי קרדיט. ספויילרים

אני מסכים איתך שהיא פאסיבית לחלוטין. זה הטיפוס שלה. היא פאסיבית ולא עשתה כלום בחיים שלה. בגלל זה היא מוצאת את עצמה בתוך מערבולת של תככים ומזימות, מצב ממנו אחותה האקטיבית הצליחה להתחמק כמה וכמה פעמים (הבריחה מהמבצר האדם, הבריחה מהביצרון הבוער, הבריחה מהארנהול, הבריחה מהגבעה החלולה, ההפלגה לבראאבוס).

איזה החלטות כבר היא מקבלת? לברוח עם דונטוס? להסכים לחתונה עם ווילאס?

אתה טוען שסאנסה משתדלת למזער נזקים ו"מצליחה". בוא נראה:
הצליחה לא להאנס.
אתה זוקף את זה לזכותה? הפעם היחידה שבה באמת הייתה בסכנת אונס, הייתה בהתפרעויות במעלה מלך. סאנדור קלגאן הציל אותה ולא ההצלחה שלה עצמה. בלעדי סאנדור קלגאן, היא הייתה מסיימת כמו לוליס. שלדעתי אין הבדל גדול ביניהן חוץ ממראה חיצוני וכמה יחידות איי קיו.
הילדה בת חסות של המלכה, שבויה במבצר האדום. מי אמור לאנוס אותה?

הצליחה לא להיהרג.
מתי היא הייתה בסכנת חיים משמעותית שממנה היא הצליחה להמלט הודות להחלטה או מעשה שהיא עצמה ביצעה? אף פעם!

ניצלה מחתונה שהייתה מעניקה לאויביה הגדולים את מורשת משפחתה? היא לא ניצלה משום חתונה. חיתנו אותה מתי שרצו והיא הלכה כמו כבשה. הסיבה היחידה שהיא נשארה בתולה, הייתה בגלל שטיריון הצליח לשמור על גדלות נפש. לא בגללה.

השטויות שהיא עושה, זה לא רק בספר הראשון. השטות הכי גדולה שלה הייתה שלא ברחה עם סאנדור קלגאן, אבל עם דונאטוס היא ברחה. ילדה מפגרת!
אדם חושב ואקטיבי, היה מבין שסאנדור קלגאן יכול לשמור עליה יותר טוב מדונאטוס. סאנדור קלגאן לא נמרח עליה בלי סוף כמו דונטוס. זו דוגמא להצלחות המופלגות שלה.

כל ההצלחות שאתה מייחס לה, לא שייכות לה. היא לא עשתה כלום בשביל זה. אם זה היה תלוי בה, זה היה הרבה יותר גרוע. היא נשמרה במצב טוב יחסית, בגלל אחרים ששמרו עליה ובגלל הצורך בה כבת ערובה.

ואם כשאתה מתכוון לפוטנציאל הלא ממומש של סאנסה, אתה מתכוון לגישה שרווחת בקרב קוראים מסויימים שחושבים שסאנסה מתפתחת במשתה לעורבים ולומדת מאצבעות להיות ערמומית או משהו, גם עם זה אני לא מסכים. להנהן בראש כשאצבעון מסביר לה את המזימות שלו, זה לא אומר שהיא מתפתחת או עושה משהו. היא פשוט עושה מה שעשתה תמיד. מהנהנת בראש.

 

[אשת הדורני]

טעות קלאסית

אתה טועה בזה שאתה מוציא את סאנסה מההקשר החברתי/תרבותי של המציאות שסביבה. כמו שכתבו לפני- כבת גדולה במש' אצילה, היא גודלה לשמלות ולנשפים, ולזה שגברים גדולים בשריון ובחרבות ייגנו עליה. אלה הכלים שניתנו לה, ואותם היא מנצלת היטב. סאנסה לא גדלה עם ברכיים שרוטות ומכות כמו אריה, משום שהאופי שלהם פשוט שונה. לכן לאריה קל יותר נפשית לתכנן בריחות נועזות ושיסוף גרונות מאשר סאנסה. אגב, אתה נופל למלכודת של ספרי פנטזיה קלאסיים שמארטין מנסה להתגבר עליה: שים לב לדמויות הבאות: אשה, בריאן, אריה, דאינריז: כולם נשים חזקות, שלא מתעסקים איתן, שלא ייתנו לגבר לגונן עליהם כאילו היו עלמות ביישניות, נכון? (חוץ מדאינריז, שהרי לפני שנולדו הדרקונים, בלי חרבו של ז'ורה, ולפני זה אראחו של דרוגו, הייתה נאסנת ע"י אלף דותראקים ונרצחת כמו כלום) אז מה יש לנו: בריאן- אישה מגודלת שהדרך היחידה שלה להתמודד עם הצורה שלה זה להתעלם מזה שהיא אישה ולהפוך לאביר. אשה- קפטן של ספינת מלחמה ולוחמת צמאת דם בחברה שנשים נמצאות בה בדרגה של איפשהו בין עז לפרה. אריה- מתנקשת קרת לב וכמובן דאינריז והדרקונים שלה שבלעדיהם לא היה לה כלום. מה חסר פה? נכון! אישה שהיא פשוט- אישה! כן, עד כדי כך פשוט. אחרת אנו נופלים שוב למלכודת הקלאסית שאומרת שהעולם שייך לגברים ו/או לנשים גיבורות על -ולנשים רגילות אין בו מקום. לכן יש לנו את סאנסה ואת קייטלין ואת אריאן ואת סרסי, כדי לאזן את חבורת גיבורות העל שציינתי קודם.

ואגב סרסי- פרק 6 מוכיח את טענתי בתחילת השרשור ביג טיים.

 

[אשת הדורני]

ואם ניקח את זה קצת קדימה

וייסלח לי גודווין (מחוק גודווין) אבל לפי שיטתך- היית צריך לבוז גם ליהודים שנרצחו במחנות ההשמדה. אחרי הכל, בטח היו במחנה נתון, כמה אלפי יהודים על כמה עשרות שומרים. הגיוני שאם אותם אלפים היו מסתערים על השומרים- מאות היו כנראה מתים אבל אלפים היו בורחים מהמחנה. אבל הם לא עשו זאת, מאחר והם היו "פאסיביים".

או שאולי, רק אולי, נבין את הרקע של המצב, ונגלה שמדובר באנשים שסחבו 2000 שנה של רדיפות, של חיים בצל עמים שכל פעם שקפץ להם הפיוז היו יוצאים על היהודים. אנשים שעד שהגיעו למחנה, עברו תהליך נפשי (בעקבות גירוש, הרעבה, פגיעות פיזיות וכו') שהביא אותם למצב בו הם איבדו כל אפשרות של שליטה על החיים שלהם. הגרמנים הוציאו מהם את כל התעוזה והמרדנות שעוד איכשהו הייתה בהם, אנשים שהרגישו חסרי הגנה לחלוטין- ועל כן תלויים לחלוטין בחסדי הגרמנים.

אותו הדבר נכון לגבי הסנסות של ווסטרוז: אלפי שנים של חינוך שאישה נלחמת את המלחמות שלה במיטת הדמים, ושאישה היא רכוש בעלה בה הוא יכול לעשות כרצונו (אה, מותר לה להישבע לאחיות השותקות) עשו את שלהן והיא בשך הכל ילדה מוקפת באויבים או כפי שטיריון תיאר את זה "זאבה המוקפת באריות".

ושוב, לא שאני חושב שהיא מדהימה- היא לא. אבל הביקורת עליה ילדותית מעט. ("איך לא ברחת עם הרוצח בעל פני הפיצה וביחד הייתם מפלסים את דרככם לחופש בחרבות שלופות ובנתיב של דם ואברים כרותים...")

 

[silverMoon1]

"הביקורת עליה ילדותית מעט"

כל כך נכון!

 

[אביר הקרנפים]

לא לזה התכוונתי

אני לא בז לסאנסה על זה שהיא לא בריון מגודל כמו כלב השמירה. כשאמרתי שהיא פאסיבית, לא התכוונתי שבהתפרעויות היא הייתה צריכה לאחוז בחרב ולהפיץ את האנסים והמתפרעים לכל רוח.
אני רוצה להזכיר שגם אשה, דאינריז, בריאן ואריה היו בסכנת אונס בחלק מהזמן, הן ניצלו ממנו לא בגלל שהן כאלה גיבורות. לדעתי בריאן היחידה מביניהן שמנסה להתמודד באמת, בכוחות עצמה ובזכות עצמה.

וזו הנקודה שלי.
כתבת שסאנסה "הצליחה" לא להאנס ולא להשחט. טענתי שזו לא ההצלחה שלה. אני לא מאשים אותה בכך שקיבלה מכות מג'ופרי. היא באמת לא יכלה להתגונן. אבל אני לא זוקף לזכותה את העובדה שאף אחד לא אנס אותה, כי זה לא בזכותה.

בהחלט אני מאשים אותה שלא ברחה כשהייתה לה הזדמנות טובה, וברחה כשהייתה לה הזדמנות רעה.
היא חותנה עם טיריון לאניסטר כי לא הייתה לה ברירה. אני לא מאשים אותה על זה ולא בז לה. אבל היא מרשה לעצמה לבייש אותו בחתונה שלהם כי היא יודעת שהוא לא יגיב כמו שג'ופרי או סרסיי יגיבו אם היא תנסה לבייש אותם.
עם אלה ששומרים עליה, היא מסוייגת ומנסה להתרחק מהם, וטפשים עלובים כמו דונטוס, היא סומכת עליהם.
טפשות כזו לא קשורה לעובדה שהיא אשה בעולם פטריארכלי שהכוח שבו נשען על שרירים ונשק. זו טפשות שקשורה לאופי שלה שמתאפיין בעקביות של קבלת החלטות רעות ורחפנות כרונית.

לסיכום.
לא ביקשתי מסאנסה לשסף גרונות כמו אריה ולא האשמתי אותה על שהיא סובלת בשבי. גם ז'ורה מורמונט הבריון סובל בשבי.
ביקשתי ממנה שתפעיל קצת את הדלעת שיש מתחת לשערות שלה ותצא מהאגואיזם הרחפני שלה.

 

[אשת הדורני]

אני לא בטוח אם ההחלטות שאתה מגדיר כרעות היו

אכן רעות, ושההחלטות הטובות שלדעתך היא הייתה צריכה לקבל ובחרה אחרת, אכן היו באותו זמן החלטות טובות. אנו נישאר במחלוקת על זה. אבל מאד יפה בעיני שבעוד שאתה רואה בביזוי של טיריון בחתונה שלהם, דוג' להחלטה רעה שלה, אני רואה בסצינה הזו (מכאיבה ככל שתהיה לחביבנו טיריון) את אחד הרגעים הבודדים בהם סאנסה הצליחה להביע, ולו באופן העצוב והפאתטי ביותר, את ה"אני" שלה. הדבר דומה לתינוק, שכשהוא אומר פתאום: "לא!" הוא מביע בפעם הראשונה בחייו את האני שלו.

 

[אביר הקרנפים]

לא דוגמה להחלטה רעה, מאפיין להחלטה רעה.

סאנסה מביעה התנגדות מסויימת בסצנה הזו. אתה צודק. הנקודה שלי היא שאת ההתנגדויות שלה היא מבצעת רק נגד אנשים שהגנו עליה, כי היא יודעת שהם לא יפגעו בה. מה שהיא לא מעזה לעשות כשהאנשים הרעים והשנואים בסביבה, כי הם יקרעו לה את הצורה.

לדעתי זה מצביע על כפיות טובה שהיא תכונה בולטת אצל סאנסה ואולי על רוע מסויים, שלא נובע מאכזריות, אלא מאגואיזם קטנוני.