עד הקצה ומעבר לו
New member
סרט
ירכונים ... בשביל מה צריך כאלה? שאלה הצעירה, התחמקתי ועזבתי את הנושא.
מסתבר שצריך... במיוחד כשהם האביזר התחתון היחיד מתחת לשמלה.
יושבת ומחכה באוויר הפתוח, ידיים רועדות וכוס שנרטב ללא הפסקה. זה שיושב מולי יכול להבחין? כשאקום אשאיר אחריי שובל? או שמא ישארו סימנים על השמלה?
משלבת רגל על רגל, בא לי להרים אחת על ברך השניה, למען יראו ויתחרמנו כמוני ככה סתם פתאום באמצע היום.
תקראו לי משוגעת, מטורפת, אבל עוד טיפת אומץ חסרה לי. או אולי גם לי יש גבולות? זה הזמן לבדוק.
בדקתי. זה לגמרי גבול. בינתיים.
החושך השתרר באולם וההודעה על כך לא איחרה לבוא. מרימה את ישבני וצועדת לאורך הקניון כשהשפתיים הרטובות משמיעות קולות שרק אני שומעת.
שורה אחרונה, צמוד לקיר. מתיישבת, מניחה את התיק ומרגישה איך אצבעותיו חוקרות את עומק הכוס הרטוב. נשענת בנוחות על המושב.
הרגליים מונפות על המושב שלפניי, בד"כ אני אנטי ישיבה כזו, אבל אין ברירה, באופן חד פעמי זה must.
soon...מופיע כיתוב על המסך, אילו ידעו על הבקרוב שלי...שהתקרב בטפטופי ענק, רעידות של אורגזמה מהירה וחזקה.
החושך המוחלט השתלט על האולם, הסרט מתחיל, הוא כורע על ברכיו ולשונו מלהטטת בין ירכיי, מביאה אותי לרעידות אינסופיות, אני לגמרי בסרט אחר.
חוזר למקום מושבו, מופשל מכנס, הזין מציץ ומיד שולפת את כולו, רוכנת אליו ומוצצת בתאווה, בקולות מציצה שנשמעים היטב, אך רק לנו, כנראה.
הזין נכנס עמוק לפי, מלקקת את הביצים ומוסיפה יד רטובה ומלקקת בלי הפסקה, הוא מכה בעדינות על ישבני והמציצה עמוקה וחזקה יותר עם כל טפיחה.
המציצה הזו מוציאה אותי מדעתי. ממשיכה בלי הפסקה, בתאווה עצומה, מרגישה את הרגע מגיע, מלקקת כל טיפה, אוספת אותה לפי, צמאה לרגע הזה.
הסרט מוקרן והקהל שקט, מידי פעם מצחקק. ידיו מגיעות אל שדיי, מלטפות, צובטות, הוא מנשק אותם ויד שניה חודרת אל הכוס מעסה אותו בקצב הנכון.
אני משהה את הרגע, רוצה עוד ועוד, לאט ועדין, משתחררת מהמחשבות ומהפחד והנה הן מגיעות, הרעידות האלה שמרעידות את כולי, זרמים שעוברים בכל נימי גופי.
מרטיבה את ידי ומזקירה את הזין שנח עכשיו אך מזדקר בשניות.
רוצה לשבת עליך, אני אומרת - נראה לו קצת מסוכן.
שוב השגעון משתלט עליי.
בוא, שב במקומי; ובשנייה שהוא מתיישב, אני מעליו, חדורת זין ומוטיבציה לראות את הסרט בתוכנית המקורית שלנו.
מפשקת את רגליי, נעה מעליו, בעזרת ידיו, עולה ויורדת, מביטה על הקהל השקוע בסרט ואנחנו בסרט שלנו.
ידו האחת מעסה את הדגדגן, מוסיפה גם את שלי.
תענוג שאין כמותו, החשש הזה שמישהו יציץ, מישהו ישמע, מישהו יראה.
אני עולה ויורדת, מאוננת, גומרת.
חיה בסרט, יהיה מי שיגיד כשבעצם, אני לגמרי חיה את הסרט...אופטימיות היא שם המשחק.
ירכונים ... בשביל מה צריך כאלה? שאלה הצעירה, התחמקתי ועזבתי את הנושא.
מסתבר שצריך... במיוחד כשהם האביזר התחתון היחיד מתחת לשמלה.
יושבת ומחכה באוויר הפתוח, ידיים רועדות וכוס שנרטב ללא הפסקה. זה שיושב מולי יכול להבחין? כשאקום אשאיר אחריי שובל? או שמא ישארו סימנים על השמלה?
משלבת רגל על רגל, בא לי להרים אחת על ברך השניה, למען יראו ויתחרמנו כמוני ככה סתם פתאום באמצע היום.
תקראו לי משוגעת, מטורפת, אבל עוד טיפת אומץ חסרה לי. או אולי גם לי יש גבולות? זה הזמן לבדוק.
בדקתי. זה לגמרי גבול. בינתיים.
החושך השתרר באולם וההודעה על כך לא איחרה לבוא. מרימה את ישבני וצועדת לאורך הקניון כשהשפתיים הרטובות משמיעות קולות שרק אני שומעת.
שורה אחרונה, צמוד לקיר. מתיישבת, מניחה את התיק ומרגישה איך אצבעותיו חוקרות את עומק הכוס הרטוב. נשענת בנוחות על המושב.
הרגליים מונפות על המושב שלפניי, בד"כ אני אנטי ישיבה כזו, אבל אין ברירה, באופן חד פעמי זה must.
soon...מופיע כיתוב על המסך, אילו ידעו על הבקרוב שלי...שהתקרב בטפטופי ענק, רעידות של אורגזמה מהירה וחזקה.
החושך המוחלט השתלט על האולם, הסרט מתחיל, הוא כורע על ברכיו ולשונו מלהטטת בין ירכיי, מביאה אותי לרעידות אינסופיות, אני לגמרי בסרט אחר.
חוזר למקום מושבו, מופשל מכנס, הזין מציץ ומיד שולפת את כולו, רוכנת אליו ומוצצת בתאווה, בקולות מציצה שנשמעים היטב, אך רק לנו, כנראה.
הזין נכנס עמוק לפי, מלקקת את הביצים ומוסיפה יד רטובה ומלקקת בלי הפסקה, הוא מכה בעדינות על ישבני והמציצה עמוקה וחזקה יותר עם כל טפיחה.
המציצה הזו מוציאה אותי מדעתי. ממשיכה בלי הפסקה, בתאווה עצומה, מרגישה את הרגע מגיע, מלקקת כל טיפה, אוספת אותה לפי, צמאה לרגע הזה.
הסרט מוקרן והקהל שקט, מידי פעם מצחקק. ידיו מגיעות אל שדיי, מלטפות, צובטות, הוא מנשק אותם ויד שניה חודרת אל הכוס מעסה אותו בקצב הנכון.
אני משהה את הרגע, רוצה עוד ועוד, לאט ועדין, משתחררת מהמחשבות ומהפחד והנה הן מגיעות, הרעידות האלה שמרעידות את כולי, זרמים שעוברים בכל נימי גופי.
מרטיבה את ידי ומזקירה את הזין שנח עכשיו אך מזדקר בשניות.
רוצה לשבת עליך, אני אומרת - נראה לו קצת מסוכן.
שוב השגעון משתלט עליי.
בוא, שב במקומי; ובשנייה שהוא מתיישב, אני מעליו, חדורת זין ומוטיבציה לראות את הסרט בתוכנית המקורית שלנו.
מפשקת את רגליי, נעה מעליו, בעזרת ידיו, עולה ויורדת, מביטה על הקהל השקוע בסרט ואנחנו בסרט שלנו.
ידו האחת מעסה את הדגדגן, מוסיפה גם את שלי.
תענוג שאין כמותו, החשש הזה שמישהו יציץ, מישהו ישמע, מישהו יראה.
אני עולה ויורדת, מאוננת, גומרת.
חיה בסרט, יהיה מי שיגיד כשבעצם, אני לגמרי חיה את הסרט...אופטימיות היא שם המשחק.
