מעט מאוד קרקע הופשרה לבניה
כל ה"היקף העצום" הזה נותר ברובו הגדול חקלאי.
במקרה הטוב הופשרו חלק מהקרקעות הסמוכות לקיבוץ, בכדי לאפשר בניה של שכונות חדשות.
בכל הארץ מפשירים קרקעות חקלאיות לבנייה - זה לא קורה רק בקיבוצים.
במקרה של הקיבוצים, לעומת זאת, אין אפשרות להרוויח מהקרקע מבלי לפתח אותה.
כלומר, אם היום תקנה קרקע חקלאית באיזור השפלה, ועוד שנתיים יפשירו אותה לבנייה, הרי שתוכל פשוט למכור אותה מיד, ברווח עצום, מבלי לבנות אפילו צריף.
כיוון שהקיבוץ לא יכול למכור את הקרקעות, הרי שהרווחים מהן יגיעו רק אם יבנו עליהן בתים וימכרו אותם.
כמו כן, לפחות במקרים שאני מכיר, אתה לא יכול לבנות בית בקיבוץ ולמכור/להשכיר אותו למטרות רווח.
אם אתה בונה בית בקיבוץ, אתה חייב לגור בו ולהיות חבר בקהילה, כלומר אינך יכול "להתעשר" מכך.
 
כשאתה אומר ש"הרווחים עוברים לחברי הקיבוץ", כנראה אינך יודע למה הכסף הזה משמש.
בעשרים השנים האחרונות הפך להיות קשה יותר ויותר להתפרנס בארץ מעבודת כפיים בכלל ומחקלאות בפרט.
קיבוצים רבים מצאו את עצמם קרובים לפשיטת רגל, כאשר לתושביהם אין נכסים או חסכונות כלל.
הכספים מאותן "שכונות הרחבה" מיועדים בעיקר למחייתם של חברי הקיבוץ הותיקים, שלאחר חיים של עבודת כפיים מצאו את עצמם בגיל פנסיה או אחריו, ללא אגורה אחת שנחסכה במהלך חייהם.
להורים שלי, בשנות השבעים לחייהם, לא היה אפילו כסף לממן לימודים לילדיהם, שלא לדבר על עזרה ברכישת דירה.
זה לא שהקיבוץ "מחלק דיווידנדים" לחבריו מרווחי הבנייה החדשה, הוא משתמש בהם בכדי לקיים האנשים שהקימו אותו.
עם יד על הלב, שמעת אי פעם על חבר קיבוץ שהתעשר מעסקאות נדל"ן?
מפתיע שעם כל ה"שחיתות" ו"גזל הקרקעות" הזה, מרבית הקיבוצים עדיין נאבקים על קיומם, לא?
 
בעניין קיבוץ שפיים - בשנות התשעים הקיבוץ בנה מרכז קניות על קרקע חקלאית באופן לא חוקי.
הקרקע מעולם לא הופשרה או הוענקה לקיבוץ בכדי להקים בה את מרכז הקניות.
הוא עבר על החוק ואף שילם על כך פיצויים למדינה.
 
אני לא יודע מאיפה אתה משיג את ה"עובדות" שלך בנושא, אבל אולי שווה לך לבדוק שוב את אמינותן.
