סרטי השבוע

סרטי השבוע

You know what you have to do
 

twisted nerve1

New member
מעתיקה מה שרשמתי לא מזמן בפורום אחר:

1. מקס הזועם -
זה פשוט סרט מטורף, פסיכי על כל הראש, העיצובים בו, האקשן. וואו. והדמות של שרליז ת'ירון. או מיי גאד!! היא מהממת!!! עם השיער הקצר. וואו זה כ"כ יפה לה. אני מאוהבת בה כ"כ.
ואם בנוסף להכל הסרט מצליח לעצבן שוביניסטים שטוענים שאל תראו את הסרט, כי הוא חלק מהשתלטות הפמיניסטיות על הוליווד, (כן, ברצינות, והכותב אפילו לא ראה את הסרט והוא אדיוט: http://www.returnofkings.com/63036/why-you-should-not-go-see-mad-max-feminist-road) ;בגלל שאוי לא- יש לנו גיבורת אקשן ראשית שהיא לא עלמה במצוקה, והיא יכולה לדאוג לעצמה לא פחות מהגבר- והיא ומקס, או וואו- עובדים ביחד. לא... רוצו על נפשותכם. זה רק הופך את כל העניין לעוד יותר מגניב מבחינתי!!

2. וויפלאש-
האמת, ראיתי את זה קצת באיחור, ואחת הסיבות שחששתי לראות זה שהסיפור יהיה צפוי/הוליוודי/קיצ'י מדי. על סיפור רגיל של עלייה לגדולה של מישהו צעיר עם כישרון. וואו כמה שטעיתי. זה סיפור מורכב ומעניין שגורם לך לחשוב בהרבה נקודות- וממש לא מגיש סיפור על "מישהו מוכשר שמצליח" באופן כזה חלק ושטחי. הסיפור גם מציג את ההשלכות שבללכת עם החלום שלך עד הסוף. כמה זה יכול לנכר אותך לעולם ולגרום לך לזנוח כל דבר אחר, והכי עצוב- לגרום לך לא להנות בכלל מאותו חלום- כי זה לא גורם לך הנאה יותר. זה גורם לך לחשוב על שיטת הלימוד "הרס"רית" שמציגה הדמות של ג'יי קיי סימונס- האם זה אפקטיבי, או אפילו יותר חשוב מהאם זה אפקיטיבי- האם זה מוצדק? ויותר מהכל, פשוט התענגתי על מערכת היחסים החולנית האהבה-שנאה בין המורה לתלמיד. הסרט עשה עבודה כ"כ טובה בלשאוב אותי לתוך מערכת היחסים הזאת, ולא באופן שמייפה אותה. אלה באופן שמבהיר לי עד כמה היא דפוקה. ועדיין איכשהו להיות לגמרי בתוכה (זה הזכיר לי קצת את וולט וג'סי, להבדיל).
ג''יי קיי סימונס שיחק מעולה כמובן. אבל לא ציפיתי לפחות. אני חושבת שכל מי שראה אוז יודע שבתוך סימונס שוכנת מפלצת פסיכופטית קטנה שמחכה לצאת. אז זה לא היה הפתעה גדולה. אבל כן הופתעתי מהמשחק של הדמות הראשית (שאני לא זוכרת איך קוראים לו). הוא שיחק ממש טוב, ופחות היללו אותו מאשר היללו את סימונס. ובעיקר התרשמתי מהסיפור המאוד מורכב ומעניין, ובעיקר בעיקר, מקטעים מסויימים שהעריכה והבימויים בהם היו פשוט מופתיים. ברצינות, חלק מרגעי התיפוף הרגישו לא פחות מותחים מכל סרט אקשן ממוצע, אם לא יותר.

3. אקס מאכינה- אם לא שמעתם על הממתק הזה. זה מד"ב יחסית אינדי שבגדול מתחיל בזה שמדען אחד רוצה לבדוק אם רובוט שהוא פיתח יכול לעבור את מבחן טורינג. זה נשמע כאילו הסרט הולך לעסוק ביכולת של בינה מלאכותית להרגיש. אבל אולי זה יותר דווקא על סרט עלינו כאנשים, ועד כמה בעצם הטכנולוגיה משפיעה עלינו ועד כמה אנחנו תלויים בה. זה סרט חכם ששואל הרבה שאלות מעניינות ומשאיר חומר למחשבה. וגם יש לו ויזואליות יפייפה.

4. הנוקמים 2- טוב, אחרי שלושה סרטים שממש אהבתי, הנה סרט שאיכזב אותי. נראה לי שפשוט הגענו למיצוי מהסרטים של מארבל, ואולי מסרטי גיבורי על בכלל (למרות שבעיקר ראיתי את אלו של מארבל בתקופה האחרונה). לא יודעת. הרגשתי שלא כ"כ אכפת לי מהדמויות, ורוב הסרט הרגיש לי דיי מפגר (לא יודעת, הנבל אולטרון הזה הרגיש לי דבילי). הסרט היה בסדר ס"כ. אבל קצת נמאס לי מסרטי מארבל. אני יותר נהנית מהסדרות שלה, שזה אולי מוזר. אבל זה המצב.
 
על הכול מלבד 'אקס מאכינה'

(לא משהו נגד, עוד לא ראיתי אותו
).

'וויפלאש' ו'כביש הזעם' הוא שני הסרטים הכי טובים של הזמן האחרון ואני תמיד שמח לראות הערכה ואהבה כלפיהם. 'הנוקמים 2' הזכיר לי, למרות שנהנתי ממנו, למה נמאס לי קצת מהסרטים של מארוול.
 

twisted nerve1

New member
אכן.

אני עדיין בשלבי השלמה של סרטים מ-2014, ווויפלאש ללא ספק בין האהובים עלי של השנה ההיא (אני חושבת ששלושת האהובים עלי הם וויפלאש, רכבת בקרח וחיית לילה- כל אחד מהם לדעתי קצת יצירת מופת, למרות שיש לי עוד כמה להשלים, עוד לא ראיתי בירדמן).
&nbsp
כביש הזעם- בהחלט משהו חד פעמי. מעבר לחוויה המטורפת. יש משהו ממש ייחודי ומעודד שיש מישהו שממש לוקח את כל הז'אנר של סרטי אקשן, משהו שהרבה אנשים רואים כבידור נחות, ומתייחס אליו כיצירת אומנות לכל דבר. העיצובים שלה הסרט. ההשקעה. בכל תחום, גם באפקטים, גם בעיצוב של הדמויות והרכבים, וגם בעבודה עם השחקנים למשל מאוד מעניין לשמוע ראיונות איתם. באמת שזה ממש מחמם לב לשמוע.
&nbsp
עכשיו גם ראיתי מה רשמת שבוע שעבר על ה"קולות"- ואני מזדהה..."זה היה אדיר אבל מההההההההההההההההההההההה." באמת סיכום נכון של הסרט
והוא באמת היה אדיר
&nbsp
ותראה אקס מאכינה
 

yuriis

New member
על מקס הזועם ו-וויפלאש

מקס - אחלה. גם אני ראיתי השבוע בעקבות ההמלצה של עוף בשומשום
ולגבי מה להשלים מ-2014 - כן לכי על בירדמן. גם התבגרות נהדר. וכמובן שהרשימה יכולה להתארך (לוויתן, קצה המחר, בין כוכבים, לוסי וכו')
 

twisted nerve1

New member
התבגרות ראיתי

וגם קצה המחר, בין כוכבים ולוסי. דעתי בקצרה על כל אחד מהם:

התבגרות- רעיון מרתק, ללא ספק אני נותנת נקודות לבמאים ויוצרים שלוקחים סיכון ויוצרים דברים בצורה מיוחדת. וקראתי הרבה ניתוחים מעניים על הסרט והרבה נקודות מעניינות שהעלו. אבל בסופו של דבר- כחוויה, לא כ"כ נהניתי, ומצאתי את עצמי משתעממת לא מעט. ואולי זה קצת הפואנטה כי הרעיון לספר סיפור לא בצורה קונבנציונלית של 3 מערכות. אבל זה משפיע. אז בסופו של דבר- מעריכה מאוד את הסרט על מה שהוא עשה, פחות נהניתי ממנו כחוויה של סרט. ולכן לא בין הכי אהובים עלי של 2014
בין כוכבים- הבעיה שהסרט יותר מדי מבולגן. יש בו המון קטעים נהדרים והרבה חלקים ויזואליים נהדרים לגמרי. אבל הוא יותר מדי מבולגן. וזה לא האורך שלו. הוא פשוט מערבב יותר מדי נושאים וחלק מהנושאים לא אהבתי. בנוסף, התאכזבתי מנולאן שהביא גיבור כזה פרווה ו"רגיל". אני רגילה שנולאן מביא לי גיבורים דפוקים ופגומים וככה אני אוהבת את הסרטים שלו. אז בסופו של דבר- המון קטעים ממש טובים בסרט- גם ויזואלית, גם רעיונית. אבל בסוף, השלם קטן מס"כ חלקיו. לא יצירת המופת שקיוויתי לה.

קצה המחר- סרט נפלא לגמרי. אחד סרטי האקשן האהובים עלי של העשור הזה. פתאום הזכיר לי למה טום קרוז הוא שחקן אקשן כ"כ טוב. קל לזכור אותו בתור הדברים המטורללים שהוא עושה בחייו הפרטיים, אבל נודפת ממנו כריזמה מטורפת כשהוא על המסך. + השקעה כלשהי בדמות (מה שהרבה פעמים פשוט לא טורחים לעשות לדמות בסרט אקשן, ופה נתנו לשני הגיבורים שלנו קשת עלילתית והתפתחות כדמויות) + רעיון דיי מגניב + גיבורה נשית ששווה לגיבור ביכולות שלה, ולא מרודדת למושא אהבה בלבד או עלמה במצוקה = ללא ספק סרט נפלא.
הסיבה שהוא לא בטופ זה רק העניין הקטן- שבסופו של דבר, אין לסרט ערך מוסף. כלומר הוא לא מוציא אותך עם נקודות מעניינות למחשבה. הוא אחלה של חוויה, ולא כל סרט חייב להיות יותר מזה. אבל שלושת הסרטים שציינתי הם סרטים ששילבו את שני הדברים- חווית צפייה נהדרת + ערך מוסף ונקודות למחשבה. וזה עולה על סרטים שיש רק אלמנט אחד.
ואני ממליצה על הסרטון של Chris Stuckmann שנותן 5 סיבות למה לראות את קצה המחר (בכלליות הוא מבקר דיי טוב ששווה לעקוב אחריו):
https://www.youtube.com/watch?v=IOixYsF4JYs

לוסי- מאוד אהבתי גם. למרות שהרבה טענו שהסרט מטומטם, אני דווקא מאוד התלהבתי ממנו והוא גם בין האהובים עלי של 2014. דבר ראשון- סקלט ג'והנסון המהממת, שעוד דבר שאהבתי כמו עם קצה המחר- אהבתי שנתנו לה גם קשת עלילתית שהיא צריכה לעבור בסרט. וגם הסרט אמנם היה קצת מופרך, אבל הוא נהיה כ"כ משוגע בשלב מסויים שממש לא ידעתי לאן זה ילך. והרבה פעמים אחת הבעיות שלי בסרטים (סרטי אקשן, אבל לא רק) שנורא ברור לי כבר בנקודה מסויימת איך זה יגמר, אבל פה זה היה כ"כ פסיכי שממש לא ידעתי לאן זה ילך והייתי במתח עד הסוף + מהמם ויזואלית. הסיבה שזה לא בטופ שלי- אותה סיבה של קצה המחר- אחלה סרט, אחלה חוויה. אין ערך מוסף.

בירדמן ולוויתן- סרטים שאני צריכה להשלים- כמו שאמרתי יש לי עוד הרבה להשלים לא חסר (צריכה גם להשלים אם סלמה, כוח עליון ועוד כל מיני)
 

yuriis

New member
מקס הזועם כביש הזעם ואחרים

השבוע ראיתי -
2009 - המחליפים
סרט טכנופובי מצויין. כל מי שיש לו בעיה עם טכנולוגיה כלשהי, עם ריבוי מסכים, עם הבדלים בין מערכות הפעלה - בקיצור כל אלו שלוקים באנאלפבתיות מסוג זה או אחר במחשבים, סמארטפונים, פייסבוקים, מזה שהרדיו חלף עבר, מזה שהטלוויזיה זה מדור אנטיוכוס, ומזה שהעולם מזמן עבר קדימה והם עדיין מדשדשים שספר טוב הוא ספר שמרשרש בדפים, מזה שהעיתון אמור להעביר חדשות וידיעות, אלו שחושבים ששיחת רעים אמיתית אפשר לעשות רק פייס-טו-פייס. בקיצור - קשה להם עם ענן, עם עולם ווירטואלי - האנשים האלו יהנו נורא מהסרט, הם יראו בו הצדקה למה שהם חושבים - הנה אתם רואים לאן זה יוביל? מצד שני גם אוהבי הטכנולוגיה והחידושים והגאדז'טים יהנו ממנו. אני משתייך לאלו האוהבים גאדז'טים - אך עדיין אהבתי את הסרט למרות הטכנופוביה הברורה שבו - הרעיונות שבו מעניינים.

2015 - Doroga na Berlin
בתירגום חופשי - הדרך לברלין (ברוסית יש רק פירוש אחד לזה - מלחמת העולם השנייה. אין להם שיח על חברה צעירים הממירים מולדת בגרמניה האוייבת בגלל קשיים כלכליים). בזמן אחרון רציתי להדביק פערים במה שקורה בקולנוע רוסי לאחרונה. עקב כך אני מנסה לשרבב סרט רוסי או שניים בתפריט השבועי. השבוע היו לי 4 כאלו. הדרך לברלין, כמו הקרב על סבסטופול, לא מראה את ברלין בכלל. זה גם סרט מלחמה, אך קרבות בו מעט והאקשן לא מככב. בסרט יש סיפור (דבילי לטעמי שיכול להיות רק בחברות דתיות כבדות - כמו קומוניסטיות ושמאלניות) וסיפור אנושי של ידידות הנרקמת בין סוהר לעציר, כאשר הזוג צועד בדרכים לאורך המלחמה בבאלגן והתוהו ובוהו השוררים על אדמות רוסיה כשהגרמנים כובשים כל חלקה והרוסים נסוגים בקצב אולימפי. סרט עשוי היטב, אשר די העציב אותי מבחינת העלילה האינפנטילית.

2015 - Prizrak
בתירגום חופשי - רוח רפאים. סרט עם חיוך. טייס הולל (המשוחק ע"י פיודור בוונדרצ'וק - שחקן ובמאי מהמסקרנים שעובדים כיום ברוסיה) מוצא את מותו בתאונת דרכים אך עדיין לא עולה השמיימה אלא מנסה לסגור כמה קצוות בתור רוח רפאים. האדם היחיד שרואה אותו זהו תלמיד חנוני, חצאית של אימא, אשר נמצא תמיד במרכז ההצקות של חבריו לכיתה. וכך הזוג המוזר יוצר שותפות קומית בה הטייס עוזר לילד להתבגר ולהיות בחור, והילד עוזר לטייס במיזם חייו של מטוס חדש שנראה כי בלעדיו הולך ומתמוסס. טוב - סרט קליל ולא מחייב.

2012 - Duxless
הפתיחה יומרנית לגמרי. בהתחלה די הזכיר לי את הזאב מוולט סטריט. גם כאן יש איש צמרת עסקים חיי הוללות סמים נשים דריסת כל חלקה טובה, עושר, מכוניות נוצצות וגם... כמו שם הסרט (שהוא על פי ספר באותו השם) אומר בתרגום חופשי - נשמה-לס, יעני ללא נשמה. כאן זה נפרד מהזאב מוולט סטריט והולך בעקבות סנדרום של נשמה רוסית - איפה היא מסתתרת? וכך תוך חיפוש אחריה גיבורינו חווה צרות איוב ומסיים במזבלה העירונית. סרט מסקרן יחסית, עשוי מצויין אך גם כאן לא מצאתי את הסרט מדבר אליי. הסרט הוא סביב משהו שחסר, מבלי לצלול לאותו המשהו. לגעת ולא לגעת.

2015 - Duxless 2
המשך של דוח-לס הוא סרט הרבה פחות טוב והרבה יותר פופוליסטי. כאן, לעומת הסרט הראשון, יש 2 פתרונות אפשריים לחיים המודרניים בלי ערכים. הדרך האחת זה להנות ואחרי המבול - רצוי בתאילנד או מלזיה עם חיי הוללות קלים על חוף הים ובטלנות מהולה עם גלישה על הגלים. הדרך השנייה - כניסה לפוליטיקה ולנסות לשנות את הכיוון מבפנים. וכך הסרט הולך לו מדרך אחת אל השניה תוך כדי הצגת השחיטות השלטונית והעיסקית של מוסקבה המודרנית.

2013 - מדריך הצפרים להכל
סרט שאמור היה להיות פנינה של תום, סרט התבגרות במתכונת של אני והחברה. אך הסרט הצליח לאכזב אותי כמעט בכל מישור. אפילו בן קינגסלי לא הצליח להעיר אותי מהשעמום המבעבע.

2015 - מקס הזועם: כביש הזעם
המתכונת של הסרט היא של כיפת הרעם - הסרט השלישי של מקס הזועם, והטוב ביותר בסדרה עד לסרט נוכחי - עם אלמנטים מהסרט השני - לוחם בדרכים. מבחינה זו הוא היווה אכזבה קלה - הוא לא חידש. כמו כן הסיפור, העלילה - התנוונה במקצת ונעשתה מסויידת. גם דמות של מקס עברה ניתוח קוסמטי של הוספת יאוש וחוסר אכפתיות, והוצאת ערכים אנושיים תחת הרדמה חלקית. אך מה שכן חדש הוא הרבה יותר מלהיב - למקס שלנו יש שותפה חתיכה מכסחת בחסד אך עם זאת עדינה (זאת לא ריפלי האגדית מהנוסע השמיני - זאת מרלן דיטריך עם תספורת דיוויד בואי עם נשק קטלני עם רמיזות משליחות קטלנית - בקיצור דמות מורכבת יותר ומעניינת יותר מריפלי. אני התלבטתי האם יש בדמות חציית קווים מאישה לגבר, יותר נכון לומר לבחור-נער - עדיין מתלבט - לא ייתכן שלא הייתה כוונה מיוחדת בתספורת הקצרה), יש כאן החייאת ריטואלים קדמוניים בדמותם של צבא הילדים ויש כאן אקשן ברוך-השם - אקשן בנדיבות מבורכת מרוח על המסך לאורך הסרט - תענוג דליקטסי לכל הטיפוסים שמכות על המסך עושה להם את היום. לדעתי סדרת מקס הזועם היא יחודית מבין כל הסדרות של הסרטים - כל סרט שיוצא הוא טוב יותר מקודמו ואפשר לדרג אותם בקלות. אחלה של סרט.

השבוע גם כתבתי כמה מילים על -
1974 - האיש בעל אקדח הזהב - https://hafsaka.wordpress.com/2015/05/31/1974-the-man-with-the-golden-gun/
1976 - מר. קליין - https://hafsaka.wordpress.com/2015/06/01/1976-mr-klein/
1977 - עשרים ימים ללא מלחמה - https://hafsaka.wordpress.com/2015/06/02/1977-twenty-days-without-war/
1991 - כל הבקרים שבעולם - https://hafsaka.wordpress.com/2015/06/03/1991-all-the-mornings-in-the-world/
1995 - סייקלו - https://hafsaka.wordpress.com/2015/06/04/1995-cyclo/
 

גםצופה

Member
מנהל
המפתח של שרה

האמת שהסרט מוקלט אצלי המון זמן - אבל השבוע איך שהוא יצא לי לראות אותו (למרות שאין לי הרבה זמן בתקופה האחרונה...)
&nbsp
הסרט מבוסס על ספר שלצערי עדיין לא קראתי (אולי אנסה לקרוא אותו - למרות שראיתי כבר את הסרט...)
&nbsp
בסרט יש שתי עלילות במקביל משתי תקופות שונות - אחת מימי השואה של יהודי צרפת (האמת שלמעט זה שמשפחה יהודית גורשה מביתה אין ממש דגש על שואת יהודי צרפת - שהיתה בעיקרה שואה של אנשים צרפתיים ולא הגרמנים וקצת חבל...) בה משפחתה של שרה מגורשת מביתה למקום בו אספו את יהודי פריס. כדי להגן על אחיה הקטן שרה נועלת אותו בארון חדר השינה ומבטיחה לו שתחזור להוציא אותו....
העלילה השניה היא סיפורה של עיתונאית אמריקאית שגרה בפריס ובמהלך תחקיר על גירוש היהודים מפריס עולה ג'וליה על סבך שקרים הקושר אותה ואת משפחת בעלה אל שרה ועתיד להשפיע על מהלך חייהם של כל המעורבים....
&nbsp
הסרט בהחלט סרט חזק ויפה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
למעלה