המסירה, למה זה מגיע לי ואחרים
השבוע ראיתי:
2009 -
מיקמק
לסרט יש את אותה הבעיה כמו ל-
משפט האפס - הוא מרתק מבחינה וויזואלית, הדמויות שבו מסקרנות ומעוצבות להפליא, אתה נשאר בכיסא מרצון ומנסה לקלוט ולעקוב אחר העלילה... אה, כן. כאן זה נתקע. עלילה קצת מצוצה מהאצבע, שיטחית ונבובה... עשר בצורה, וכלום בתוכן.
2014 -
היפוכונדר מבריק
אחרי שראיתי את
מיקמק, מייד חיפשתי עוד סרט של
דני בון - וזה מה שיצא. תכלס - אפשר להנות ממנו, אך זה לא צחוק היסטרי וגם לא מרגש - סתם עוד סרט קצת מפגר שהעולם לא ירגיש בהעדרו. רק לחוקרי הקולנוע שעושים דוקטורט על
דני בון.
2014 -
ההוביט: קרב חמשת הצבאות
לדעתי ה
הוביט המוצלח מבין שלושת סרטי ההוביט. זה לא
שר הטבעות כמובן, אך שווה. הרבה עלילה אין כאן, אך הקרבות, האפקטים - יש ויש. למעשה, זאת הפעם הראשונה בו להוביט - בילבו - אין הרבה מה לעשות בסצנות, וחוץ מפעם או פעמיים הוא ממש מיותר. וזה נכון גם לגנדלף!. מה שמשאיר את האנשים, האורקים, הגמדים והאלפים במרכז. נהניתי.
2014 -
למה זה מגיע לי
קומדיה צרפתית מהנה מאוד, ואקטואלית ביותר - משפחה צרפתית עם ארבע בנות הנשואות לערבי, יהודי, סיני, ועכשיו - גם לשחור. אני עקבתי בתשומת לב מיוחדת ועם חיוך ממתין על השפתיים אחר כל תנועה והבעה של אב המשפחה - תענוג.
שווה.
2014 -
המסירה
דרמת פשע מעניינת. היא מעניינת לא בזכות האקשן הרב, שאין בה. ולא בזכות מלחמות הכנופיות הרבות שחסרות כאן בגדול. וגם לא בזכות שוד המיליונים המיוחלים - לא, היא דרמה שקטה, כיאה יותר לסרט מתח, עם מוזיקה הרומזת על המתרחש מתחת לפני השטח, אך לא קופץ מעליו במערומיו, היא שקטה בזכות האיפוק שבמשחק אשר באיזשהו שלב מתחיל להשאיר אותך תוהה מה קורה כאן. ומכיוון שהאיום יותר אפקטיבי מהביצוע עפ"י אימרה של איש חכם, אזי עוד הפעם האלמנטים של היצ'קוק זוחלים פנימה עם הבטחה ששוב לא מקויימת. הופעה טובה של מר טוני סופרנו (
גנדולפיני בתפקידו האחרון לפני שליבו החליט שדי) ושל
טום הארדי. יופי של סרט.
שווה. ותודה ל
מיכאל על ההמלצה.
השבוע גם כתבתי על
חיים של אחרים -
https://hafsaka.wordpress.com/2015/01/19/2006-life-of-others/
המבוך של פאן -
https://hafsaka.wordpress.com/2015/01/22/2006-pans-labyrinth/