סרטי השבוע

[עוף בשומשום]

סרטי השבוע

אז מה ראיתם השבוע? ספרו לנו

 

[מיכאל1411]

סרטי השבוע + הפרק החדש של 'מראה שחורה'

(2014) The One I Love
מתרחשת לה אפיזודה קוסמית מופלאה למדי באחד הסרטים הטובים ביותר של השנה, אותו ביים לא פחות מאשר
בנו של מלקולם מקדאוול, צ'רלי. מערכת היחסים של אליזבת' מוס ומארק דופלאס סובלת ממשבר, אז יועץ הזוגיות שלהם
ממליץ על סופ''ש בבקתה בקאנטרי-סייד ציורי ושליו. ההיבט הריאליסטי נזנח מעט לאחר מכן לטובת מעשייה כנה ומדכדכת
על טיבה של נאמנות, בשעה שפני השטח של רגשות האשם מתערערים אף יותר. התסריט מאוד נבון, תמיד מוצא דרכים
נוספות כיצד לשכלל את השתלשלות העניינים. תרגיל אניגמטי מקסים בפילוסופיה של הרומנטיקה.

(2014) Ever
אחד הסרטים הכי טובים ורגישים שראיתי השנה, השחקנית הראשית היא בבחינת תגלית. אינדי יוצא מהכלל.
כאן אפשר לקרוא מדוע הסרט עלה בחינם לוימאו, כולל ראיון מצולם קצרצר עם השחקניות, הבמאי והצלם -
nofilmschool.com/2014/12/heres-why-director-josh-beck-released-his-first-film-ever-online-free
וכאן אפשר לראות את הסרט במלואו בחינם כאמור, מאוד מאוד מאוד מומלץ -
http://vimeo.com/114458094

(2009) Enter The Void
גספר נואה עם מיינד פאק קולנועי מרהיב ומהפנט, אפילו פורץ דרך. אבל אחרי שעה וחצי בערך, העניין בנעשה
הולך ודועך, שלא לדבר על סיקוונס הסיום הארוך והמביך. זה סרט שלא יוצא מהראש, לא תמיד מהסיבות הנכונות.
פרויקט אמנותי שאפתני ומאתגר לרגעים, בעוד שברגעים אחרים הוא מתיש, יומרני ותמוה. לא קל לעיכול.

(2007) בחיפוש אחר נשיקת חצות In A Search of a Midnight Kiss
אינדי נהדר על בחור בן 29 שלא מצליח למכור תסריט, בדיוק נפרד מחברתו ומבלה זמנו בבטלה ושקיעה בייאוש.
שותפו לדירה משכנע אותו לפגוש בחורה מהקרייגסליסט והיא מתגלה להיות מה שהיה חסר לו מזה זמן רב בחייו.
צילום שחור-לבן יפהייפה, מזכיר מאוד את 'מנהטן' של וודי אלן, רק שהלוקיישן הוא LA והדיאלוגים שנונים ומדויקים.
אחד מהטובים של סצינת הקולנוע האמריקני העצמאי.

(1994) Crumb
דוקו מרתק על רוברט קראמב, אמן הקומיקס המחתרתי הידוע שפיתח שפה חדשה של אמנות שוליים, ביטא את
מה שלדעתו משקף ומייצג את אמריקה כחצר אחורית של אאוטסיידרים עם אורח חיים נון-קונפורמיסטי ופנטזיות פרוורטיות.
כהקדמה, כדאי מאוד לראות את הדוקו הקצר האחר שנעשה עליו, 7 שנים לפני כן. כאן -
https://www.youtube.com/watch?v=yR9vfcNYBhc

(1975) Grey Gardens
הדוקו של האחים מייזלס אשר שינה את פני השטח של הז'אנר והפך אותו להרבה יותר ממודל של כתבות טלוויזיה.
לצפייה -
https://www.youtube.com/watch?v=YXxm2y3ehdQ

(1921) הילד The Kid
הצ'פלין הראשון שלי. אהבתי מאוד את האווירה התמימה והמקסימה, סרט אילם שעושה מניפולציה מושלמת על הרגש.
לצפייה -
https://www.youtube.com/watch?v=MAUFUv1k9Zw

מראה שחורה - חג מולד לבן
הפרק החדש בסדרה הדיסטופית המעניינת של צ'רלי ברוקר מאתגר לעילא את המחשבה עם רעיונות קודרים של
היעדר הומניזם בעת עלייתה של טכנולוגיה מטרידה. הסינתזה הרגשית של נפתולי העלילה יוצרת תמרור אזהרה
מנבא שחורות, אבל אני חייב לציין כי הרזולוציה האסתטית מצליחה לאזן את המסרים לכדי נימה המותירה שורה
תחתונה חיובית. כלומר, חיובית רק ברטרוספקטיבה, שהרי מליצות מוסרית היא מצרך נדיר ויקר ערך בתפיסה הנכלולית
של ברוקר את הקשר בין דומיין מלאכותי-עתידני קר ומחושב לזה שאחראי לקיומו. ברוקר מבקר את הפגמים שטרם
התגלו בחברה המודרנית (או התגלו אך הטיפול בהם לוקה במיסאינטרפרטציה אומללה) ומעצב מציאות שטרם
התגבשה ונמצאת בחיתוליה. הוא כנראה מספיק מזוכיסט ואכפתי בשביל להתפלש בקקי של אותם חיתולים, רק
בכדי שנגדל חוש מודעות עצמית. ג'ון האם מצוין ומעלה חיוך כי הוא מגלם מעין בן דמות אלטרנטיבי של דון דרייפר
העתידי, לו היינו צריכים לדמיין. לא הייתי אומר שזה הפרק הכי טוב ומהדהד של המאמץ הטלוויזיוני הראוי והמרשים
של ברוקר, אבל גם שעה ורבע בינונית פלוס פלוס עשויה לגרות אתכם להרהר בסיומה.

 

[yuriis]

הילד

במידה מסויימת אני מקנא בך - אם הילד זהו הראשון של צ'אפלין אצלך - אז אתה צפוי לראות גם לא מעט אחרים שלו. אני מת על צ'אפלין. הילד גם בעיני מקסים, ויש הרבה אחרים שלו שממתינים לך.
https://hafsaka.wordpress.com/2013/12/03/1921-the-kid/

 

[Cold WAR Kid]

שניים!

איך להפטר מהבוס 2
ציפיתי למשהו נוראי אבל היה מצחיק בסופו של דבר, גם אם לא כמו הראשון.
לעתים היה גס יותר מדי ברמה שהגעילה אותי, או שהוא היה מטומטם באופן קיצוני נורא. באמת, לא האמנתי שבני אנוש יכולים להיות כל כך מטומטמים.
כריס פיין לראשונה באחלה בחלה של תפקיד. את כריסטוף וולץ תמיד כיף לראות.

התיאוריה של הכל
משחק נדיר של אדי רדמיין, ומשחק משובח של פליסיטי ג'ונס.
הסרט עשוי נהדר ומצולם יפהייפה.
אבל מה, עלילה אין במיוחד. הסרט לא תמיד סוחב. מסיפור כזה אפשר להוציא משהו הרבה יותר חזק.
ההתחלה למשל מקוצרת לגמרי וחבל שלא הראו יותר מהיחסים של ג'יין וסטיבן כי הם בהחלט לא נבנו בצורה אמינה.
מזלו של הסרט שהמשחק היה נהדר, הציל את הסרט מתהומות השעמום והוסיף עד כמה שיכל.

 

[גולי233]

השבוע שלי

נהג עצבני \ Drive Angry. חרא של סרט, אבל לאחר יום עבודה ארוך זה התאים לי בתור בידור קליל ומטופש.

נקודת שיווין \ The Equalizer. עושה את העבודה בתור סרט אקשן סטנדרטי, אבל נוסחתי להחריד. כל דמות מעוצבת ומתנהגת באופן הכי צפוי ונדוש שניתן לצפות. כמו כן, לראות את דנזל בן ה-60 עם הכרס הקטנה קיקינג אס זה מבדח ולא מאוד אמין. כאמור, אם בא לכם משהו קליל ולא מחייב, לכו על זה.

בשם האב. את דניאל דיי-לואיס לא תמצאו בספיידרמן, רובוטריקים או צבי הנינג'ה. גם לא את הבמאי האדיר ג'ים שרידן ("כף רגלי השמאלית", "השדה" המצויין, "באמריקה" ועוד) . בסרט "בשם האב" דיי לואיס מגלם צעיר אירי קצת טיפש וקצת אבוד שנקלע לסיטואציה בעייתית על רקע המתיחות בין אנגליה ואירלנד ופיגועי התופת של ה-IRA. דרמה משובחת ונוגעת ללב שמשלבת היטב בין סיפור קטן (יחסים בתוך המשפחה) לסיפור גדול (אירלנד-אנגליה). הקאסט הוא לא פחות ממופלא ובמרכז פיט פוסטלוויט (AKA "קוביאשי") ודיי לואיס בהופעות יוצאות מן הכלל, ולצידם אמה תומפסון, טום ווילקינסון ואחרים. לא סרט מומלץ, סרט חובה.

עיר החטאים 2. סרט בסדר. אפשר לראות, אפשר לוותר. אני לא אוהב את מה שאווה גרין עושה בשנתיים האחרונות. נראה כאילו היא מנסה למקסם רווחים בזריזות לפני שיפסיקו להציע לה תפקידים. בבקשה לחזור לתפקידים דוגמת "רחם" ו-"פרפקט סנס" בהקדם.

סיימתי את העונה הראשונה של The Knick עם רגשות מעורבים. הסדרה מקורית ומצויינת אך היו בה רגעים שהכבידו עלי מאוד מבחינה רגשית והתקשתי להשתחרר מהם ולישון כמו שצריך בלילה. אני לא מתכוון לרגעים המגעילים (ניתוחים וכו) אלא לחלק מהסיטואציות האנושיות הקשות שמתוארות בסדרה. זה מפתיע כי אני באופן כללי מסוגל "לאכול הכל" כולל סרטי אימה,זוועה וכו'. לא יודע אם אחזור לעונה השנייה אם וכאשר תהיה זמינה.

 

[yuriis]

בשם האב

דניאל דה לואיס הוא שחקן בררן מאוד כך שכל סרט שלו מסקרן. בשם האב הרבה יותר ממסקרן. אחלה סרט.

 

[THOR1997]

שני סרטים

הבוגר (1967)- נחמד
&nbsp
האורח (2014)- משפחה שכולה מארחת אדם בשם דיוויד שטוען ששירת עם בנם במלחמה באפגנסיטן. האורח מספר שהבטיח לבנם לבקר את המשפחה שלו במידה וימות. הוא משתלב בחברה ובמהרה הופך להיות החבר הטוב ביותר של כולם. אבל כשגופות מתחילות לצוץ עולה השאלה- האם משהו ממה שהוא אמר להם בכלל נכון?
האורח הוא אחד מהמותחנים הטובים ביותר שראיתי השנה, השחקנים אמנם לא מוכרים אך הם מספקים הופעות טובות מאוד. התסריט מפותל ומותח, האקשן מרשים והפסקול נפלא, מזכיר מאוד את הפסקול של דרייב. מומלץ לראות לפני שהשנה נגמרת.

 

[THOR1997]

שכחתי שראיתי את "אקסודוס: אלים ומלכים"

ומזה ששכחתי אותו פחות מ24 שעות אחרי הצפייה אפשר להסיק מה דעתי עליו.

 

[gavrik]

שלי

neigbours -
קומדיה טובה מאוד שיכולה להיות בלתי מציאותית בעליל לעיתים אבל עם ערך מוסף מצד שני.

a million ways to die in the west -
לא להיט גדול, אבל גם לא שווה את הקטילות שהוא קיבל.
בסה"כ מספק את מה שהוא מוכר.

22 jump street -
אני דווקא הייתי מאלה שחשבו שהוא פחות טוב מהראשון,
אבל גם זה עושה אותו עדיין בכמה רמות מעל קומדיות רבות אחרות...
רק אני חושב שרבל וילסון היא הגרסה הנשית של ג'ונה היל??

the maze runner -
עוד סרט young adult, הסוף עצמו מופרך ויותר מידי בונה על סרט המשך, העלילה עצמה בינונית פלוס.

 

[גולי233]

בדיוק מה שחשבתי על 22 jump street

 

[alphac]

JS22 הוא באמת פחות טוב מהראשון

הרגשתי שהם לא התאמצו יותר מידי לחדש בסרט השני ודי חזרו על עצמם

 

[yuriis]

מלון גרנד בודפסט ואחרים

יבול השבוע על טהרת בציר 2014:

2014 - מלון גרנד בודפסט
הסרט אצלי ברשימת המתנה כבר מספר חודשים - וסוף סוף ראיתי אותו. אין לטעות - זהו הסגנון של ווס אנדרסון - מוקפד, מדוייק, מאופק וטיפה מרוחק. קומדיה חביבה ביותר. אמנם הפעם אין כאן משפחה סטנדרטית עם יחסים מפוררים ומבולבלים - כמו שברוב הסרטים שלו - אך אי אפשר גם לכנות "נורמלי" לשום יחסים משפחתיים שכן נמצאים בסרט. השנינות העוקצנית, שיר ההילל לאיש התרבות מול ההמוניות של האיש הפשוט, העולם שהיה והעולם שאנחנו יוצרים, יכולת הסיפור המדהימה שתמיד נמצאת בסרטים שלו - יצרו יצירה בונבוניירה שכיף לנגוס בה כמו מקרון לימון מעודן עם התה בקבלת הפנים המלכותית בפייב או'קלוק טי. מומלץ.

2014 - גורל
גורל הוא איבוד לסיפור קצר של רוברט היינליין מ-1958 בשם '"—All You Zombies—". למי שלא מכיר את הסיפור, הסרט יהיה בהחלט פצצת מחשבה ושיעור חשוב בפרדוקס אולטימטיבי (מי שחושב על פרדוקס על מי שנוסע לעבר והורג את סבא שלו - האם הוא קיים בכלל? - אזי לא, מדובר בפרדוקס הרבה יותר חזק מזה). אני זוכר את עצמי כילד קורא סיפורים על פרדוקסים, כולל סיפור זה, ושובר את הראש ומתפלא ומתמלא הוד ויראה למחשבה האנושית. וואו הייתי אומר. זה פשוט נהדר! אך מה לעשות, לאחר שאתה מכיר את הפרדוקס, אתה צריך שיחדשו לך אותו, אחרת זה משעמם. עבורי הסרט היה מסקרן בשאלה - האם אוכל להנות כשאני יודע מה יהיה? ומה לעשות, זה לא היה היצ'קוק, והשתעממתי. . אך מי שלא מכיר פרודסים של זמן - לראות ע"מ להכיר.

2014 - המקור
הסרט עשוי בצורה שאני אוהב - משחק שקט אך בטוח, צילומים מסקרנים מבלי להיכנס לקיטש, בלי יותר מדי מלודרמה - מה שנשאר לעשות זה לבחור סיפור טוב כי התפאורה כבר הבטיחה לא להפריע. אך כאן מעדתי והתנדדתי. הקונפליקט בין המדע לבין חיי הרוח הוא נושא מעניין - אך את חיי הרוח נבחרה להציג העמדה הדתית שבימינו משום מה קידמו אותה לתואר "רוחניות" - יש כוחות עליונים פלאיים שאתם אנשי המדע לא מוכנים לקבל למרות שהם כאן. זה מיידית מסווג אצלי הסרט כניו-אייג' דידקטי ופרופוגנדה מוסוות (מאז הבליפ אני שם לב אליה יותר). טוב, צפיתי עד הסוף על מנת לראות באיזה תירוץ ינצחו כאן את המדע. ראיתי. חלש עד חלש מאוד. אמנם היה רעיון מעניין בסרט לגבי העין האנושית - רעיון שהיה אפשר להמשיך לכיוון מדע בדיוני עם שינויי האבולוציה למשל - אך הרעיון בעיני קולקל עם הבודהיזם שנכנס בדלת הקידמית לקול תשואות הניו-אייג'. מי שמתענג על סנוקרת שמאלית למדעים - יראה ויהנה.

2014 - שומרי הגלקסיה
זהו סרט כיפי. צוות הגיבורים שלו מאוד מזכיר בקווים כלליים את הצוות של מלחמת הכוכבים. למעשה, אם אני מקדיש לזה מחשבה - זה אכן כמעט שיכתוב חופשי למלחמת הכוכבים - בגלל זה הוא כל כך כיפי - ההומור, האקשן, הטובים מול העים, כשהטובים גם הם לא כל כך טובים, בני אדם וגזעים אחרים, מרדפים, כליאה, בריחה, הלוחמים והאריסטוקרטיה, הפעלולים. - אפשר להנות. העניין שלי עם הסרט הוא שהתחלתי לשכוח ממנו כבר למחרת - הוא לא השאיר טביעת אצבע אצלי. היה וחלף, כמו כוס קולה טוסס ורענן שלא משאיר לך זכרונות.

2014 - הרקולס
ציפיתי לסרט אקשן מטומטם בלי שאשקיע אפילו מחשבה זוטרה בעלילה - אך הופתעתי. הופתעתי לטובה. טוב זו לא יצירת מופת, וגם לא סרט שהייתי ממליץ עליו, אך בסה"כ זהו סרט יפה ובכלל לא מטומטם עם כמה קטעי אקשן נחמדים. זה לא חשוב אם אתה באמת כזה, חשוב שיש לך יחסי ציבור המתחזקים לך תדמית וחשוב מה האחרים חושבים שאתה. לא משנה אם האלוהים קיים, חשוב שאנחנו חושבים שכן (או לא). או, אני מתכתב כאן עם ניטשה, אם האלוהים לא היה קיים, היה הכרחי להמציא אותו. ובמחשבה מבדחת יותר - גם אלוהים צריך משרד פירסום אחרת לא יאמינו בו.

השבוע גם כתבתי על
הים שבפנים - https://hafsaka.wordpress.com/2014/12/15/2004-the-sea-inside/
צבים יכולים לעוף - https://hafsaka.wordpress.com/2014/12/18/2004-turtles-can-fly/

ועוד המלצה אחת שלא קשורה לקולנוע. אתמול הייתי בהופעה של יסמין לוי, דיווה שלנו במחוזות הלדינו, פלמנקו והסגנון הלטיני ששרה בספרדית במופע החדש שלה טנגו. היא מופיעה לעיתים רחוקות בארץ. ההופעה היתה נהדרת (פעם אחרונה ראיתי אותה לפני מספר שנים) עם חושניות מאופקת, עיבודים עשירי צלילים ווירטואוזיות וקול מכשף יהודי-צועני שנהוג לכנות ספרדי ששם את המיקרופון ללעג. יש לה עוד שתי הופעות בארץ. למי שמעוניין בחוויה אז לרוץ ולהשיג כרטיסים - מומלץ מאוד.

 

[גולי233]

מלון גרנד בודפסט

סרט מצויין שנהנה מהופעה משובחת של רייף פיינס. מי שעדיין לא ראה, אני ממליץ מאוד גם על "הגנן המסור" שפיינס מוביל אותו.

 

[yuriis]

נכון, רלף פינס שיחק מצויין, וגם הגנן המסור שלו הוא סרט ברמה

 

[עוף בשומשום]

על 'מלון גרנד בודפסט' ו'שומרי הגלקסיה'

 

[gavrik]

מסכים על גרנד בודפסט, ובקשר לגורל

הסרט ממש מוזר, מעבר להתעסקות בנושא הבעייתי.
הוא פשוט כאילו נגמר באמצע, מציג סיפור שנמרח יותר מידי (לא מפתיע בהתחשב בזה שמבוסס על סיפור קצר) והציפייה הייתה למשהו מעבר לזה.

 

[עוף בשומשום]

השבוע היה לי שבוע קולנועי נהדר

אמדאוס- הקצב בהתחלה טיפה מעיק, אבל בהמשך זה עובר. עלילה מרתקת, שחקנים נהדרים, עיצוב טוב ומוזיקה אדירה. היו כמה קטעים שהמוזיקה בהם גרמה לי לצמרמורת.

פרנק- סרט קטן ואדיר כמו שאני אוהב. שחקנים נהדרים, טאצ'ים חמודים, מוזיקה משובחת ועלילה טובה.

מרק ברווז- הסרט הראשון של האחים מרקס שאני רואה הוא אולי אחד הסרטים הכי מצחיקים שראיתי. קצר, קורע ונטול שומן עלילתי. כנראה שהאחים מרקס גאונים.

חולית של חודורובסקי- סרט מרתק ומלא באהבת קולנוע על סרט שכנראה אולי טוב שלא יצא לעולם. חודורובסקי הוא בלי ספק אדם שמעניין להקשיב לסיפורו.

בתוך הסופה- אין לסרט הרבה מה להציע חוץ מסופות מרשימות אבל הוא די מבדר ומעביר את הזמן בסבבה.

העוקץ- סרט מגניב וכיפי שגורם להרגשה טובה. נחמד שסרטים כאלה זוכים באוסקר.

מר טרנר- סרט נחמד ביותר. הצילום מרהיב ויש כמה קטעים משעשעים.

 

[aשרון]

הסרט השבועי שלי....

משימה בלתי אפשרית 2 -
הסרט היחיד בחיי שראיתי בקולנוע פעמיים בעת שיצא.
היום אני מסתכל על הסרט הזה ועדיין נהנה ממנו, הצילום, העריכה, סצנות האקשן. פשוט ממתק של לשים את הראש בניוטרל ולהנות. סרט אקשן מהנה עם סיפור טוב, למרות שהיומרה של הסיפור הוא להיות גדול ועמוק וככה הוא גם מנסה להיות. אבל לדעתי הבמאי ג'ון וו, הבין שיותר נכון ללכת בכיוון סרט קיץ מאשר לכפות עליו סוג של אפיות כבדה לא נחוצה. הנוסחה האפית הקייצית של הסרט עובדת מצויין ברוב חלקי הסרט, אך לדעתי בסצנת מרדף האופנועים היה אפשר לוותר ולקצר קצת, הרגשתי שהמרדף הזה נמשך כמו מסטיק ללא צורך.

האנס זימר כתב כהרגלו פסקול משובח המתאים לרוח התקופה של סרטי אקשן קיץ, שנת 2000.

טום קרוז בהופעה מצויינת וכך גם כל חברי הקאסט האחרים.

לאיפה נעלם ג'ון וו ולמה הוא לא מביים יותר סרטים?

 

[גולי233]

פורסט גאמפ

הסרט היחיד שראיתי פעמיים בקולנוע, כשהייתי בן 14.

 

[aשרון]

איך החזקת מעמד 3 שעות??

בטיטאניק אחרי שעתיים וחצי ושתי הפסקות להחלפת גלגלי הפילים, התחיל לכאוב לי הטוסיק, ומאז אין סיכוי שאני הולך לסרטים של יותר משעתיים ומשהו.