סרטי השבוע

[עוף בשומשום]

סרטי השבוע

אז מה ראיתם השבוע? שתפו אותנו

 

[yuriis]

ארבעה

השבוע ראיתי:

2014 - לוסי
לוסי של לוק בסון יכל היה לקחת את הכיוון של גיבורי העל, אך סירב לעשות זאת. הוא מזכיר במקצת את הכיוון של התעלות. המוח האנושי מנוצל רק ב-10%. מה היה קורה אם היינו מנצלים 20%? 40%? 60%? השאלה מעניינת. התשובה של לוק בסון לא בדיוק פותרת את השאלה אך נותנת פירוש אקשן לתעלומה. לא רע, שווה.

2014 - גרייס ממונקו
אני לא מת על ניקול קידמן, וגם בסרט הזה היא לא הרשימה אותי. דווקא טים רות (שאני מכיר יותר מ-שקר לי) נתן משחק טוב. אך זה לא הספיק. גם הנופים הנהדרים של מונקו לא מצליחים להרים את הסרט. הנאום הסופי של הנסיכה גרייס היה עבורי מחזה לא נוח, מביך וקצת פאתטי - והוא היה אמור להיות הפסגה של הסרט. לוותר.

2014 - אוטומט
הופעה משכנעת של אנטוניו בנדרס בסרט מדע בדיוני חכם ואינטלדנטי. כשלאייזק אסימוב היו שלושה חוקי רובוטים, כאן לרובוטים יש שני חוקים בלבד - לרובוט אסור להרע בפעולה או אי-הפעולה לאדם ולכל יצור חי אחר, ולרובוט אסור לשנות ולשפר את עצמו - וכשהחוק השני מופר, חוקר הביטוח נשלח לבדוק את המיקרה. הסרט לא מזכיר את הנושא הרובוטים של אייזיק אסימוב, למרות שיש לו משהו מן המשותף עם איש המאתיים - הסרט לוקח כיוון משלו, מינימליסטי, הייתי אומר בכוונה תחילה על מנת לגרות לנו את הדמיון והמחשבה.ההשפעה הניכרת כאן (בעיקר בסגנון וויזואלי) היא דווקא מכיוון של בלייד ראנר - אך אוטומט הוא לא פילם נואר, הוא מנסה להיות רציני יותר בשימוש המטפורה של רובוטים להוקיע את חוסר הסובלנות שלנו בעיקר כלפי מיעוטים שווה

2003 - ברוס הגדול מכולם
ג'ים קרי עשה מספר סרטים של "מה יקרה אילו..." - הוא כבר עשה את שקרן שקרן (שבו הוא יאלץ להגיד את האמת בכל פעם) ועוד יעשה את יס מן (שבו הוא יצרך להגיד כן לכל דבר). בסרט הזה ג'ים קרי לוקח על עצמו את תפקידו של האלוהים - לא פחות - כשהאלוהים מחליט לצאת לחופשה. יש בסרט לא מעט קטעים הומוריסטיים ורעיונות מטורפים (לקבל תפילות בדואר אלקטרוני - וואלה!) - ומי שאוהב את ג'ים קרי בוודאי יהנה מקומדיה קצת דבילית זו - אך הרעיון פנטסטי. שווה.

השבוע גם כתבתי על
משפחת טננבאום http://hafsaka.wordpress.com/2014/11/03/2001-the-royal-tenenbaums/
שיקגו http://hafsaka.wordpress.com/2014/11/06/2002-chicago/

 

[שנאוצר משהו]

ראיתי את איטרסטלר ולא אהבתי (((

כל הזמן רציני הנולאן הזה, מבחינתי אם אין בסרט בדיחה/משפט מחץ/משהו שנועד להגחיך את העלילה והדמויות בלי שתשמע מהם אפילו טיפה קטנה של חשיבות (כי בעולם האמיתי כידוע שום דבר לא חשוב והכל מגוחך) לפחות כל רבע שעה הסרט לא ראוי לקיום. ולמה כזה קודר? איפה חדי הקשת והחדי קרן והסוכריות הקופצות? איזה במאי גרוע.

 

[mrpink3]

לא הבנתי אותך, בחור

אני מניח שאתה סרקסטי?

 

[שנאוצר משהו]

כן.

 

[mrpink3]

למה?

 

[שנאוצר משהו]

צחוק שלא מופנה למישהו ספציפי בפורום הזה.

האינטרנט ממילא יהיה מלא בתגובות Nolan Sucks Balls בימים הקרובים אז אני מקדים תרופה למכה ומדינה.

 

[mrpink3]

למה שתעשה דבר כזה?

ראיתי הרבה תגובות כאלה ברדיט ובעין הדג. בבורד של TV בפורצ'אן הם בעיקר פוסט-אירוניים, אבל קהילות מלאות בחשיבות עצמית כמו עין הדג ורדיט באמת נמצאים במצב מדאיג. הקטע עם סרטים כאלה, היא שאנשים מחפשים פגמים, מחפשים משהו לא לאהוב; כי מה זה שווה לאהוב משהו שכולם אוהבים? זה מחליא. אף אחד לא רוצה לאהוב משהו שכולם אוהבים, זה מוציא ממך את כל הקטע. כל הקטע בלאהוב משהו זה שהוא שלך, האהבות שלך הופכות להיות אתה. באדפטיישן ניקולס קייג' אומר "אתה זה מה שאתה אוהב, לא מי שאוהב אותך". הם רוצים להיות אלה שמצביעים וכולם מסתכלים עליהם ואומרים 'וואלה, יש לו נקודה!'. אבל זה לא באמת קורה, כי אלו שאהבו לא ישנו את דעתם, וגם אם כן הם בטח לא יגידו את זה, והם הופכים את הרדיפה שלהם אחר הדבר הזה, לרדיפה מתמשכת שלא באמת נגמרת, ושום דבר לא באמת נגמר. זה בכלל עניין אחר אצל מבקרים, כי הם חייבים לעשות רציונליזציה לחוויה של צפייה בסרט. הם חייבים לבנות מסכת טענות של בעד ונגד. קצת טרגי מבחינה מסוימת, אנשים אומרים שאם תעבוד במה שאתה אוהב זה כאילו שאתה בכלל לא עובד. אבל אולי אם תעבוד במה שאתה אוהב, תפסיק לאהוב את זה?

 

[yuriis]

אופטימיות הוא שם המשחק

אחלה תגובה.
ולגבי העבודה - יש כאלו שיאהבו ויש כאלו שיפסיקו. זה כאילו שאלת האם להתחתן עם מישהו שאתה אוהב? האם אפסיק לאהוב בגלל זה? התשובה היא - יש כאלו שכן ויש כאלו שלא. הדבר הוא ללכת בדרך - אתה בעצמך - ולחוות.

 

[מיכאל1411]

 

[mrpink3]

בין כוכבים, ווירה דרייק, אשמת הכוכבים

אשמת הכוכבים - חתיכת סרט מחורבן. מצטער שאני לא מגניב כשאני לא הולך נגד הללכת נגד הקלישאיתיות, הבנתי שזה טרנד בכל הנוגע לפרנצ'ייז הזה.
&nbsp
ווירה דרייק - סרט אפל, אבל לא תפל. דמויות תמימות בעולם בירוקטי. לפי איך שהבנתי אותו, בסופו של דבר, הוא מתקומם נגד מעשיה של הדמות הראשית, למרות שהיא מוצגת עד סופו כמו אמא תרזה - נורא תועלתני. המסר של הסרט מעודד נישואים ולידה, ומאמץ כל אלמנט שנושאו נוגע בדברים אלו.
&nbsp
בין כוכבים - סרט נהדר. אהבתי את הדמויות של מאט דיימון ומייקל קיין. הרגשתי שרק הן נוגעות באצטלה האינלקטואלית של הסרט. השימוש בזמן שעובר על החללית, ועל כדור הארץ, לעומת הזמן בעולם שבו מקנוהי ואתאוי דורכים וחוקרים היה מבריק למדי, גם מבחינה רעיונית וגם מבחינה עלילתית. למרות זאת, היו יותר מידי רגעים של 'הו מה יקרה עכשיו' ו-'בשנייה האחרונה ניצלנו' כשברור לגמרי מה הולך לקרות. זה הורס את התדמית של הסרט כמיצג מינמליסטי ומעניין של עולם אפוקלפטי, שעוסק בשאלות חשובות בכל הנגוע לרוח האדם ולמערכת היחסים שלו עם העולם. זה אולי נשמע קטנוני, אבל כשאתה נמצא בנקודה אחת ואז באחרת, זה מאוד הורס את החוויה של הסרט ואת מה שאתה לוקח איתו. תמיד יש את הדבר המציק הזה, ואתה חייב להשלים עם זה. ופה לדעתי הסרט נכשל. אני חושב שהסרטים של נולאן היו הרבה יותר טובים אלמלא היה מתעקש ליצור רגעים כאלה. אם הוא היה לוקח עמדה קצת יותר מינמליסטית, זה היה עושה את כל ההבדל שבעולם בשבילי.

 

[** רוזבד]

ראיתי רק אחד

״בין כוכבים״
סרט נהדר, בהחלט היה שווה את הציפיה (וזו רק דעתי האישית)
הדרמה עשויה טוב, אהבתי הרעיון המרכזי ואת הסגנון,
הצילום והאפקטים נהדרים (אני צופה מועמדויות לאוסקר בגזרה הזו)
מוזיקה נהדרת ובהחלט מוסיפה נפח לסרט (ואף נשארתי באולם עד סוף הקרדיטים)
ממליץ ביותר.

 

[עוף בשומשום]

השבוע ראיתי את

לה דולצ'ה ויטה- הפליני הראשון שלי. יש כמה רגעים חמודים והרבה נשים יפות, אבל הסרט נורא ארוך וכשהעלילה שלו לא ממש קיימת אז זה מאוד מתיש.

זעם- האקשן לא רע והפסקול טוב, אבל כול השאר קיטשי, קלישאתי ולרגעים אף מזכיר גרסה חסרת הומור של 'ממזרים חסרי כבוד'.

תינוקה של רוזמרי- סרט טוב. הקצב מאוד איטי אבל העלילה מעניינת, מיה פארו נהדרת וסצנת הסיום מעולה.

מיליון דרכים להתפגר- יש כמה רגעים ושירים משעשעים, אבל מה שמסביב לא משהו. הקצב איטי ונמרח נורא, הבדיחות לא מאוד מצחיקות, התסריט לא טוב וסת' מקפרליין לא מוצלח כשחקן.

סנאץ'- צפייה שנייה. אולי אחד הסרטים הכי מגניבים אי פעם (זה שיש שם דמות שנקראת בוריס הסכין רק מעלה את רמת המגניבות). למרות שלקראת הסוף הוא טיפה מבלבל, הוא סרט מעולה. העריכה מדליקה, השחקנים מעולים והפסקול משובח. יותר טוב מ'לוק סטוק' לדעתי.

אלו חיים נפלאים- קלאסיקת חג המולד האולטימטיבית. די קיטשי, אבל עשוי היטב. בכיתי בסוף.

בין כוכבים- נולאן ניסה לעשות את הסרט הכי גדול אי פעם. זה הלך לו חלקית. ויזואלית הסרט מרשים בטירוף (חובה לראות בקולנוע!) אבל מבחינת תוכן קצת פחות. מרוב ניסיונות להיות הכי גדול אי פעם הסרט נהיה די מעיק בקטעים מסוימים. אבל בסך הכול זה עדיין סרט מעניין. לא הכי טוב של השנה, אבל עדיין שווה צפייה.

 

[מיכאל1411]

לה דולצ'ה ויטה יצירת מופת

לא שמת לב כמה דברים טרנטינו ''השאיל'' ממנו עבור 'ספרות זולה'?
ותראה את 'לה סטרדה' של פליני, סרט מושלם וממוגג.

נולאן ניסה לעשות את הסרט הגדול אי פעם מאיזו בחינה?

 

[עוף בשומשום]

ב'בין כוכבים' הכול הכי גדול שיש

האורך המוגזם (כמעט 3 שעות!), הרגשות שנדחפים לצופים במשאיות, הויזואליה המענגת. הכול שם מרגיש גדול מאוד. לא שזה רע (זוהי אחת ממטרות הקולנוע אחרי הכול: להיות גדול מהחיים) אבל זה קצת מעיק בקטעים מסויימים.
&nbsp
מסקרנות, איזה קטעים מ'לה דולצ'ה ויטה' הועתקו ל'ספרות זולה'?

 

[מיכאל1411]

זה היה די ברור

הסצינה בה מרצ'לו מגלה את אחת מהעלמות בחייו עוברת אובר דוז ואז באמצע הלילה לוקח אותה לרופא,
שים לב כמה הסצינות דומות ומקבילות לאלו בין וינסנט ומיה, במיוחד זו הלילית בה הרכב חורק לו ואז מתיישר
כאשר מרצ'לו נוהג והאישה לידו מחוסרת הכרה.

וכמובן סצינות הריקוד, אחת מהן חוקתה בין וינסנט ומיה.

 

[yuriis]

לה דולצ'ה וויטה - יצירת מופת

אתה התבדחת, נכון? זאת יצירת מופת! ביחד עם שמונה וחצי ולילות כביריה. גם לה סטרדה מתקרב לזה. וואלה, אולי היית במצב רוח לראות משהו קליל... זהו אחד הסרטים הגדולים שנעשו. כל פעם שאני מבקר ברומא בפונטנה דה טרווי, הסרט מייד צף ועולה.הסרט הוא עמוק ומלא בפירושים שונים שאתה יכול להעניק לאותם הדברים - ממש כמו החיים עצמם.

 

[מיכאל1411]

ראית 'הקונפורמיסט' של ברטולוצ'י? גם שלמות קולנועית

 

[yuriis]

 

[גולי233]

שבוע חלש

ראיתי רק את COLD IN JULY, שהיה בסדר אבל לא הרשים. אפשר לראות, אפשר לוותר.

ב-TV, ממשיך עם The Knick המעניינת ו-ORPHAN BLACK שבעונה 2 לא מקדמת את העלילה בקצב משביע רצון.