סרטי השבוע
(2014) אפוקליפטי Apocalyptic
פאונד פוטג' אוסטרלי. זה מתחיל עם צוות חדשות המתעד ערב שגרתי של קבוצת מכורים אנונימיים
(סמים, אלכוהול, סקס, הימורים) ומסתיים עם ריאיון שלהם את אחד היושבים הטוען כי נמלט מזרועותיה
של כת יום הדין. הצוות נלהב מהסיפור העסיסי ויוצא לחקור את הכת מבפנים. דברים משתבשים כמובן.
עבודת המצלמה די טובה, יוצרת מתח תמידי ומתרחקת מקלישאות ויומרה מרגיזה. מומלץ מאוד. לצפייה -
https://docs.google.com/file/d/0ByaOKB_dcu7KUE5VMW9JUDB4NWs/edit
(2013) נתראה ביום שלישי הבא See You Next Tuesday
קול חדש נוסף יוצא לו הישר מהקולנוע האמריקני העצמאי ושמו דרו טוביה. את סרט הביכורים אותו כתב וביים
אפשר כרגע לראות בפסטיבלים שונים בניו יורק אך לפני כשבוע טוביה העלה את סרטו לצפייה חינמית למשך
יממה בודדת. מונה (אלינור פיאנטה - תגלית של ממש) מוקפת בנשים אקסצנטריות וסביבה הדוחה ומאמצת
את נוכחותה און אנד אוף, לכן קל לרחם עליה. אי השפיות שלה, הבלבול, הזעם, ההתרסקות הרגשית, חוסר
היכולת לתקשר כפי שמצפים ממנה וכפי שהיא מצפה מעצמה - אלה מניבים סיטואציות של קומדיה טראגית
וטרגדיה קומית כאחד. כל הדמויות (נשיות ברובן) כתובות מצוין, בעלות עומק והכי חשוב שהן לא מתביישות
לחשוף את נקודות התורפה שלהן, מה שהופך את הסרט לאחד האנושיים והכואבים בתקופה האחרונה.
טריילר -
https://www.youtube.com/watch?v=0QwtuU_SK80
(2013) הכפיל The Double
השליש הראשון של סרטו השני של ריצ'רד איואדה ('צוללת' המקסים), עיבוד חופשי במיוחד לספרו של דוסטויבסקי,
מעלה כמה נקודות מוזרות ומצחיקות על הטבע האבסורדי של האדם הקולנועי, קרי אדם עם זהות עמומה הנשלטת
ע"י חוטי הגורל. לאחר מכן, הסרט מאבד בהדרגה את המטען הרגשי שלו, משאיר מקום בעיקר עבור עלילה שטחית
ותקועה. איואדה מוכשר מאוד כשזה מגיע לעיצוב אמנותי אבל עדיין אין לו חוש יצירתי מספיק בשדה הסיפורי.
ג'סי אייזנברג ומיה וואסיקובסקה נהדרים כמו תמיד ומנסים כמיטב יכולתם להציל את הסרט מבינוניות מתמשכת.
טריילר -
https://www.youtube.com/watch?v=XG8qATRtNuU
(2012) החתונה של ריצ'רד Richard's Wedding
למדתי פעם נוספת כי כוחו האמיתי של הקולנוע האמריקני המודרני טמון דווקא בסצינה העצמאית.
אונור טוקל, סוג של וודי אלן ממוצא טורקי, כבר הספיק לקבל הערכה בקרב אנשי תנועת הממבלקור
הניו יורקית והשוואות מחמיאות לבמאים כמו ג'ון קסבאטס, ג'ון סיילס וריצ'רד לינקלייטר. ולא בכדי, כי
הרי הסרט שלו אכן מתמודד עם חומר אנושי פגום: חברים משכילים ומודעים לעצמם אך לוקים במיזנתרופיה
קלה, נפגשים, משוחחים וממתינים לחתן, חבר נוסף. בהגיעם לסנטרל פארק, מיקום החתונה המיועדת,
הדיאלוגים ביניהם נותרים שנונים ומצוינים, רק שהפעם הם מאפיינים מחדש את הידע המוקדם שלנו על
הדמויות. גם כשיש מידה של רצינות הכרחית ופסימיות קיומית, הסרט שומר על החיוך שלנו. מאוד מהנה
ומקסים, הרבה יותר טוב מ'פרנסיס הא' למשל. הצלחתי ליצור אגב קשר עם הבמאי-תסריטאי והוא מאוד
התרגש לשמוע שגם בישראל מכירים את עבודתו ותקווה בליבו להגיע לכאן אולי בשנה הבאה. הידד!
טריילר -
https://www.youtube.com/watch?v=bv4OcR--fzY
(2012) Red Flag
כל מי שצופה בסדרה 'בנות' של לנה דנהאם מכיר את הדמות של ריי, אותו מגלם אלכס קרפובסקי.
אני אישית מאוד אוהב את הדמות הזו ושמחתי לגלות שהוא גם משחק ועושה סרטים, אז דגמתי
אחד מהם והיה בסדר. ציפיתי ליותר אבל אתגבר. קרפובסקי די מגלם את עצמו, יוצא למסע הפצה
של דוקו על ציפור שנכחדה וכביכול התגלתה מחדש. בכל מקרה, בדרך הוא פוגש בחורה מוזרה
שמתאהבת בחבר טוב שלו (הבחורה והחבר משחקים ב'החתונה של ריצ'רד', אגב) ונוירוזה לכל.
טריילר -
https://www.youtube.com/watch?v=fUXSu5_PMM8
(2000) 101 רייקאוויק 101 Reykjavik
סרטו הראשון של הבמאי האיסלנדי העולה בלתזר קורמאקור ('הים' ו'ג'אר סיטי' המעולים) שהיום הפך
לבמאי סרטי אקשן אמריקנים משום מה (עשה את 'המבריח' ו'אקדח כפול', אותם טרם ראיתי).
קומדיה מצחיקה ונהדרת על בחור בן 30 המתגורר עם אימו, צופה בפורנו ולא עושה כלום רוב היום.
בלילות, חוץ מהפורנו, מריץ בדיחות עם חברים בפאב המקומי ומדי פעם יוצא לו לשכב עם מזדמנות.
השוליים של איסלנד במערומיהם, תרתי משמע. עם ויקטוריה אבריל (מוכרת במיוחד מסרטי אלמודובר).
טריילר -
https://www.youtube.com/watch?v=k6T0snTFmsg
(1999) Peppermint Candy
שנה לפני שיצא לאקרנים 'ממנטו' של נולאן, הקדים הגימיק הקולנועי והגיח בדמות דרמה דרום קוריאנית.
רבים רואים בסרט כמבשר הגדול של סרטי הנקמה הדרום קוריאנים שהתחילו לצוץ בתחילת המילניום.
סיפורו של גבר בגיל העמידה שמאס בהכל ומתאבד מול רכבת נוסעת. הסרט מגולל את הכרוניקות של חייו
החל מ-1999 ועד 20 שנים אחורה. בכל פעם מתגלה לנו טפח חדש של מציאות אישית סדוקה התורמת
רבות לתחושת חוסר הביטחון, האכזבה והאדישות לנוכח העוולות המתרחשות סביבו ולא פעם נוגעות אליו.
הצצה כנה ומרתקת לנבכיה הפחות ידועים של דרום קוריאה בעזרת בימוי יוצא מהכלל.
טריילר -
https://www.youtube.com/watch?v=PIuN3gfyGcY
(1990) קלוז אפ Close Up
סרטו של עבאס קיארוסטמי מצליח להיות גם הברקה תסריטאית וגם יצירה מרגשת על קולנוע.
האמנות לעיתים עלולה לגבות מחיר מוסרי ואישי, והסרט שואל עד כמה ניתן, אם בכלל, להוליך
את עצמך שולל אחר שאיפות לא ריאליות. הדמות הראשית מבקשת הכרה באותנטיות של מניעיה
וזוכה ליחס דומה - המצלמה מתעדת ומבקשת מצידה לנטרל כל ניסיון נואש שלו לשוב לסורו ולבייש
את הערכים המיוצגים ע''י הקולנוע באשר הוא. מונולוגים מהלב האירני כפי שמעולם לא שמעתם בעבר.
בהיעדר טריילר, הנה סצינה מהסרט -
https://www.youtube.com/watch?v=qIfwOHp2auo
(1960) תירה בפסנתרן Shoot the Piano Player
סרט מסוגנן, משובב נפש ולעיתים קצת קודר מאת טריפו. פסנתרן בעל עבר מסתורי מתבקש לעזור
לאחיו שהסתבך עם גנגסטרים. הפסנתרן מבקש להתחמק באלגנטיות מהדילמה ומתאהב בעלמה
רכת מראה. קולנוע צרפתי משובח.
טריילר -
https://www.youtube.com/watch?v=tjd6Eg9APAs
(1960) דם ושושנים Blood and Roses
סרט ערפדים איטלקי מפתיע לטובה (יש לו גם גרסה אמריקנית מדובבת). ארט-טראש מעניין ולא צפוי.
טריילר -
https://www.youtube.com/watch?v=n3ycIWlSkuE
(1928) הפסיון של ז'אן דארק The Passion of Joan of Arc
סרט אילם של קארל תיאודור דרייר הדני, נחשב לאחת מיצירות המופת של כל הזמנים בכלל
ולסרט האילם הטוב אי פעם בפרט. שעותיה האחרונות של ז'אן דארק, המשפט שמתקיים
נגדה, ההשפלות, התחינות, מאבקה עד טיפת הנשימה האחרונה בעקרונות ורעיונות נעלים
יותר מכל אד