סרטי השבוע

[עוף בשומשום]

סרטי השבוע

אז מה ראיתם השבוע? ספרו לנו

 

[עוף בשומשום]

השבוע ראיתי את

כנס העתידנים- כסרט עם עלילה, דמויות מעניינות ורעיונות שאמורים לגרום לך לחשוב, הוא מעפן. העלילה (גם בחלק הלייב אקשן וגם בחלק המצוייר) לא מעניינת, לא היה לי אכפת מהדמויות והסרט מלא ברעיונות שפשוט שוכבים על המסך ולא עושים כלום. אבל כתצוגת תכלית של אנימציה הוא מדהים, מרהיב והזוי מאוד. 'ואלס עם באשיר' היה הרבה יותר טוב ומעניין.
שנות חיינו היפות ביותר- 3 שעות של סתם. זה אפילו לא משעמם, זה סתם סרט על סתם אנשים שעושים סתם דברים והכול בסרט הזה פשוט סתמי. איך הוא זכה באוסקר אין לי מושג.
התו האחרון- מותחן חביב ביותר. מה שכן, ההתרחשויות בסרט הזה הם המטאפורה הכי טובה שראיתי לתסמונת ה-OCD אי פעם.
רובוקופ (2014)- סרט נחמד ביותר. במקום הטראשיות של הסרט המקורי, הפעם זהו סרט סטרילי יחסית המבקר את שלטון התאגידים. הקאסט נחמד ביותר והאקשן סבבה.
בושה- סרט מדהים. סטיב מקווין הוא עכשיו אחד הבמאים האהובים עלי. צילום מדהים, משחק משובח של מייקל פסבנדר, עלילה דלה אך מעניינת וכמה רגעים נוגעים ללב.

 

[** רוזבד]

אני חושב שהסיבה

העיקרית (אבל לא היחידה) ש"שנות חיינו היפות ביותר" זכה בגלל הפטריוטיות שבו (לא ראיתי אף אחד מהסרטים שהתמודדו נגדו באותה שנה אז אין לי באמת דרך לשפוט)
הסרט נעשה ממש אחרי שמלחה״ע השנייה נגמרה, והוא פשוט נתן תקווה לאמריקאים,
השחקן הרולד ראסל (שבעצמו יוצא המלחמה) זכה בשני אוסקרים, אחד לשחקן משנה, ואחד אוסקר מיוחד על כך שהוא הראה תקווה ואומץ ליוצאי מלחמה,
אגב, אני אהבתי את הסרט.

 

[מיכאל1411]

סרטי השבוע

(2014) אידה Ida
אם לא יתרחש משהו בלתי צפוי, הסרט אמור להיות הנציג המועמד של פולין עבור האוסקר הזר.
בשנות ה-60, שבוע לפני טקס ההשבעה תחת נדרי הצניעות והתום, נזירה מתבשרת כי עליה
לבקר את דודתה ולהיחשף אל עברה העגום. סרט עם תנודות רכות של רגש אנושי, ביטויים עדינים
אך חמורי סבר של מועקה וצילום מפעים בשחור-לבן. אידה ודודתה דמויות מהורהרות ולא שמחות
בחלקן, לכן לראות את ההתקרבות ביניהן יכול להביא לכדי צמרמורת מתמשכת. העלילה אמנם פשוטה
מדי אבל בגרונה תקועים חתיכות קטנות ועיקשות של היסטוריה מרה והיא פשוט רוצה לבלוע אותן.
10/7

(2013) בן יחיד Child's Pose
זוכה דוב הזהב בפסטיבל ברלין 2013 כופה טיפול פסיכואנליטי על דמויותיו הנבזיות. הסרט
מורכב באופן שיטתי מסצינות ארוכות של שיחות, כל שיחה כזו סותמת לנו חורים של פערי מידע
על יחסי אם-בן ואף נאלצת למוטט אפשרויות לייצוג ראוי של תא משפחתי ברומניה הנוכחית.
התסריט מעורר עניין רב למרות שהוא שומר על שפיות ולא מגיב בחופזה, אנטי-קליימטי עד הסוף.
האמא פתטית ומרתיעה בצביעותה המרגיזה אבל קור הרוח שלה נותן לא מעט נקודות לתהות עליהן,
במיוחד אלו הנוגעות להתכלות המעציבה של משאבים רגשיים בעולם אינטרסנטי.
10/7

(2013) Infliction
פאונד פוטג' על צמד אחים המתעדים את מסע הרציחות שלהם. המשחק די גרוע והקצב מעט איטי
אבל העלילה מאוד מעניינת.
10/6

(2013) מורה A Teacher
סרט אמריקני עצמאי על מורה בשנות השלושים לחייה שמנהלת רומן אסור עם נער בן 17.
סיקוונס הפתיחה מאוד מבטיח והשאר לא במיוחד. בינוני עם פוטנציאל גדול. לינדזי בורדג'
שחקנית חדשה למדי ועם הזמן היא תשתחל לרמה הגבוהה ביותר, כי יש לה את זה.
10/5

(2013) איש המסילה The Railway Man
קולין פירת', ניקול קידמן וסטלן סקארסגרד מעולים בדרמה מבוססת על ספר/סיפור אמיתי.
עשוי מחומר של אוסקרים ועם זאת לא היה מועמד לכלום, קצת מוזר בהתחשב שהוא טוב
יותר ממרבית המועמדים דאשתקד. לא תראו פה קולנוע נפלא אבל כן אפשר למצוא רגעים
מדהימים של צילום ורגש.
10/7

(2011) מורעלים
סרט זומבים ישראלי קצר שעושה את העבודה. חסרה לו נשמה ותעוזה ובלעדיהם קשה לו להסתדר.
10/5

(2000) הרמוניות וורקמייסטר Werckmeister Harmonies
הסרט אותו רבים הכתירו כטוב ביותר של העשור הקודם ויצירת מופת מודרנית בלתי נשכחת.
את בלה טאר הכרתי עם 'הסוס מטורינו' (2011) לו קרא סרטו האחרון בהחלט ופרש מקולנוע.
בראיון הפרישה שלו טאר אמר בין היתר: ''הדברים שתעשיית הבידור עושה זה לא קולנוע.
בשביל שקולנוע יהיה אמיתי, הוא צריך להיות על הקצה, הוא צריך להיות חצי קלאסי וחצי-ניסויי,
וכמובן שזה לא קורה בתעשייה המסחרית. סרט טוב פונה אל התבונה שלך ואל התבונה הרגשית שלך,
אבל בהוליווד לא מאמינים שיש בך את כל זה. הם מתייחסים אלייך בעליונות, כמו לילד, ורוצים רק
לבדר אותך. הסרטים שהם עושים משולים להמבורגר, האמנות שלהם היא מזון מהיר". אני כמובן
מסכים עימו למרות שאיני רואה את טאר כגדול הדור וכו'. הרמוניות הוא שעתיים וחצי של יופי על-חושי,
חוויות פילוסופיות, מעדנים ויזואליים ותיאורים אקספרסיביים חזקים מאוד של ריקבון אנושי. וזהו, בעצם.
האין-נראטיב לא עושה חסד עם הסרט, לפעמים קשה שלא להתפתל מהכבדות המסוימת. נשארתי
עם הרבה אימג'ים חרוטים בתודעה, באמת כמה מרגעי הקולנוע הכי טובים ועוצרי נשימה בכל הזמנים.
10/7
קחו את סצינת הפתיחה - מלאכת מחשבת נדירה של בימוי, מופת מופת מופת
https://www.youtube.com/watch?v=_d5X2t_s9g8

(1976) קריאת העורב Cria Cuervos
אחד מסרטי ההתבגרות הכי קסומים ומבריקים בהם יצא לי להיתקל. סרטו של קרלוס סאורה הספרדי
('רוח הכוורת') מדבר על משפחה שאיבדה את האם ועוברת תהליכי הסתגלות. הכל מובע דרך עיניה
של הילדה המושלמת אותה מגלמת אנה טורנט בעלת עיני השקד המהפנטות. התמוגגתי בלי סוף.
10/8
קחו סצינה מאוד זכורה מתוכו -
https://www.youtube.com/watch?v=QHMS9C82vXY

 

[** רוזבד]

השבוע רק את

"קסם לאור הירח"
החדש של וודי אלן,
סרט מקסים בעיניי, הסיפור טוב, קליל, לא רציני מדי,
משחק טוב של קולין פירת' ואמה סטון (שהוכיחה שוב כמה היא יכולה להקסים אותי)
ממליץ ביותר.

 

[AsafA55]

נבחרים מהתקופה האחרונה

מלון גרנד בודפשט (2014) -
לא אכביר במילים על הסרט,רק אומר שנתתי עוד ניסיון לווס אנדרסון (אחרי צפייה בעמוק במים,מר שועל המהולל וממלכת אור הירח) אבל לצערי הסרטים שלו הם רק חמודים בעיני ומשעשעים לפרקים,אך לצערי אני בהחלט לא מצליח לצאת מגדרי כמו חלק גדול מחובבי סרטיו.
ציון - 6/10

ג'ו (2014) -
ניקולאס קייג' בסרט טוב! אני חוזר - ניקולאס קייג' בסרט טוב!
אחרי ערימה של סרטים שנעים בין גרועים לממש גרועים ניקולאס קייג' בוחר בפרוייקט צנוע יחסית לפי הידוע לי ודומה דמיון מפתיע ל"סיפור של מאד" על מערכת יחסים חברית בין גבר מחוספס לבין ילד.
אז ג'ו הוא פושע לשעבר שמעסיק את גארי,נער בן 15 שאביו אלכוהוליסט ואלים ובינהם מתפתחת מערכת יחסים מיוחדת בה ג'ו עוזר לגארי כשלפעמים נראה שג'ו צריך את העזרה הזו יותר ממנו.
כאמור,הסיפור דומה מאוד ל"מאד",למרות זאת אני חושב שאהבתי את ג'ו יותר,אולי בגלל שהיה יותר מינימליסטי,פחות משתדל והרבה פחות מתיפייף מ"מאד".
מומלץ בחום!

ציון- 8/10

כוכב הקופים:השחר (2014) -
ביקורות על הסרטים נטחנו בכל מקום אפשרי,כולל השוואה (כפוייה למדי לטעמי) למצב הנוכחי בין ישראל לחמאס .
אני אומר שמדובר בסרט טוב מאוד,אם כי פחות טוב מהראשון.
אציין לטובה את ג'ייסון קלארק וקרי ראסל שהצליחו לא להרוס עבורי את הסרט,לא טרוויאלי בכלל.

ציון - 8/10

דון ג'ון (2013) -
ג'וזף גורדון לוויט הוא בחור שיכול להשיג כל בחורה ועדיין אוהב יותר מהכל את הפורנו שלו.
אני מניח שהגברים שבינינו יחייכו במבוכה לתיאור הסרט ולכן כנראה יתחברו אליו יותר,לא מזיקה העובדה שבסרט מופיעים לא מעט איברים חשופים וסקרלט ג'והנסון אחת.
חיבבתי מאוד את הסרט,הוא היה חמוד,משעשע והתעסק כאמור בנושא שרוב הגברים מבינים היטב.

ציון - 8/10

אוייב (2014) -
גם הסרט הזה נטחן בפורום לאורך ולרוחב.
מרצה באוניברסיטה מגלה שקיים אדם שנראה בדיוק כמוהו בצד השני של העיר ומנסה לארגן איתו מפגש.
מדובר באחד הסרטים הכי לא מובנים עם הכי הרבה מסרים ותת-מסרים שנתקלתי בו מה שמעט מוריד לו בעיני.
זה כיף לנתח ולהתווכח על סרט ולתת לו פרשנויות שונות,עם זאת,במקרה הנ"ל הרגשתי שאי אפשר לעשות את זה כי התגובה של כולם בסופו היתה WTF (***ספוילר*** ולאו דווקא בגלל סצינת הסיום ***סוף ספוילר***).
מילה טובה לבמאי דניס ווילונב שאחרי שעשה את "האישה ששרה" ו"אסירים" המצויינים בהחלט הופך להיות אחד השמות הראשונים שאני מצפה לסרטיהם.

בכל אופן,מצאתי את הפרשנות הכי טובה לסרט שנתקלתי בה,25 דקות שמסבירות היטב לדעתי את מה שקרה שם-
https://www.youtube.com/watch?v=v9AWkqRwd1I

ציון - 8/10

אשמת הכוכבים (2014) -
מסחטת דמעות בדמות סיפור אהבה על שני נערים החולים בסרטן.
עבד גם עלי,שיילין וודלי מתוקה אמיתית והבחור שלצידה גם בסדר.

ציון - 8/10

פילומנה (2013) -
עיתונאי מספר את סיפורה של אם בריטית שבנה נלקח ממנה כאשר היתה בהריון בעת שהותה במנזר באירלנד.
ג'ודי דנץ נהדרת כתמיד בסרט מרגש ולא פשוט.

ציון - 7/10

 

[mrpink3]

איתך בקשר לוווס אנדרסון

ראיתי את גרנד בודפשט ואת ממלכת אור הירח, ומצאתי אותם טריוויאלים להחריד עם הרבה קיטש.

 

[ערן1987]

"אני חוזר - ניקולאס קייג' בסרט טוב!"

 

[mrpink3]

כמה שראיתי בחודש האחרון

גרנד בודפשט - כמו שכבר כתבתי, טריוויאלי, הפאנצ'ים לא מצחיקים, הדמויות קיטשיות ולא ברורות. למה פתאום שוער המלון והבחור מתחברים ברמה כזאת? אין שום הסבר, שום דבר רגשי שמחבר בניהם, שום הכרח עלילתי. נפגשים, ויאללה, אתה תלך אחרי לכולם מקום ואני אוריש לך את כל רכושי.
אני לא אוהב את האנדרסונים, לא את ווס ולא את פול (למרות שאני נורא מצפה לסרט הבא שלו שמבוסס על אחד מהספרים שאני הכי אוהב, inherent vice, של תומאס פינצ'ון)

הנץ ממלטה - יבש, יבש. מהפילם נואר הפחות חביבים עליי.

בעלים ונשים - מבריק, וודי אלן גאון.

לוגו - מקסים.

לשבור את הגלים - אין מילים. גם לארס פון טרייר גאון.

 

[מיכאל1411]

על בעלים ונשים ולשבור את הגלים

 

[גםצופה]

לשבור את הגלים

הוא היחידי שאהבתי מסרטיו של לארס פון טרייר...

 

[yuriis]

מה, יותר מרוקדת בחשיכה ?

 

[גםצופה]

רוקדת בחשיכה

שראיתי אותו נדמה לי פעם וחצי (צפייה ביתית) עשה לי רע..
&nbsp
גם לשבור את הגלים הוא לא קל לצפייה - אבל הרבה יותר טוב מהסרטים האחרים שלו (על האחרונים נדמה לי שויתרתי כי הם נראו לי כבר הזויים לגמרי...)

 

[Rider on a storm]

קסם לאור ירח -ספויילר

סרט מקסים! סרט טיפוסי של וודי אלן, על בחור דיכאוני שלא מאמין שיש משמעות לחיים או במשהו מעבר להיגיון והשכל הישר. עד שהוא פוגש בחורה(אמה סטון) שמתחזה למדיום שמתקשרת עם העולם הבא. בהתחלה הוא מפקפק בה ורוצה להוכיח שהיא טועה, ובהמשך הסרט הוא מתחיל להאמין בה, כי הוא לא מצליח להסביר את התופעות שהיא מראה לו. הוא מתחיל להיפתח, להיות מאושר ושמח יותר ולהאמין שיש משהו מעבר למציאות הנגלית לעין.
עד שהוא מגלה שההורים שלו הביאו אותה כדי לעבוד עליו, בגלל שרצו שיצא מהפסימיות והחוסר אמונה שבה הוא נמצא. הוא מתחיל שוב להדרדר אל הפסימיות ההתחלתית שלו, אך לבסוף הוא מבין שהוא התאהב בה, ולמרות שהוא מבין שאין דבר כזה העולם הבא, או שלפחות אי אפשר לדעת, הוא מתחיל להאמין שיש איזשהו קסם לחיים, ורגש, בזכות ההתאהבות בה.
סרט ממש מקסים ומהנה. הצילומים מקסימים, התסריט מקסים, המשחק של קולין פירת מעולה, ואמה סטון מדהימה. מומלץ ביותר.

 

[שוקולדה מתוקה]

הייתי אתמול וקצת התאכזבתי

הדיאלוגים חזרו על עצמם, הדמויות מעצבנות.
ציפיתי ליותר שנינות והומור מסרט של וודי אלן.
&nbsp

אבל הצילומים - בהחלט מרהיבים.

 

[RoyceGracie]

מונגול, ספיידרמן והאנשים נגד לארי פלינט

שבוע טוב.
הסרט מונגול (2007) מספר על חייו של ג'ינג'יס חאן עד לנקודה שהוא הופך לג'ינג'יס חאן. סרט נחמד ועדין, על חיי התבגרותו מילדות במונגוליה דרך היותו עבד ועד ההצלחה הקרבית. דיי נהנתי, בעיקר לראות את התרבות המונגולית (כל הסרט מדובר בשפה המונגולית אבל יש כתוביות בעברית ברשת).

ספיידרמן החדש -
בטח רבים מכם ראו אותו, לא סרט גרוע יחסית, אין יותר מידי חורים בעלילה. בעיקר לא אהבתי את הילדותיות ואופן קבלת ההחלטות של הגיבור ספיידרמן. מתנהג ממש כמו ילד.

The People vs Larry Flynt [1996]
סרט מצויין, התפקיד השני של אדוארט נורטון, תפקיד ראשי של וודי הרלדסון הנהדר. סרט על חייו של לארי פלינט - היוצר השערורייתי של המגזין האסלר. התבכותו עם החוק, אופי חייו הפרוע והקשר שלו עם אישתו. סרט מומלץ מאד !
טריילר:
https://www.youtube.com/watch?v=FbvZtbeC0EM