סרטי השבוע

השבוע ראיתי את

לפני הזריחה- מאוד אהבתי. דרמה רומנטית שמרגישה ריאליסטית ולא סוכריית קיטש מבחילה. אהבתי מאוד את השחקנים הראשיים (ג'ולי דלפי המהממת ואיתן הוק) ואת הדיאולוגים ביניהם, שהרגישו לי כול כך אמיתיים עד כדי כך שהיה לי קצת קשה להאמין שלסרט יש תסריט כתוב מראש. סרט אדיר.
זה ייגמר בדם- את 'זה ייגמר בדם' רציתי לראות מאז שהוא יצא בארץ בתחילת 2008. השבוע סוף סוף הזדמן לי לראות אותו. לא נעים לי להגיד, אבל לא ממש התלהבתי מהסרט. המוזיקה טובה מאוד, הצילום יפה ודניאל דיי לואיס מעולה (אני גם גאה בעצמי על שהצלחתי לזהות את פול דאנו) אבל לא יודע, לא התחברתי. משהו בבימוי של פת"א לא תפס אותי. זה סרט טוב, כן, אבל ממש לא אחד הגדולים של העשור הקודם.
קטפיש- עוד סרט שרציתי לראות כבר הרבה זמן והשבוע הזדמן לי לראות אותו. לא אהבתי את הסרט בכלל. הסיפור היה ממש לא מעניין וכול הקלוז אפים על מסכי המחשב עשו לי כאב ראש. גם הצילום הריאליסטי די עיצבן אותי ועשה לי קצת בחילה. לא מומלץ.
בית לחם- השבוע גם ראיתי סוף סוף את הסרט הישראלי המדובר 'בית לחם'. שמעתי עליו המון ביקורות מהללות מה ששיכנע אותי לראות את הסרט, למרות שסרטים על הסכסוך הם לא כוס התה שלי. ובכן, חיבבתי את הסרט. העלילה לא הייתה מאוד מעניינת אבל יש כמה רגעים מרשימים, סצנת אקשן מעולה וסוף חזק ביותר. סרט נחמד, אבל אני לא מצטרף למשבחים.
הנסיך הירוק- סרט תיעודי נחמד ומושקע מאוד שיש בו כמה קטעים מעניינים. אבל משום מה, הוא עשה לי כאב ראש.
 

The Heretic

New member
Moonrise Kingdom

נכנס לרשימת האהובים. השחקנית מהממת. סרט מתוק.
הוקרן בסינמטק.
 

In Heaven

New member


 

In Heaven

New member
ראיתי השבוע:

Nobody's Daughter Haewon
לא באתי אל הסרט עם ציפיות בשמיים אבל זה ללא ספק היה די מאכזב.
סוג של אנטי-סרט רומנטיקה, שעשוי בצורה באמת לא רגילה עם צילום די לא שגרתי ובכללי עשייה לא ממש ברורה... אבל עם כמה "חדשני" שהיה הסרט, באותה מידה הוא היה לגמרי ריקני ומשעמם עם אווירה לגמרי חלולה. ככה אני הרגשתי לפחות.
ואת האמת שלולא ה"טוויסט" סיום הכל כך מגוחך של הסרט, הייתי מתרשם ממנו הרבה פחות לרעה אני חושב.
5/10

The Piano Teacher
אם משחקי שעשוע היה הטייק של הנקה על אלימות, המורה לפסנתר הוא הטייק של הנקה על מין, וזה בלי שום שאלה בכלל ה-מאסטרפיס שלו.
מזמן לא הרגשי קושי ממש כמעט פיזי בסרט... ואני רואה לא מעט סרטים שמטרתם להטריד ולזעזע את הצופה, אבל כאן, הנקה עושה את זה בצורה הכי גאונית וראויה להערצה שיכולה להיות והוא משאיר את הצופה מצולק (או אותי לפחות) ממש כמעט ובלי אלמנטים גראפיים.
אני חושב שזה ללא ספק הסרט הכי "קר" וחסר אנושיות שראיתי אבל בכל זאת הנקה מצליח לטשטש כל דיסטנס בין הצופה לסרט, הבימוי והסטייל הוויזואלי מאוד מנוכר אבל הדמויות הרגישו לי כל כך אמיתיות וקרובות שזה לגמרי הדהים אותי. ההופעה של איזבל הופר פנומנלית ומושלמת בכל קנה מידה אפשרי, וביחד עם ההופעה הגם כן מהפנטת של בנואה מאגימל נותרתי פשוט ללא מילים.
10/10

The Edge of Heaven
בדומה ל head-on של הבמאי הגרמני ממוצא טורקי, פאטי אקין, גם הסרט הזה עוסק (בחלקו, כמובן) בהתנגשות התרבות הגרמנית והטורקית ועושה את זה בצורה מסקרנת בטירוף.. גם ב head-on וגם כאן אני פשוט לא הצלחתי להוריד את העיניים מהמסך, ואני לא ממש יודע להצביע על הסיבה המדוייקת.
הסרט מציג סיפור שמתפצל ומתלכד ומתפצל ומתלכד לאורך כל הסרט עם השתלשלות אירועים בהחלט מרתקת שכולם נוגעים כמובן בהתנגשות הגרמנית-טורקית אבל גם בכל כך הרבה נושאים אנושיים ורבדים אחרים.
ההופעות כאן היו מעולות ביותר כמובן, הכתיבה של פאטי אקין כרגיל מצויינת ומושכת והפסקול האותנטי מיישב בצורה לגמרי אדירה את אווירת הסרט.
בכל מקרה, כל האלמנטים שמזוהים עם פאטי אקין עבדו כאן קצת פחות טוב מ head-on לפי דעתי... אבל בכל זאת הוא לגמרי מושך אותי לראות עוד סרטים שלו, מקווה שהוא יביא יותר דברים חדשים לשולחן, כי יש לו פוטנציאל ענק.
7/10

Little Nemo: Adventures in Slumberland
ציפיתי לסרט קצת יותר טריפי וקריפי וקצת פחות ילדותי כי שמעתי עליו לא מעט המלצות לאוהבי אנימציות טריפיות וקצת התאכזבתי...
אפילו שהסרט הרגיש לי ילדותי מדי כדי שאוכל באמת ליהנות ממנו זה היה סרט בהחלט נחמד עם קונספט, שלמרות שהפך לדי בנאלי תמיד אוכל להתחבר אליו.
די אהבתי את העובדה שהיו בסרט לא מעט סצינות די ארוכות שהיו חסרות משמעות לגמרי, זה היה באמת משעשע לעתים.
בכל מקרה, הסרט כן זרם והיה מהנה לרגעים אבל אני ממש לא מבין למה המון חובבי אנימה עפים עליו.
5/10
 
סליחה שאני יוצא ממש מיינסטרים ושטחי,

אבל ברצינות, מאיפה אתה שולף חצי מהסרטים האלה שאתה מדבר עליהם? זה כבר לא רמה של אוזן שלישית, זה יותר כמו אוזן שמינית... אני חושב שמבין כל הסרטים שאי פעם דיברת עליהם זיהיתי רק את Enter the Void ועכשיו גם את Little Nemo (ואותו אני בכלל מכיר רק בזכות הביקורת הזאת: http://www.youtube.com/watch?v=-Oh28tGuLoA&feature=kp).
 

מיכאל1411

New member
רוב הסרטים עליהם הוא מדבר

מוכרים לחובבי קולנוע אמיתיים שיש להם היכרות מעל הממוצע עם במאים גדולים וחשובים באמת.
'המורה לפסנתר' של הנקה למשל הוא סרט חובה, באמת קולנוע יוצא מהכלל, במאי מהטופ של היום.
 

mrpink3

New member
לא ממש

אני לא חושב שכל אחד שלא מגביל את עצמו לבלוקבסטרים וסרטים שמעורבים בהם יוצרים או שחקנים מזוהים הוא 'היפסטר'.
 

מיכאל1411

New member
מה הקשר?

היפסטרים זה משהו אחר. עולם הקולנוע הוא לא צר, כפי הידוע לך. הבחור כותב על הטופ של הקולנוע לדורותיו
ולא מתעסק בסרטי סינמה סיטי למיניהם, לא שיש משהו פסול בכך. ומן הראוי להכיר אמנים גדולים של זמנינו
כמו מיכאל הנקה, פטי אקין ועוד.
 

In Heaven

New member
בהחלט אין קשר,

אין שום דבר פסול או "היפסטרי" בלראות סרטים שמסקרנים אותי... במיוחד שהרבה מהסרטים שאני כותב עליהם גם נחשבים ליצירות מופת בעיני המון חובבי קולנוע. וגם אלה שלא... אני באמת לא מבין מה פסול בזה.
בחיים לא שמעתי אנשים שקוראים לחובבי הנקה ופאטי אקין היפסטרים חח זה די תלוש... ובכללי לתייג אנשים לפי הטעם שלהם זה דבר כל כך עלוב לעשות.
 

In Heaven

New member
כמו שמיכאל אמר,

הרבה מהסרטים שאני רואה הם דווקא כן מאוד מפורסמים ומוערכים בקרב חובבי קולנוע. מיכאל הנקה למשל, או פאטי אקין או אפילו הונג סאנג סו... הם במאים אהובים ביותר בקרב חובבי קולנוע, שגם קטפו לא מעט פרסים נחשבים מאוד במהלך השנים.
 

מיכאל1411

New member
'בקצה גן עדן' של אקין קיבל אצלי 8

לא חשבתי כי הוא אינו ממצה פוטנציאל, הסיפור שם מאוד מרתק והתסריט חזק.
 
למעלה