סרטי השבוע

[מיכאל1411]

סרטי השבוע

 

[מיכאל1411]

ראיתי בשבועיים האחרונים

(2013) Sleepwalk With Me
הקומיקאי המוערך מייק בירביגליה ניסה את כוחו בקולנוע לפני שנתיים בסרט בו הוא שובר מדי פעם את הקיר הרביעי
ומספר על הקשיים של חייו: מערכת יחסים עם כיוון לא ברור (זוגתו מגולמת ע''י לורן אמברוז המדהימה, לנצח קלייר מ'עמק באדמה'),
חוסר היכולת להשתלב כראוי בעולם הסטנדאפ (פוגש על הדרך סטנדאפיסט מצליח בכיכובו של אלכס קרפובסקי, ריי מ'בנות'),
הקרע המעמיק בינו לבין הוריו (קרול קיין וג'יימס רבהורן שנפטר זה מכבר) והכי מעיק היא כמובן הבעיה המרכזית שלו, הליכה מתוך
שינה, סהרוריות. כל המרכיבים הללו יכלו להתמזג יחדיו לכדי סרט אינדי נבון ונוגע ללב אבל אישית מצאתי אותו נטול התלהבות או קסם.
מומלץ לראות ולו בגלל השחקנים ופחות בגלל התסריט האפור והישנוני.
10/3

(2013) Willow Creek
פאונד פוטג' חדש על ביגפוט מאת הבמאי בובקט (מוכר בעיקר בזכות השתתפותו בצמד סרטי ההמשך הראשונים של 'בי''ס לשוטרים
מתחילים' וכמו כן ביים את God Bless America הביזארי והמשעשע מ-2012) בו זוג חביב יוצא ליערות בהם נלקחה התמונה
המפורסמת כביכול של ביגפוט מהסבנטיז. חייבים לתת לבובקט קרדיט על הדרך בה הוא בחר לשים וואן שוט מפתיע של לא פחות
מפאקינג 19 דקות (!) כאשר הזוג נמצא באוהל בלילה בבהלה ענקית בגלל קולות ורעשים מבחוץ. מהלך גאוני של אותנטיות לשמה.
יש אינפלציה בשנים האחרונות של סרטי ביגפוט ורובם איכזבו אותי. זה דווקא די שווה צפייה.
10/6
לינק לצפייה/הורדה
http://billionuploads.com/k89614gpnugl

(2011) המוניטור Babycall
דרמת מתח שבדית עם נומי ראפאס. היא שחקנית טובה והכל אבל הסרט בינוני ומטה ומשולל כל היגיון. הבמאי עשה בעבר את
'שכנות' שהיה סוג של חיקוי מבריק לפולנסקי, כך שהיו לי ציפיות לא קטנות. הבימוי מעורר השתאות ממש אבל התסריט חלול.
10/3

(2001) מרס תורכי
סרט פשע ישראלי עם מחווה נאה לטרנטינו. לאן נעלם הקולנוע הישראלי מאז? לא ברור. סרט מאוד כיפי ומגניב, יש בו רעננות
נפלאה ושחקנים מצחיקים. בלי לקחת את עצמו בשום רצינות הוא לא חורג מגבולות הז'אנר וזה בעייתי אבל לא ביג דיל.
10/7

(1999) איזור מלחמה The War Zone
סרט חזק אותו ביים טים רות'. משפחה עוברת מלונדון לאיזור כפרי, הנער המתבגר מגלה סוד אפל וחושף את הרוע הגלום
במי שאמורים להיות היקרים לנו. המשחק של ריי ווינסטון וטילדה סווינטון וגם של הנערה והנער פשוט נדירים וזה הופך את
הסרט לחוויה עצומה של רגשות קשים.
10/7

(1997) 24/7 Twenty Four Seven
סרט הביכורים של שיין מדואס ('בנעלי המת', 'זוהי אנגליה') אחד מהבמאים הבריטים הטובים והחשובים של זמנינו.
בשחור-לבן, מוצגים לנו חייהם של נערים ממעמד הפועלים בכפר שומם ומבוגר אחד, בוב הוסקינס, מנסה להפיח
בהם תקווה ולהקים מועדון איגרוף על מנת להרחיק אותם מהרחוב ומהאלימות. לא ברור האם הסרט ניסה להיות קליל
ושופע חמימות לבבית ומצחיקה או שמא דרמה המבקשת לחשוף את עליבות החיים בשוליה של אנגליה. לא רע.
10/6

(1996) Pusher
מסתבר כי עד 1996 לא היו בכלל סרטי פשע בדנמרק. ואז הגיע ניקולס ווינדינג רפן ושינה את השפה הקולנועית
הסקנדינבית מקצה אל קצה עם סרטו הראשון שהכיר לנו את קים בודניה ('הגשר') ומאדס מיקלסן המצוינים.
האגדה מספרת כי השחקנים בסרט השתמשו במהלכו בסמים אמיתיים בשביל לקיים שגרה אמיתית של גנגסטרים
מסניפי קוק. בכל מקרה, זהו סרט ביכורים עם המון אנרגיות, הדמויות כתובות היטב והמתח הטעון נבנה באופן מסוגנן.
10/7

(1989) רכבת המסתורין Mystery Train
סרט קונספט משעמם של ג'ים ג'ארמוש המחולק לחלקים וכל חלק מציג דמויות המגיעות לעיירת מגוריו של אלביס,
מקום עלייה לרגל למעריצים המושבעים. החלק האחרון עם סטיב בושמי בתחילת דרכו היה עוד איכשהו סביר ועדיין
זה לא טישטש עד כמה הסרט נסחב ונסחב ולא זז לשומקום אמיתי.
10/2

(1979) טס Tess
פולנסקי עיבד רומן ספרותי תקופתי רומנטי כמחווה לשרון טייט. עם כל הכבוד למחווה הנאה והמכובדת, הסרט לא
ממש מחזיק. האורך דווקא לא הפריע לי, 3 שעות, כי הצילום נוסק למחוזות מופלאים ותופס פריימים משכרי חושים.
זה בעיקר הרגיש כמו סרט לשעות הצריים עבור עקרות בית עם רומנטיקה של המאה ה-19 וקלישאות לעוסות.
כמובן שפולנסקי לא אשם כי הרי הוא לא כתב את הספר ובסופו של יום זו יצירה אישית המוקדשת לאהובתו אז ניחא.
10/4

(1966) מקרה בלתזר Au Hasard Balthazat
פעם ראשונה שאני רואה סרט של רובר ברסון, מגדולי הבמאים הצרפתים בכל הזמנים. אן וויזמסקי, רק בת 19,
גונבת את ההצגה. זה לא רק היופי המושלם שלה והמבט הנוגה שיכול להמיס עננים ולנסוך אור שמש לכל עבר,
זה גם הצורה בה היא מבטאת את הרגשות שלה באמצעות ניואנסים קטנים וצובטים בלב שיוצרים מיראז' בלתי רגיל.
החמור בלתזר הוא מרכז הסרט, סמל לכל מה שטוב ורע באנושות וזו חתיכת אמירה, יומרנית ככל שתהיה - תכליתית.
10/6







(2013) To Jennifer
פאונד פוטג' מאת הבמאי של Hate Crime (עוד פאונד פוטג' - סקרתי אותו בעבר, עסק בניאו נאצים שפולשים לבית ומתעללים
במשפחה יהודית, טורצ'ר פורן לא לבעלי קיבה רכה) והפעם הוא עוסק בצעיר החושד כי חברתו מזה שנתיים בוגדת בו והוא יוצא
עם רכבו וחברו לעיר מגוריה על מנת לעקוב אחריה. חשבתי שהוא די טוב עם טוויסטים קטנים שהפכו את התימה הפסיכולוגית
שלו להרבה יותר מהנראה על פני השטח. האמצע נמרח וגורם לאיבוד סבלנות והוא החולייה החלשה.
10/5
לינק לצפייה/הורדה
http://www.firedrive.com/file/8654BA85CFFABA1B

(2013) Safari
פאונד פוטג' על אמריקנים היוצאים לאפריקה בשביל לראות אריות ושאר חיות אבל סוטים מהמסלול ונותרים אבודים אי שם בערבה,
ללא כיוון או מדריכים כשהם מוקפים טורפים. היחסים בין הדמויות מקבלים גוון מחוספס ומעניין בשל העובדה כי הם עומדים בפני מוות,
כך שהאויב האמיתי הוא לאו דווקא בעלי הניבים החדים המשוועים לבשר אדם. התבאסתי שסצינת הפתיחה וסצינת הסיום לא היו בכלל
בסגנון פאונד פוטג' ונראו כמו משהו מסרט סוג ח'. זה ממש הפריע למהלך הדברים. בין לבין העלילה קולחת ומותחת, למרות מגרעות שונות.
10/5
לינק לצפייה/הורדה
http://billionuploads.com/c0peb4lgsg7g

 

[nולה על הישרדות 6]

דווקא סדרות- משחקי הכס + פארגו

משחקי הכס- אין יותר מדי מה להגיד שלא נאמר כבר, סדרה נפלאה שמעבדת למסך באופן כמעט מושלם סדרת ספרים נפלאה גם כן. אני אישית נהנה מכל רגע, וכל עונה טובה מהקודמת (אלא אם כן 2 הפרקים האחרונים של עונה 4 לא יהיו מדהימים כמו שהם אמורים להיות).

פארגו- בינתיים ראיתי את 3 הפרקים הראשונים, ובסך הכול אני מאוד מחבב את הסדרה, היא מבדרת ומתקדמת בקצב נהדר (אולי אפילו מעט מהיר מדי). הבעיה היחידה שלי היא השטיק החוזר והמעצבן של "מישהו מאוד מאיים עושה דברים רעים לאנשים מפוחדים". הדמויות של האילם וחבר שלו מיותרות עד כאב.

 

[timboy123]

פארגו רק הולכת ומשתפרת

בשלושת הפרקים הראשונים גם אני הרגשתי וחשבתי אותו דבר, אבל האמת היא שממש מפרק 4 אם אני זוכר נכון העלילה מתגבשת ונעשית מעניינת יותר, כולל בנוגע למה שאמרת של השטיק החוזר וגם בנוגע לדמויות של האילם והחבר שלו. פרקים 5,6,7 ואלי גם 4 (לא מספיק זוכר אותו) היו בזה אחר זה מעולים.

 

[אנילאמאמין2]

פארגו הסדרה עושה עוול לסרט

מבחינת התחכום. הרפרנסים מלאכותיים לעיתים. כמעט כל מה שמלבו אומר נשמע קיטשי ונראה כאילו הכל הולך לו יותר מדי חלק. יש יותר מדי צירופי מקרים ויש המון קטעים מיותרים.

 

[mrpink3]

פארגו

כשביקרתי את הסדרה האידיוטית הזאת בשרשור הקודם של סרטי השבוע, מיכאל1411 שהוא אחד המשתמשים שאני יותר מכבד בקהילה הזאת נתן לי לינק למאמר בקפה טלוויזיה שהוא כתב בו הוא אומר משהו כמו "כן, הדברים שקורים שם הם לא הגיונים. כן, יש שם המון פגמים. כן, אבל זה בכלל בכוונה כי זה בעצם אנטי-תיזה לטענה של הסדרה שהיא מבוססת על סיפור אמיתי וזה בעצם משמ גאוני ומבריק בגלל זה". מצטער, לא קונה את זה.

סדרה לא טובה בכלל.

 

[אנילאמאמין2]

חשבתי על זה ואולי פשוט צריך לקטלג אותה מחדש

כמדע בדיוני או פארודיה (על הסרט). לא שזה הופך אותה לראויה לאיזה שהוא שבח מלבד הסאונד, העריכה והצילום.

דרך אגב זה חייב להיות פארודיה לו ורקבגלל המשפט בפתיח שזה מבוסס על אירועים אמיתיים. הרי ברור לכל בר-מינן שלא ייתכנו אפילו עשירית מהאירועים או צירופם שקרו בתסריט. זאת בשונה מהסרט (שהבמאים אכן הודו שלא מבוסס על מקרה אמיתי אלא על רימייק של כמה אירועים שונים) וכתבו את המשפט בפתיח כי חשבו שהצופים לא יאמינו לעלילה מבלי המשפט הזה, מה שהתברר בביקורות כמהלך נבון מאוד אך לא מחייב (התסריט לא היה מופרך יתר על המידה).

בקיצור הכרזתי על פארודיה

 

[nולה על הישרדות 6]

זה תלוי איך אתה מסתכל על זה

לא, זה שזה אנטי-תזה מבריקה זה לא תירוץ, אבל אם אתם בוחר להסתכל על הסדרה כיותר סיפור אגדתי שבו הדמויות והיסטואציות הם אבסורדיים וקיצוניים, אפשר להנות ממנה הרבה יותר מאשר אם מנסים לחפש היגיון ריאליסטי לחלוטין. אני אישית מצליח לבחור בדרך הראשונה כי זו הדרך שבה הסדרה משדרת שהיא מתנהלת, אני פשוט נהנה מהדרך. הכתיבה והמשחק טובים, מה רע?

 

[מיכאל1411]

 

[מיכאל1411]

קורה! ותודה

 

[THOR1997]

שלושה סרטים, שלוש מדינות

הטוב, הרע והמוזר- הסרט הדרום-קוריאני הזה אמנם נשמע גרוע בגלל שמו. אבל למעשה מדובר במערבון קוריאה מצחוק עם אקשן מלהיב וכמה הופעות טובות מאוד. את הסרט ביים הבמאי הקוריאני המוכשר קים ג'י וון שלמעשה פגשתי השבוע בפאנל עם נבות פפושדו, פבלו אוטין ודורון פישלר. הייתי ממליץ גם על הפאנל וגם על הסרט אבל לצערי אני יכול להמליץ לכם רק על הסרט.

מרנטאו (merantau)- לפני שהוא פרץ לתודעה הבינלאומית עם להיט האקשן "הפשיטה", הבמאי הוולשי גארת' אוונס ביים, כתב וערך סרט אומניות לחימה שמתרחש גם הוא באינדונזיה. בניגוד לפשיטה, בסרט הזה יש יותר עלילה אך הרגשתי שזה דווקא פועל לרעתו. התסריט לא טוב במיוחד וגם רוב השחקנים בסרט בינוניים. אך הדבר הטוב ביותר בסרט הוא האקשן, סצנות הפעולה בסרט עשויות באופן מבריק, הכוריאוגרפיה מדהימה ולכן אם אתם חובבי אקשן כמוני, כדאי לכם לתת לסרט הזדמנות.

מלפיסינט- לא גרוע כמו אליס בארץ הפלאות, ארץ אוז או שלגיה והציד. אבל עדיין לא משהו, אמנם יש תלת מימד מצויין ואפקטים מרהיבים, אבל לא הייתי הולך לראות את הסרט רק בגלל זה. אפשר לוותר.

 

[timboy123]

איך באמת היה הפאנל לדעתך?

לא הספקנו לדבר אחרי. שאלת אותו את השאלה שרצית?

 

[THOR1997]

מאוד נהנתי מהפאנל

אבל לצערי פבלו לא נתן לי לשאול את השאלה, לאחר מכן חשבתי לשאול אותו בחוץ אבל המתורגמנית לא הייתה איתו אז חששתי שהוא לא יבין על מה אני מדבר.
מה הייתה ההתרשמות שלך?

 

[timboy123]

גם אני נהנתי מאוד.

כתבתי על זה פהhttp://www.fisheye.co.il/screenings_2014_06//#target-comment-875460
וגם אחר כך בחוץ היה ממש נחמד-דיברתי עם נבות, פבלו, אורון שמיר וגם עם הבמאי (מסתבר שהוא יודע אנגלית לא *כזה* גרוע) וגם קיבלתי ממנו חתימה (על הטוב, הרע והמכוער שבמקרה קניתי כמה ימים לפני. פשוט לא היה לי אף סרט שלו

)

 

[Rider on a storm]

"עיר אפלה"

פשוט סרט גאוני. תימצות של כל הרעיונות הפילוסופיים הכי משמעותיים של תורת ההכרה לכדי סרט שהוא פשוט יצירת אומנות. התסריט חזק וגאוני. הסיפור הוא פנטזי ומדע בדיוני, אבל הוא מתקשר למציאות. כל משפט שם הוא מטאפורה לחיים שלנו.
פשוט עשוי בצורה מדהימה. רשמית אחד הסרטים האהובים עליי.

 

[yuriis]

מסכים עם כל מילה

אני חושב שיש סרטי מדע בדיוני טובים ממנו, אך הוא בהחלט בליגת העל. בנוסף לסופרלטיבים לגבי העיצוב המדהים, ולזה שניסו להחיות את הסרט האפל דרך סרטי מדע בדיוני יש בסרט שלל רעיונות. מה שטוב כאן שהעושר הרעיוני הזה משום מה לא מרגיש כגודש, אלא במידה הנכונה. הרעיון המרכזי של הסרט הוא גם המעניין. המון סרטים התעסקו בו - מטריקס, הקומה השלוש עשרה, התחלה, כנס העתידנים - אך הדבר המדהים הוא שעיר אפלה הקדים אותם - הוא יצא שנה לפני מטריקס! אני מציע לקרוא את משל המערה של אפלטון בכדי להבין על מה הרעיון מבוסס.

 

[Rider on a storm]

מכירה את המשל. למדתי פילוסופיה בתיכון חח

לפי דעתי עיר אפלה יותר מוצלח מכל הסרטים שציינת. בעיקר מטריקס וההתחלה ששניהם טובים, אבל לדעתי הם יותר מתעסקים באפקטים ובאקשן מאשר בעלילה, לעומת עיר אפלה שבו יש דגש מאוד על התוכן. כל האפקטים והויזואליות לא באים על חשבון העלילה, הם בדיוק במידה, כך שהתוכן תופש את המקום המרכזי בסרט.

 

[yuriis]

אם כך אזי וודאי שמת לב שהסרט

הוא עיבוד חופשי למשל המערה

 

[Rider on a storm]

לא קישרתי את זה ספציפית למשל. אבל לגמרי

נכון

 

[mrpink3]

ליל הצייד

מתוחכם, מרגש. הותיר אותי עם דמעות בסופו.