סרטי השבוע
- פותח הנושא ** רוזבד
- פורסם בתאריך
כשתגיע לפרק 5 של פארגו
אשמח אם תקרא סקירתי עליו שם אני מדבר גם על הפגמים ולמה הם בעצם לא פגמים
http://tvyaddo.com/2014/05/fargo-01x05-the-six-ungraspables/
אשמח אם תקרא סקירתי עליו שם אני מדבר גם על הפגמים ולמה הם בעצם לא פגמים
http://tvyaddo.com/2014/05/fargo-01x05-the-six-ungraspables/
Johnny boy88
New member
Obvilion
עם טום קרוז ומורגן פרימן. נחמד, לא יותר מזה..
עם טום קרוז ומורגן פרימן. נחמד, לא יותר מזה..
שוקולדה מתוקה
New member
פאריז, פינת ניו יורק
[פאזל סיני]
בחור צרפתי התחתן עם אנגליה וגר אתה בפריז 10 שנים, אבל אז הם נפרדים והיא עוברת לניו יורק עם החבר האמריקני החדש שלה. גם חברתו הטובה וזוגתה הסינית/אמריקאית, להן תרם זרע, עוברות מפאריז לניו יורק בהיריון וגם הילדים החמודים שלו, מהם הוא לא יכול להיפרד ולכן הוא עובר לניו יורק גם כן.. מכאן ואילך יותר מדי צירופי מקרים, אבל סה"כ סרט חביב.
בחור צרפתי התחתן עם אנגליה וגר אתה בפריז 10 שנים, אבל אז הם נפרדים והיא עוברת לניו יורק עם החבר האמריקני החדש שלה. גם חברתו הטובה וזוגתה הסינית/אמריקאית, להן תרם זרע, עוברות מפאריז לניו יורק בהיריון וגם הילדים החמודים שלו, מהם הוא לא יכול להיפרד ולכן הוא עובר לניו יורק גם כן.. מכאן ואילך יותר מדי צירופי מקרים, אבל סה"כ סרט חביב.
עוף בשומשום
New member
השבוע ראיתי את
צייד הצבאים- סרט נחמד, הוא עוסק באופן מרשים בהשפעות המלחמה על האדם הפשוט אבל הוא ארוך נורא. 'אקספרס של חצות' היה צריך לזכות באוסקר של אותה שנה לדעתי.
האזרח קיין- החור הכי גדול בהשכלה הקולנועית שלי נסתם! סרט מעולה ומרשים שבהחלט אומר דברים מעניינים ושווה להתעמק בו.
קצה המחר- סרט נחמד. האקשן לא רע והעלילה והשחקנים בסדר. סרט קיץ נחמד להעביר איתו את הזמן. מ'אקס מן: העתיד שהיה' נהנתי הרבה יותר. אגב, שימו לב לנוכחות ישראלית מרשימה בתחילת הסרט.
צייד הצבאים- סרט נחמד, הוא עוסק באופן מרשים בהשפעות המלחמה על האדם הפשוט אבל הוא ארוך נורא. 'אקספרס של חצות' היה צריך לזכות באוסקר של אותה שנה לדעתי.
האזרח קיין- החור הכי גדול בהשכלה הקולנועית שלי נסתם! סרט מעולה ומרשים שבהחלט אומר דברים מעניינים ושווה להתעמק בו.
קצה המחר- סרט נחמד. האקשן לא רע והעלילה והשחקנים בסדר. סרט קיץ נחמד להעביר איתו את הזמן. מ'אקס מן: העתיד שהיה' נהנתי הרבה יותר. אגב, שימו לב לנוכחות ישראלית מרשימה בתחילת הסרט.
בשבועיים האחרונים, המון stuff
Jodorowsky's Dune
סרט דוקומנטרי נפלא ומעורר השראה על הסרט הכי טוב שלא נעשה אף פעם.
המאסטר יודורובסקי מספר שלב אחר שלב את תהליך תכנון הסרט, הרכבת הצוות, הרעיונות האינסופיים שלו ובכללי את כל העולם העצום שהוא בנה לעצמו בתוך הראש ובחלומות. פשוט ביזיון שפרוייקט כזה עצום לא נעשה בגלל פחד של אנשים מהוליווד... ורפן אמר את זה בסרט ואני מסכים איתו לגמרי, אנשים פשוט פחדו מהסרט הזה והם פחדו מהדימיון המטורף של יודורובסקי.
מדהים לראות שאפילו שהסרט לא נעשה הוא השאיר אחריו כל כך הרבה זרעים בכל כך הרבה סרטים שיצאו מאוחר יותר, שהסרט הזה לא באמת מת.
נהניתי מאוד לצפות בזה, הדיבור של יודורובסקי לגמרי מעורר השראה, יש בו passion נדיר נדיר נדיר, היה נהדר לראות סקיצות מהסרט וסצינות מונפשות מתוך הסקיצות והסרט גם איפשר לדמיין איך היה נראה הסרט לו היה יוצא לאוויר העולם, וזה בהחלט יכל להיות מטורף.
אני מאוד מאוד מקווה שהסרט הזה ייעשה מתישהו, כמו שיודורובסקי אמר, באנימציה, כי זה הכל שם, בתוך הספר המפלצתי הזה, כל החומרים... זה יהיה נהדר.
8/10
(The Castle (1997
אני מאוד אוהב גם את הנקה וגם את קפקא אבל הסרט הזה הרגיש לי כל כך יבש וריקני לצערי.
זה נכון שלמרות שהוא סרט טלוויזיה יש לו לגמרי איכויות קולנועיות אבל משהו בסרט הזה לא עבד בשבילי... השתעממתי לגמרי לצערי.
4/10
The Edukators
אני חושב שזה אחד הסרטים הכי מטיפניים שראיתי אבל הסרט הזה לגמרי הרגיש כמו פייט קלאב על אופיאטים.. וזה לגמרי עשה לי את זה אני חייב להגיד.
שום דבר כאן לא היה מקורי במיוחד אבל בכל זאת הסיפור משך ושאב אותי, אפילו למרות הקיטשיות שהתגברה לקראת סוף הסרט.
המשחק כאן היה פנטסטי ביותר, הפסקול לגמרי הקסים אותי (אפילו שלא היה עשיר במיוחד), הבימוי לא היה מאוד מיוחד אבל הייתה סוג של אווירת אופוריה בסרט שמאוד אהבתי.. סרט מאוד פשוט בסך הכל ובכלל לא מקורי, שמשום מה עבד עליי לגמרי.
8/10
Fritz the Cat
וואו, אני כבר מעל שנתיים דוחה את הצפייה בו משום מה וכל הזמן הזה לגמרי פיללתי שהוא יפוצץ לי את המוח, והוא לגמרי עשה את זה.
שילוב כל כך אדיר של אנימציה מטורפת, היפים, שנות השישים, המוןןן הומור שחור גזעני וגאוני, אקספלויטיישן, פסיכדליה, ג'וינט ובוטות שאני חושב שלא ראיתי בסרט אנימציה מאז mutant aliens.
הסרט הזה פשוט הטריף לי את המוח, גורם לי לרצות לזרוק הכל, לקחת מכונת זמן ולהרגיש את אווירת סצינת ההיפים של שנות השישים.
ראלף באקשי האדיר יצר כאן ללא ספק יצירת גאונות אמיתית שמבתרת כל סטריאוטיפ שקיים בצורה ראויה להערצה.
9/10
An American Hippie in Israel
הוא התחיל ממש אדיר עם הומור מעולה (הזכיר לי בהתחלה קצת את הפתיחה של האוסו אפילו) וצילום ממש מהוקצע שדי התלהבתי ממנו (שנכח גם יותר מאוחר ברוב הסרט)... וללא ספק ראיתי את זה מתפתח לסרט ניצול היפי עם פסיכדליה ורוק מתקדם... אבל זה לא קרה לצערי. מאיזשהו שלב בסרט, הוא פשוט נהיה כנראה אחד הסרטים היותר מעיקים שצפיתי בהם. די נדיר שאני מרגיש שאני צופה במשהו מיותר, וכאן זה לגמרי קרה (מדבר כמובן רק על החצי השני שלו).
חייב לציין אגב את סצינת החלום שהייתה לגמרי הזויה והלהיבה אותי ביותר, ובמיוחד הבחירה לעשות אותה שקטה לגמרי וגם די ארוכה.
הסרט הזה יכל ללכת לכיוון הרבה יותר מגניב לפי דעתי, חבל שהוא לא לקח את הכיוון שחשבתי שהוא ילך אליו..
5/10
ReGOREgitated Sacrifice
הסרט השני מתוך טרילוגיית ההקאות של לוציפר וולנטיין.
באמת שאין לי מושג איך הייתי עמיד בסרט הזה, זה כנראה הרפש הכי דוחה ומטריד שראיתי אי פעם... אני לא חושב שאפשר להבין עד כמה הסרט הזה באמת חולני עד שלא צופים בו.
המחשבות שעברו לי בזמן הסרט היו "למה לעזאזל עשו את הסרט הזה?!", "למה אני רואה את החרא הזה?!" ו"מעניין מה הבמאי ניסה להעביר כן"... לשאלה השלישית זרקתי השערה באמצע הסרט שהוא בעצם כולו טריפ הזייתי של בחורה בולמית שנאנסת, וזה אכן לא רחוק מזה חח.
אז מה שבעצם נראה על המסך זה פורנו חולני לגמרי עם המון המון המון קיא (אמיתי, יש לציין) והמון סצינות כל כך מטרידות שאין לי מושג אם לפרט אותן או לא... אז או שתצפו בזה או שתנסו להתחיל לדמיין מה יש כאן.
מה שכן, העריכה כאן הייתה פשוט מטורפת לגמרי... עריכה פסיכדלית משוגעת שלא נחה לשנייה (אני באמת חושב שלא היה שוט שנמשך יותר מ 3 שניות.. במשך כל הסרט) ומשחקי צילום די מטורפים (הטריק צילום כשהמצלמה זוחלת על הרצפה בהפסקות היה לגמרי משוגע).
בקיצור, אני הרשיתי לעצמי לראות את זה כי אני יודע שאני עמיד אבל כנראה שכמו חברי משכבר הימים שצפה איתי בסרט, רוב האנשים פשוט יעצמו עיניים ברובו או שפשוט יקבלו רפלקסי קיא ב 3 דקות הראשונות ויפסיקו את הסרט.
אם מישהו צופה בזה בעקבות הביקורת שלי... אין לי שום אחריות על מה שיהיה על המסך כשהוא יילחץ פליי, ההחלטה בידיים שלכם ):
5/10
(The Double (2013
כבר לא מעט זמן לא הרגשתי את התחושה שהסרט הזה נתן לי בזמן הצפייה בו (וגם לאחריה)... תחושה שאני לא ממש יכול להסביר במילים, תחושה שאני לרוב מקבל בסרטים האינטימיים האלה שפשוט מצליחים תמיד להפוך לי משהו בבטן, ואין לי הסבר לזה.
יצירת המופת המדהימה הזו של ריצ'ארד איואדה לוקחת את האווירה האינטימית, הסוריאליסטית והקריפית של אירייזרהד ואת האווירה האינטימית וההומור האינפנטילי של ווס אנדרסון וכמובן גם קצת מהסטייל הוויזואלי של כל אחד ויוצרת משהו חדש ולגמרי מרענן שלא ראיתי בשום מקום אחר.
הפסקול פה הוא אני חושב הפסקול הכי טוב שיצא ב 2013, HANDS DOWN. הוא התחיל עם רעשים סטטיים והמון לופים הזויים (בדומה לאירייזרהד) והמשיך אחר כך לצד יותר מוזיקלי שגם הפיל אותי מהכסא.
כמובן שעל עיצוב הסטים, הצילום והתאורה המטורפת כאן אין אפילו מה לדבר כי רק מהסתכלות בפריים אחד מהסרט אפשר להבין שזה אחד הדברים המיוחדים וויזואלית שנוצרו בשנים האחרונות.
ומאחורי כל האווירה המרעננת והמדהימה ששוררת בסרט והדימויים והסמלים והמטאפורות מסתתר סיפור יפהפה ומצמרר שהותיר אותי ללא מילים.
וכמובן שלא הייתי יכול להפסיק לפעור את הפה מההופעה הלא אנושית של ג'סי אייזנברג ומיה ווסיקובסקה... העבודה הקשה והגאונית שלהם לגמרי מורגשת כאן, מטורף.
אני כל כך אוהב את ההרגשה הזו כשסרט מעיף אותי ואז אני יודע שיש חלק במוח שלי שנמצאת בו ההרגשה שקיבלתי אחרי הצפייה באותו סרט ושכל פעם שאני אזכר בתמונות או רגעים ממנו ההרגשה הזו שוב תצוף. דה דאבל לגמרי עשה את זה.
12/10
Code Unknown: Incomplete Tales of Several Journeys
בדומה ל 71 פרגמנטים של כרונולוגיה מקרית הנפלא, גם הסרט הזה מחולק ללא מעט קווי עלילה כאשר הסצינות של קווי העלילה מבולגנות בסדר אקראי לאורך הסרט וכל סצינה עשויה לרוב משוט בודד ולרוב נחתכת ממש באמצע (לא מעט פעמים אפילו ממש באמצע דיאלוג או משפט)... אבל לצערי, בניגוד ל 71 פרגמנטים, כאן זה פשוט לא עבד בשבילי.
בעוד שב 71 פרגמנטים רותקתי מהרעיון וכל סצינה בסרט הייתה כל כך חזקה וקווי העלילה היו לגמרי מסקרנים, כאן אחרי השעה הראשונה של הסרט פשוט איבדתי עניין בכל הדמויות וקווי העלילה השונים, למרות שהיו סצינות חזקות פה ושם... היו גם לא מעט שלגמרי שיעממו אותי. פשוט לא הרגשתי את העוצמתיות שהייתה ב 71 פרגמנטים, או שפשוט הרעיון סוג של התיישן בשבילי וכבר לא חידש לי.
בכל מקרה, אני כן חייב לציין את הסיום של הסרט עם המקצב תופים הרפטטיבי, אלה היו ללא ספק 10 דקות מהפנטות ואינטנסיביות, השיא של הסרט מבחינתי.
5/10
(Head-On (2004
הבמאי הגרמני ממוצא טורקי, פאטי אקין, מביא לשולחן דרמה לגמרי חזקה ובועטת וסיפור אהבה שמתרחק מכל פיסת קיטש שקיימת, ללא ספק אחד מסיפורי האהבה הכנים והאמינים שראיתי.
פאטי אקין ללא ספק במאי עם ביצים ענקיות.. הוא הביא למסך סיפור אהבה שנוגע בכל כך הרבה נושאים וביחסי אנוש מסובכים והוא נוגע בדיוק במקומות הנכונים ומרסק בדיוק במקומות הנכונים.
ההופעה של בירול אונל בהחלט ריתקה אותי למסך, יחד עם התסריט היפהפה שבועט לצופה בפנים בצורה די ברוטאלית (לפחות לאלו שציפו לסרט רומנטיקה בנאלי).
אהבתי מאוד את הפסקול של הסרט שמורכב ברובו הכמעט מוחלט ממוזיקה טורקית, וכמובן גם את קטעי המעבר של להקת הרחוב הטורקית שלגמרי חיזקו כל פעם את האווירה האותנטית של הסרט.
8/10
(Adam (1974
אני לגמרי מעריך את העובדה שסרט כזה נעשה בישראל.
העלילה נחמדה ביותר, התסריט כתוב די טוב בסך הכל, הוא ללא ספק סיקרן לכל אורכו עם כמה סצינות חזקות ביותר (במיוחד סצינת הסקס), עריכה וצילום די מטורפים וכמובן עיצוב הסטים כאן לגמרי הזכיר לי סטים מסרטי אקספלויטיישן איטלקיים וג'יאלוז למיניהם... אבל אני פשוט לא יכלתי להתעלם מהמשחק הנוראי, של כל הקאסט.. זה היה די מביך אפילו.
אני חושב שאשתו של ד"ר דוד אביסר היא השחקנית הכי עלובה שראיתי אי פעם, ואני בכלל בכלל לא מגזים.. אבל בכללי זה אחד הסרטים עם ה
Jodorowsky's Dune
סרט דוקומנטרי נפלא ומעורר השראה על הסרט הכי טוב שלא נעשה אף פעם.
המאסטר יודורובסקי מספר שלב אחר שלב את תהליך תכנון הסרט, הרכבת הצוות, הרעיונות האינסופיים שלו ובכללי את כל העולם העצום שהוא בנה לעצמו בתוך הראש ובחלומות. פשוט ביזיון שפרוייקט כזה עצום לא נעשה בגלל פחד של אנשים מהוליווד... ורפן אמר את זה בסרט ואני מסכים איתו לגמרי, אנשים פשוט פחדו מהסרט הזה והם פחדו מהדימיון המטורף של יודורובסקי.
מדהים לראות שאפילו שהסרט לא נעשה הוא השאיר אחריו כל כך הרבה זרעים בכל כך הרבה סרטים שיצאו מאוחר יותר, שהסרט הזה לא באמת מת.
נהניתי מאוד לצפות בזה, הדיבור של יודורובסקי לגמרי מעורר השראה, יש בו passion נדיר נדיר נדיר, היה נהדר לראות סקיצות מהסרט וסצינות מונפשות מתוך הסקיצות והסרט גם איפשר לדמיין איך היה נראה הסרט לו היה יוצא לאוויר העולם, וזה בהחלט יכל להיות מטורף.
אני מאוד מאוד מקווה שהסרט הזה ייעשה מתישהו, כמו שיודורובסקי אמר, באנימציה, כי זה הכל שם, בתוך הספר המפלצתי הזה, כל החומרים... זה יהיה נהדר.
8/10
(The Castle (1997
אני מאוד אוהב גם את הנקה וגם את קפקא אבל הסרט הזה הרגיש לי כל כך יבש וריקני לצערי.
זה נכון שלמרות שהוא סרט טלוויזיה יש לו לגמרי איכויות קולנועיות אבל משהו בסרט הזה לא עבד בשבילי... השתעממתי לגמרי לצערי.
4/10
The Edukators
אני חושב שזה אחד הסרטים הכי מטיפניים שראיתי אבל הסרט הזה לגמרי הרגיש כמו פייט קלאב על אופיאטים.. וזה לגמרי עשה לי את זה אני חייב להגיד.
שום דבר כאן לא היה מקורי במיוחד אבל בכל זאת הסיפור משך ושאב אותי, אפילו למרות הקיטשיות שהתגברה לקראת סוף הסרט.
המשחק כאן היה פנטסטי ביותר, הפסקול לגמרי הקסים אותי (אפילו שלא היה עשיר במיוחד), הבימוי לא היה מאוד מיוחד אבל הייתה סוג של אווירת אופוריה בסרט שמאוד אהבתי.. סרט מאוד פשוט בסך הכל ובכלל לא מקורי, שמשום מה עבד עליי לגמרי.
8/10
Fritz the Cat
וואו, אני כבר מעל שנתיים דוחה את הצפייה בו משום מה וכל הזמן הזה לגמרי פיללתי שהוא יפוצץ לי את המוח, והוא לגמרי עשה את זה.
שילוב כל כך אדיר של אנימציה מטורפת, היפים, שנות השישים, המוןןן הומור שחור גזעני וגאוני, אקספלויטיישן, פסיכדליה, ג'וינט ובוטות שאני חושב שלא ראיתי בסרט אנימציה מאז mutant aliens.
הסרט הזה פשוט הטריף לי את המוח, גורם לי לרצות לזרוק הכל, לקחת מכונת זמן ולהרגיש את אווירת סצינת ההיפים של שנות השישים.
ראלף באקשי האדיר יצר כאן ללא ספק יצירת גאונות אמיתית שמבתרת כל סטריאוטיפ שקיים בצורה ראויה להערצה.
9/10
An American Hippie in Israel
הוא התחיל ממש אדיר עם הומור מעולה (הזכיר לי בהתחלה קצת את הפתיחה של האוסו אפילו) וצילום ממש מהוקצע שדי התלהבתי ממנו (שנכח גם יותר מאוחר ברוב הסרט)... וללא ספק ראיתי את זה מתפתח לסרט ניצול היפי עם פסיכדליה ורוק מתקדם... אבל זה לא קרה לצערי. מאיזשהו שלב בסרט, הוא פשוט נהיה כנראה אחד הסרטים היותר מעיקים שצפיתי בהם. די נדיר שאני מרגיש שאני צופה במשהו מיותר, וכאן זה לגמרי קרה (מדבר כמובן רק על החצי השני שלו).
חייב לציין אגב את סצינת החלום שהייתה לגמרי הזויה והלהיבה אותי ביותר, ובמיוחד הבחירה לעשות אותה שקטה לגמרי וגם די ארוכה.
הסרט הזה יכל ללכת לכיוון הרבה יותר מגניב לפי דעתי, חבל שהוא לא לקח את הכיוון שחשבתי שהוא ילך אליו..
5/10
ReGOREgitated Sacrifice
הסרט השני מתוך טרילוגיית ההקאות של לוציפר וולנטיין.
באמת שאין לי מושג איך הייתי עמיד בסרט הזה, זה כנראה הרפש הכי דוחה ומטריד שראיתי אי פעם... אני לא חושב שאפשר להבין עד כמה הסרט הזה באמת חולני עד שלא צופים בו.
המחשבות שעברו לי בזמן הסרט היו "למה לעזאזל עשו את הסרט הזה?!", "למה אני רואה את החרא הזה?!" ו"מעניין מה הבמאי ניסה להעביר כן"... לשאלה השלישית זרקתי השערה באמצע הסרט שהוא בעצם כולו טריפ הזייתי של בחורה בולמית שנאנסת, וזה אכן לא רחוק מזה חח.
אז מה שבעצם נראה על המסך זה פורנו חולני לגמרי עם המון המון המון קיא (אמיתי, יש לציין) והמון סצינות כל כך מטרידות שאין לי מושג אם לפרט אותן או לא... אז או שתצפו בזה או שתנסו להתחיל לדמיין מה יש כאן.
מה שכן, העריכה כאן הייתה פשוט מטורפת לגמרי... עריכה פסיכדלית משוגעת שלא נחה לשנייה (אני באמת חושב שלא היה שוט שנמשך יותר מ 3 שניות.. במשך כל הסרט) ומשחקי צילום די מטורפים (הטריק צילום כשהמצלמה זוחלת על הרצפה בהפסקות היה לגמרי משוגע).
בקיצור, אני הרשיתי לעצמי לראות את זה כי אני יודע שאני עמיד אבל כנראה שכמו חברי משכבר הימים שצפה איתי בסרט, רוב האנשים פשוט יעצמו עיניים ברובו או שפשוט יקבלו רפלקסי קיא ב 3 דקות הראשונות ויפסיקו את הסרט.
אם מישהו צופה בזה בעקבות הביקורת שלי... אין לי שום אחריות על מה שיהיה על המסך כשהוא יילחץ פליי, ההחלטה בידיים שלכם ):
5/10
(The Double (2013
כבר לא מעט זמן לא הרגשתי את התחושה שהסרט הזה נתן לי בזמן הצפייה בו (וגם לאחריה)... תחושה שאני לא ממש יכול להסביר במילים, תחושה שאני לרוב מקבל בסרטים האינטימיים האלה שפשוט מצליחים תמיד להפוך לי משהו בבטן, ואין לי הסבר לזה.
יצירת המופת המדהימה הזו של ריצ'ארד איואדה לוקחת את האווירה האינטימית, הסוריאליסטית והקריפית של אירייזרהד ואת האווירה האינטימית וההומור האינפנטילי של ווס אנדרסון וכמובן גם קצת מהסטייל הוויזואלי של כל אחד ויוצרת משהו חדש ולגמרי מרענן שלא ראיתי בשום מקום אחר.
הפסקול פה הוא אני חושב הפסקול הכי טוב שיצא ב 2013, HANDS DOWN. הוא התחיל עם רעשים סטטיים והמון לופים הזויים (בדומה לאירייזרהד) והמשיך אחר כך לצד יותר מוזיקלי שגם הפיל אותי מהכסא.
כמובן שעל עיצוב הסטים, הצילום והתאורה המטורפת כאן אין אפילו מה לדבר כי רק מהסתכלות בפריים אחד מהסרט אפשר להבין שזה אחד הדברים המיוחדים וויזואלית שנוצרו בשנים האחרונות.
ומאחורי כל האווירה המרעננת והמדהימה ששוררת בסרט והדימויים והסמלים והמטאפורות מסתתר סיפור יפהפה ומצמרר שהותיר אותי ללא מילים.
וכמובן שלא הייתי יכול להפסיק לפעור את הפה מההופעה הלא אנושית של ג'סי אייזנברג ומיה ווסיקובסקה... העבודה הקשה והגאונית שלהם לגמרי מורגשת כאן, מטורף.
אני כל כך אוהב את ההרגשה הזו כשסרט מעיף אותי ואז אני יודע שיש חלק במוח שלי שנמצאת בו ההרגשה שקיבלתי אחרי הצפייה באותו סרט ושכל פעם שאני אזכר בתמונות או רגעים ממנו ההרגשה הזו שוב תצוף. דה דאבל לגמרי עשה את זה.
12/10
Code Unknown: Incomplete Tales of Several Journeys
בדומה ל 71 פרגמנטים של כרונולוגיה מקרית הנפלא, גם הסרט הזה מחולק ללא מעט קווי עלילה כאשר הסצינות של קווי העלילה מבולגנות בסדר אקראי לאורך הסרט וכל סצינה עשויה לרוב משוט בודד ולרוב נחתכת ממש באמצע (לא מעט פעמים אפילו ממש באמצע דיאלוג או משפט)... אבל לצערי, בניגוד ל 71 פרגמנטים, כאן זה פשוט לא עבד בשבילי.
בעוד שב 71 פרגמנטים רותקתי מהרעיון וכל סצינה בסרט הייתה כל כך חזקה וקווי העלילה היו לגמרי מסקרנים, כאן אחרי השעה הראשונה של הסרט פשוט איבדתי עניין בכל הדמויות וקווי העלילה השונים, למרות שהיו סצינות חזקות פה ושם... היו גם לא מעט שלגמרי שיעממו אותי. פשוט לא הרגשתי את העוצמתיות שהייתה ב 71 פרגמנטים, או שפשוט הרעיון סוג של התיישן בשבילי וכבר לא חידש לי.
בכל מקרה, אני כן חייב לציין את הסיום של הסרט עם המקצב תופים הרפטטיבי, אלה היו ללא ספק 10 דקות מהפנטות ואינטנסיביות, השיא של הסרט מבחינתי.
5/10
(Head-On (2004
הבמאי הגרמני ממוצא טורקי, פאטי אקין, מביא לשולחן דרמה לגמרי חזקה ובועטת וסיפור אהבה שמתרחק מכל פיסת קיטש שקיימת, ללא ספק אחד מסיפורי האהבה הכנים והאמינים שראיתי.
פאטי אקין ללא ספק במאי עם ביצים ענקיות.. הוא הביא למסך סיפור אהבה שנוגע בכל כך הרבה נושאים וביחסי אנוש מסובכים והוא נוגע בדיוק במקומות הנכונים ומרסק בדיוק במקומות הנכונים.
ההופעה של בירול אונל בהחלט ריתקה אותי למסך, יחד עם התסריט היפהפה שבועט לצופה בפנים בצורה די ברוטאלית (לפחות לאלו שציפו לסרט רומנטיקה בנאלי).
אהבתי מאוד את הפסקול של הסרט שמורכב ברובו הכמעט מוחלט ממוזיקה טורקית, וכמובן גם את קטעי המעבר של להקת הרחוב הטורקית שלגמרי חיזקו כל פעם את האווירה האותנטית של הסרט.
8/10
(Adam (1974
אני לגמרי מעריך את העובדה שסרט כזה נעשה בישראל.
העלילה נחמדה ביותר, התסריט כתוב די טוב בסך הכל, הוא ללא ספק סיקרן לכל אורכו עם כמה סצינות חזקות ביותר (במיוחד סצינת הסקס), עריכה וצילום די מטורפים וכמובן עיצוב הסטים כאן לגמרי הזכיר לי סטים מסרטי אקספלויטיישן איטלקיים וג'יאלוז למיניהם... אבל אני פשוט לא יכלתי להתעלם מהמשחק הנוראי, של כל הקאסט.. זה היה די מביך אפילו.
אני חושב שאשתו של ד"ר דוד אביסר היא השחקנית הכי עלובה שראיתי אי פעם, ואני בכלל בכלל לא מגזים.. אבל בכללי זה אחד הסרטים עם ה
סרטים קצרים
(Cafe Babel (2013
סרט הגמר של דפנה בן עמי ומיכל רבינוביץ' מבצלאל בשם קפה בבל.
רעיון לגמרי מצמרר ומדכא שדי הזכיר לי את "תאוריית המילים" מ waking life. וכמובן שסטייל האנימציה האפלולי מוסיף המון לפיל המיוחד בטירוף של הסרט, לבניית האווירה, כמו גם הפסקול המדהים. רעיון אדיר, טכניקה מצויינת פשוט, ביצוע יפהפה ורעיון לגמרי ייחודי ומקורי.
מאוד מאוד ממליץ לצפות!
8/10
(Floats (2013
סרט הגמר של עידן ברזילאי ומור ישראלי מבצלאל, Floats, או בשמו העברי "מצופים".
סרט מינימליסטי ביותר, ללא נרטיב, מאוד מאוד אווירתי ומלנכולי.
עיצוב הדמויות בסרט אומנם פשוט אבל הוא יפהפה, ועל אף שהאנימציה הרגישה די חסכנית (אפילו שזה די הכרחי ביצירת סרט מינימליסטי), היא הייתה לגמרי מצויינת.
בכל מקרה, החלק שפחות אהבתי בסרט הוא שלצערי הוא לא שאב אותי, לפחות לא כמו שציפיתי שסרט אווירתי ומינימליסטי יישאב אותי, אפילו שהסטייל האומנותי כאן היה מיוחד לגמרי, מודה שהשתעממתי קצת.
6/10
(Albatross (2013
הרגשתי שהיומרנות די הציפה את הסרט הזה והשתלטה עליו, לרגעים זה תרם ביותר ולרגעים זה היה קצת יותר מדי אבל הסרט הזה בהחלט מעולה.
הארט כאן ללא ספק יפהפה, ציורים מהפנטים וגותיים ואפלוליים שיוצרים אווירה מאוד קודרת ופילוסופית ומשתלבים בצורה באמת מדהימה עם הוויס אוברז הדרמתיים.
זה ממש ממש לא סרט אנימציה פר סה, זו יצירה בהחלט ייחודית ומרעננת, אבל כמו שציינתי מקודם, לעתים הוא נתן הרגשה יומרנית מדי.
בכל מקרה, מדובר בסרט פואטי עם פיל מיוחד בהחלט, ממליץ.
7/10
(Lady No.4 (2013
מהנה ביותר! קצר, שנון, קולע, אימרה חזקה, עשוי מצויין עם עיצובי דמויות פנטסטיים ומוזיקה נהדרת.
7/10
(Dreams & Tears (2013
וואו.
מהפנט, אין לי מילים. זה פשוט כל הפטישים שלי בקשר לסרטי אנימציה מאוגדים לתוך 5 דקות מרתקות ביותר... נשאבתי לגמרי.
הקונספט הוא כמובן הפטיש הכי גדול שלי בקולנוע (ילד שבורח לעולם דמיוני), האנימציה כאן מטורפת מטורפת מטורפת... ובקטע השחור-לבן אני פשוט הרגשתי את כל הפסיכדליה הזו עוטפת לי את כל המוח, את אותה הרגשה מדהימה שאני יכול לקבל רק מסיקוונסים פסיכדליים וכאן זה היה טריפי ואינטנסיבי במיוחד, ועוד לגמרי בלי צבעים שהעובדה הזו לגמרי הדהימה אותי.
יוצר עם מוח מדהים לגמרי לפי דעתי, ממש ממש הייתי שמח לראות פיצ'ר פילם של הבחור הזה, מרגיש לגמרי גאווה שאני חי באותה מדינה עם מוחות מבריקים ומרעננים כמו של הבחור הזה.
9/10
(Strange Fruit (2013
לפי דעתי היו בהחלט לא מעט נקודות חלשות בסרט, הוא הרגיש לי די מטיפני מדי עם "מסר" די בנאלי וברור ועיצוב הדמויות והציור לא היו ברמה מאוד גבוהה.. אבל בכל זאת, שני האנימטורים הצליחו ליצור כאן אווירה קריפית וסוריאליסטית שאני פשוט מתהפנט מלהרגיש אותה באנימציה ואני ללא ספק יכול להגיד שזה מה שעשה לי את רוב הסרט. בהחלט צפייה מהנה ומיוחדת!
7/10
(Rita (2013
אני חושב שאפשר להחשיב את זה יותר כקליפ, כי זה לא בדיוק סרט קצר כמו העבודות גמר האחרות מבצלאל, גם אין לו פיל של כזה.
גם כאן, כמו ב"חלומות יזע ודמעות", יש את הקונספט הכל כך אהוב עליי על אדם שבורח לעולם דמיוני, רק שכאן הטייק הוא על אישה נרקומנית.
כמו שאפשר לצפות מסרט עם קונספט כזה, יש דגש ענקי על הוויזואליות והפסיכדליה הקריפית שלגמרי ריגשו אותי והפתיעו אותי כאן.
אדיר, מרגש ומהפנט עם עבודת אנימציה פשוט מעולה לפי דעתי.
8/10
Worldly Desires
מדובר בסרט קצר (40 דק') והזוי ביותר של הבמאי התאילנדי אפיכטפונג וירסטקול.
הסרט מראה שני צוותי צילום, האחד מצלם קליפ בשעות הלילה (מאוד חיבבתי את השיר, חייב לציין) והשני מצלם איזשהו סרט באור יום. אין לי מושג מה לעזאזל המטרה של מה שראיתי כרגע, אבל מאוד אהבתי את הצילומים של צוות הקליפ... זה היה בהחלט מעניין. ולגמרי לגמרי הזוי.
5/10
(Spin (2013
הרמה כאן מאוד מאוד מאוד גבוהה, אבל משום מה היה טיפה קשה לי עם הסגנון ארט הזה והוויז'ואלז והעיצוב דמויות כאן... זה מעולה, אבל לא ממש הסטייל שאני אוהב. בכל מקרה, הסטייל אנימציה כאן לגמרי מטורף. הרעיון מגניב ביותר ומאוד סוריאליסטי, אהבתי בסך הכל.
7/10
(Reflections (2013
רעיון בהחלט יפהפה (אך לא מי יודע מה מקורי) שמעביר טוב מאוד את הקונספט של נוסטלגיה ושל "הילד הפנימי", עם אנימציה קלאסית מהוקצעת ביותר.
7/10
(Cornelis (2008
האנימטורית היפנית אייקה נאקאטה עשתה כאן מחול קריפי וסוריאליסטי מסקרן והזוי ביותר... מאוייר לעילא עם אנימציה די מטורפת. רמה מאוד מאוד גבוהה, ממש נהניתי לצפות בזה!
8/10
(1989) 245 Days
פרוייקט קצת פחות ידוע של פלימפטון... זה למעשה קליפ שהוא עשה לפיטר הימלמן ב 89 לשיר 245 Days.
כרגיל העבודה של פלימפטון פשוט יוצאת מן הכלל, מרעננת, מדהימה... האיורים מטורפים, האנימציה הקצבית מתלבשת על המוזיקה באמת כמו כפפה, המון לופים שמזוהים עם הסטייל של פלימפטון שאני כל כך אוהב.. הוא פשוט גאון. כמובן שאני מעדיף יצירות שלו שהן כן עם קונספט משלהן ורעיון משל עצמן ופחות "רק" בשביל הארט, אבל זה מעולה ופשוט כיף לצפות בעבודות שלו.
8/10
(Go Fly a Kit (1957
סרט לוני-טונס קצר. זה לגמרי נוסטלגיה בשבילי אבל כנראה שזה פשוט לא עושה לי את זה היום. הומור לוני טונס די רגיל, לא חידש לי כלום... אבל כן, זה ללא ספק חמוד.
5/10
(Pirate's Life (2012
קליפ פריים ביי פריים של זוג במאים פולני.
אני מצטער אבל אני פשוט לא יכול שלא להתלהב ולהתהפנט מאנימציית פריים ביי פריים שנעשתה אך ורק עם מרקרים ונייר כשהיא עשויה ברמה כ-ז-ו מטורפת כמו כאן... זה פשוט לא אנושי. מדהים מדהים מדהים.
בנוסף לאנימציית פריים ביי פריים הבאמת מטורפת שיש כאן, הסרט עצמו בהחלט מיוחד עם קונספט שמאוד אהבתי שללא ספק מתלבש על השיר (המעולה ד"א) כמו כפפה.
9/10
New York Portrait, Chapter II
צ'אפטר בפורטרט של ניו-יורק של פיטר יוטון שמתמקד במנהטן של תחילת שנות השמונים.
אני לא חושב שנחשפתי להרבה סרטי סיטי סימפוני בעבר, אבל פיטר יוטון ללא ספק לכד כאן כמה מהשוטים שחור-לבן המדהימים והמהפנטים שראיתי, מתאר את העיר של התקופה בצורה פואטית ומהפנטת.
7/10
(Cafe Babel (2013
סרט הגמר של דפנה בן עמי ומיכל רבינוביץ' מבצלאל בשם קפה בבל.
רעיון לגמרי מצמרר ומדכא שדי הזכיר לי את "תאוריית המילים" מ waking life. וכמובן שסטייל האנימציה האפלולי מוסיף המון לפיל המיוחד בטירוף של הסרט, לבניית האווירה, כמו גם הפסקול המדהים. רעיון אדיר, טכניקה מצויינת פשוט, ביצוע יפהפה ורעיון לגמרי ייחודי ומקורי.
מאוד מאוד ממליץ לצפות!
8/10
(Floats (2013
סרט הגמר של עידן ברזילאי ומור ישראלי מבצלאל, Floats, או בשמו העברי "מצופים".
סרט מינימליסטי ביותר, ללא נרטיב, מאוד מאוד אווירתי ומלנכולי.
עיצוב הדמויות בסרט אומנם פשוט אבל הוא יפהפה, ועל אף שהאנימציה הרגישה די חסכנית (אפילו שזה די הכרחי ביצירת סרט מינימליסטי), היא הייתה לגמרי מצויינת.
בכל מקרה, החלק שפחות אהבתי בסרט הוא שלצערי הוא לא שאב אותי, לפחות לא כמו שציפיתי שסרט אווירתי ומינימליסטי יישאב אותי, אפילו שהסטייל האומנותי כאן היה מיוחד לגמרי, מודה שהשתעממתי קצת.
6/10
(Albatross (2013
הרגשתי שהיומרנות די הציפה את הסרט הזה והשתלטה עליו, לרגעים זה תרם ביותר ולרגעים זה היה קצת יותר מדי אבל הסרט הזה בהחלט מעולה.
הארט כאן ללא ספק יפהפה, ציורים מהפנטים וגותיים ואפלוליים שיוצרים אווירה מאוד קודרת ופילוסופית ומשתלבים בצורה באמת מדהימה עם הוויס אוברז הדרמתיים.
זה ממש ממש לא סרט אנימציה פר סה, זו יצירה בהחלט ייחודית ומרעננת, אבל כמו שציינתי מקודם, לעתים הוא נתן הרגשה יומרנית מדי.
בכל מקרה, מדובר בסרט פואטי עם פיל מיוחד בהחלט, ממליץ.
7/10
(Lady No.4 (2013
מהנה ביותר! קצר, שנון, קולע, אימרה חזקה, עשוי מצויין עם עיצובי דמויות פנטסטיים ומוזיקה נהדרת.
7/10
(Dreams & Tears (2013
וואו.
מהפנט, אין לי מילים. זה פשוט כל הפטישים שלי בקשר לסרטי אנימציה מאוגדים לתוך 5 דקות מרתקות ביותר... נשאבתי לגמרי.
הקונספט הוא כמובן הפטיש הכי גדול שלי בקולנוע (ילד שבורח לעולם דמיוני), האנימציה כאן מטורפת מטורפת מטורפת... ובקטע השחור-לבן אני פשוט הרגשתי את כל הפסיכדליה הזו עוטפת לי את כל המוח, את אותה הרגשה מדהימה שאני יכול לקבל רק מסיקוונסים פסיכדליים וכאן זה היה טריפי ואינטנסיבי במיוחד, ועוד לגמרי בלי צבעים שהעובדה הזו לגמרי הדהימה אותי.
יוצר עם מוח מדהים לגמרי לפי דעתי, ממש ממש הייתי שמח לראות פיצ'ר פילם של הבחור הזה, מרגיש לגמרי גאווה שאני חי באותה מדינה עם מוחות מבריקים ומרעננים כמו של הבחור הזה.
9/10
(Strange Fruit (2013
לפי דעתי היו בהחלט לא מעט נקודות חלשות בסרט, הוא הרגיש לי די מטיפני מדי עם "מסר" די בנאלי וברור ועיצוב הדמויות והציור לא היו ברמה מאוד גבוהה.. אבל בכל זאת, שני האנימטורים הצליחו ליצור כאן אווירה קריפית וסוריאליסטית שאני פשוט מתהפנט מלהרגיש אותה באנימציה ואני ללא ספק יכול להגיד שזה מה שעשה לי את רוב הסרט. בהחלט צפייה מהנה ומיוחדת!
7/10
(Rita (2013
אני חושב שאפשר להחשיב את זה יותר כקליפ, כי זה לא בדיוק סרט קצר כמו העבודות גמר האחרות מבצלאל, גם אין לו פיל של כזה.
גם כאן, כמו ב"חלומות יזע ודמעות", יש את הקונספט הכל כך אהוב עליי על אדם שבורח לעולם דמיוני, רק שכאן הטייק הוא על אישה נרקומנית.
כמו שאפשר לצפות מסרט עם קונספט כזה, יש דגש ענקי על הוויזואליות והפסיכדליה הקריפית שלגמרי ריגשו אותי והפתיעו אותי כאן.
אדיר, מרגש ומהפנט עם עבודת אנימציה פשוט מעולה לפי דעתי.
8/10
Worldly Desires
מדובר בסרט קצר (40 דק') והזוי ביותר של הבמאי התאילנדי אפיכטפונג וירסטקול.
הסרט מראה שני צוותי צילום, האחד מצלם קליפ בשעות הלילה (מאוד חיבבתי את השיר, חייב לציין) והשני מצלם איזשהו סרט באור יום. אין לי מושג מה לעזאזל המטרה של מה שראיתי כרגע, אבל מאוד אהבתי את הצילומים של צוות הקליפ... זה היה בהחלט מעניין. ולגמרי לגמרי הזוי.
5/10
(Spin (2013
הרמה כאן מאוד מאוד מאוד גבוהה, אבל משום מה היה טיפה קשה לי עם הסגנון ארט הזה והוויז'ואלז והעיצוב דמויות כאן... זה מעולה, אבל לא ממש הסטייל שאני אוהב. בכל מקרה, הסטייל אנימציה כאן לגמרי מטורף. הרעיון מגניב ביותר ומאוד סוריאליסטי, אהבתי בסך הכל.
7/10
(Reflections (2013
רעיון בהחלט יפהפה (אך לא מי יודע מה מקורי) שמעביר טוב מאוד את הקונספט של נוסטלגיה ושל "הילד הפנימי", עם אנימציה קלאסית מהוקצעת ביותר.
7/10
(Cornelis (2008
האנימטורית היפנית אייקה נאקאטה עשתה כאן מחול קריפי וסוריאליסטי מסקרן והזוי ביותר... מאוייר לעילא עם אנימציה די מטורפת. רמה מאוד מאוד גבוהה, ממש נהניתי לצפות בזה!
8/10
(1989) 245 Days
פרוייקט קצת פחות ידוע של פלימפטון... זה למעשה קליפ שהוא עשה לפיטר הימלמן ב 89 לשיר 245 Days.
כרגיל העבודה של פלימפטון פשוט יוצאת מן הכלל, מרעננת, מדהימה... האיורים מטורפים, האנימציה הקצבית מתלבשת על המוזיקה באמת כמו כפפה, המון לופים שמזוהים עם הסטייל של פלימפטון שאני כל כך אוהב.. הוא פשוט גאון. כמובן שאני מעדיף יצירות שלו שהן כן עם קונספט משלהן ורעיון משל עצמן ופחות "רק" בשביל הארט, אבל זה מעולה ופשוט כיף לצפות בעבודות שלו.
8/10
(Go Fly a Kit (1957
סרט לוני-טונס קצר. זה לגמרי נוסטלגיה בשבילי אבל כנראה שזה פשוט לא עושה לי את זה היום. הומור לוני טונס די רגיל, לא חידש לי כלום... אבל כן, זה ללא ספק חמוד.
5/10
(Pirate's Life (2012
קליפ פריים ביי פריים של זוג במאים פולני.
אני מצטער אבל אני פשוט לא יכול שלא להתלהב ולהתהפנט מאנימציית פריים ביי פריים שנעשתה אך ורק עם מרקרים ונייר כשהיא עשויה ברמה כ-ז-ו מטורפת כמו כאן... זה פשוט לא אנושי. מדהים מדהים מדהים.
בנוסף לאנימציית פריים ביי פריים הבאמת מטורפת שיש כאן, הסרט עצמו בהחלט מיוחד עם קונספט שמאוד אהבתי שללא ספק מתלבש על השיר (המעולה ד"א) כמו כפפה.
9/10
New York Portrait, Chapter II
צ'אפטר בפורטרט של ניו-יורק של פיטר יוטון שמתמקד במנהטן של תחילת שנות השמונים.
אני לא חושב שנחשפתי להרבה סרטי סיטי סימפוני בעבר, אבל פיטר יוטון ללא ספק לכד כאן כמה מהשוטים שחור-לבן המדהימים והמהפנטים שראיתי, מתאר את העיר של התקופה בצורה פואטית ומהפנטת.
7/10
הביקורת על אדם משום מה נחתכה באמצע.. ):
אני לגמרי מעריך את העובדה שסרט כזה נעשה בישראל.
העלילה נחמדה ביותר, התסריט כתוב די טוב בסך הכל, הוא ללא ספק סיקרן לכל אורכו עם כמה סצינות חזקות ביותר (במיוחד סצינת הסקס), עריכה וצילום די מטורפים וכמובן עיצוב הסטים כאן לגמרי הזכיר לי סטים מסרטי אקספלויטיישן איטלקיים וג'יאלוז למיניהם... אבל אני פשוט לא יכלתי להתעלם מהמשחק הנוראי, של כל הקאסט.. זה היה די מביך אפילו.
אני חושב שאשתו של ד"ר דוד אביסר היא השחקנית הכי עלובה שראיתי אי פעם, ואני בכלל בכלל לא מגזים.. אבל בכללי זה אחד הסרטים עם המשחק הכי נוראי ומגוחך שראיתי מצד כל הקאסט (כן, יותר מדה רום).
6/10
אני לגמרי מעריך את העובדה שסרט כזה נעשה בישראל.
העלילה נחמדה ביותר, התסריט כתוב די טוב בסך הכל, הוא ללא ספק סיקרן לכל אורכו עם כמה סצינות חזקות ביותר (במיוחד סצינת הסקס), עריכה וצילום די מטורפים וכמובן עיצוב הסטים כאן לגמרי הזכיר לי סטים מסרטי אקספלויטיישן איטלקיים וג'יאלוז למיניהם... אבל אני פשוט לא יכלתי להתעלם מהמשחק הנוראי, של כל הקאסט.. זה היה די מביך אפילו.
אני חושב שאשתו של ד"ר דוד אביסר היא השחקנית הכי עלובה שראיתי אי פעם, ואני בכלל בכלל לא מגזים.. אבל בכללי זה אחד הסרטים עם המשחק הכי נוראי ומגוחך שראיתי מצד כל הקאסט (כן, יותר מדה רום).
6/10
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.