בשבועיים האחרונים
Lumière and Company
פרוייקט מסקרן ביותר מ 95 של 40 במאים שהתבקשו לצלם סרט קצר באמצעות הסינמטוגרף המקורית של האחים לומייר תחת כמה גבולות שהוצבו להם: הסרט חייב להיות באורך שלא עולה על 52 שניות, ללא סנכרון סאונד, ולא יותר משלושה טייקים. בין הבמאים שהשתתפו בפרוייקט עומדים דייויד לינץ', ספייק לי, ווים וונדרס, מיכאל הנקה...
חלק מהבמאים עשו עבודות מעניינות מאוד (הסרט של לינץ' מדהים לגמרי), חלקם פחות.. הרגשתי שהחלקים הדוקומנטריים לא ממש תורמים, אבל זה בהחלט פרוייקט מעניין ביותר.
6/10
Batman: The Dark Knight Returns: Part 1
אני לא מעריץ גדול בכלל והקונספט של באטמן התיישן כבר לגמרי אבל הסרט הזה בהחלט היה סרט פאן מעולה.
אנימציה מדהימה בטירוף וסצינות אקשן די אדירות שמלווים בתסריט ממוצע עם כל הקלישאות הרגילות שאין סרט של באטמן בלעדיהן, אבל בכל מקרה הוא ללא ספק היה שווה צפייה ולו רק בשביל האנימציה הנהדרת והאפלה שמביאה, לפי איך שאני רואה את זה לפחות, הסתכלות קצת שונה על גות'אם.
7/10
Batman: The Dark Knight Returns: Part 2
כמו הראשון פחות או יותר רק שכאן קצת היה יותר חשוב לי מהדמויות והסיפור... אבל הוא לגמרי ממשיך בקו של הראשון, סרט פאן מהנה ביותר עם אנימציה אדירה ואקשן מעולה וכמה רגעים די עוצמתיים לצד כמה רגעים די מיותרים. אבל בסך הכל נהניתי, אפילו שזה לא הסטייל שלי לרוב.
7/10
Love Me If You Dare
איזה יופי של סטוריטלינג, איזה יופי של סיפור, איזה יופי של רעיון... אחד מסיפורי האהבה היותר הזויים שראיתי על המסך, מוצג בצורה פנטסטית וצבעונית ולגמרי מלאת צ'ארם.
הסטייל הצרפתי כמובן מורגש, בעריכה המיוחדת והווייס אוברס וכל ה"אופי" הילדותי של הסרט אבל הסרט הזה הוא בהחלט יצירה ייחודית ביותר.
מריון קוטיאר המדהימה באחת ההופעות הטובות שראיתי בסרט רומנטיקה, כנ"ל גם לגבי גיום קאנה.
סרט עם אווירה מאוד מאוד מיוחדת ורעיון שבהתחלה קצת הרגיש לא ממש זורם אבל ככל שהתקדם הסרט היפנט אותי יותר ויותר.
8/10
The Aimed School
עוד טריפ פסיכדלי של נובוהיקו אוביאשי (הבמאי של יצירת המופת היפנית האלמותית Hausu) שמצליח כל פעם מחדש למתוח את גבולות הקולנוע הביזארי למימדים חדשים.
האוסו היה הטייק של אוביאשי על סרטי haunted house בפרט וסרטי אימה בכלל אז כאן הוא מתרכז באווירת מד"ב טריפית לחלוטין (עם קונספט יחסית דומה להאוסו).
גם כאן, הסטייל של נובוהיקו אוביאשי מובהק לחלוטין, שימוש עצום באפקטי hand-made מצויירים אדירים בטירוף, רקעים מצויירים, רגעים של טירוף מוחלט... הכל הופך את האווירה בסרט לכל כך קלילה וטריפית ואבסורדית ומצחיקה. היו לעומת זאת כמה רגעים בסרט שהרגשתי שזה כבר באמת יותר מדי ושאוביאשי קצת הגזים.
אבל בסך הכל נהניתי ביותר!
8/10
(The Past (2013
ניגשתי אל הסרט הזה די בחשש אחרי שפרידה של פרהאדי השאיר אותי מאוכזב ואפילו כועס לגמרי על ההייפ הכל כך לא מוצדק לגביו, אני חושב שזה אחד הסרטים היחידים שבאמת הרגשתי מועקה בזמן הצפייה בהם (לא במובן הטוב של המילה...), ואני כל כך שמח להגיד שהעבר טוב ממנו בכל כך הרבה רמות.
אז כן, מרפרוף קל באינטרנט אני רואה שרוב הטענות כלפי הסרט הם שהוא דומה מדי לפרידה, מצד שני אני רואה אנשים שאומרים שהוא ממש שונה מפרידה.. לא יודע אם יש צד שצודק, אבל גם לפי דעתי זה די מוזר שעפתי לגמרי על העבר בעוד שפרידה הוא אחד הסרטים השנואים עליי בשנים האחרונות, כי בכל זאת הקונספט שלהם די דומה... באמת שאין לי מושג.
בכל מקרה, העבר זה סרט שלגמרי מוצף ברגש (מה שלצערי לא הרגשתי בפרידה... מלבד רגשות כעס מצדי כלפי הסרט כמו "למה הדמויות בסרט הזה כל כך מפגרות ומוגזמות בצורה מגוכחת?") אבל ללא המלודרמטיות המוגזמת והדוחה לפי דעתי שהייתה בפרידה.
הטקסטים בסרט נגעו בכל המקומות הנכונים והסיפור עצמו צימרר וריגש לאורך כל הדרך, עם כל פרט ופרט שנחשף לאורכו בצורה כל כך יפה (אם כי מה שכן, ה so-called "טוויסטים" בסוף הסרט קצת התחילו להרגיש מרגיזים בשלב מסויים, אפילו שתרמו לגמרי לסיפור), אני חושב שזה עומד במקום הראשון של 2013 בסרט שמשוחק הכי טוב לפי דעתי, יחד עם כחול הוא הצבע החם ביותר (המשחק של הילד היה ללא ספק פנומנלי), הוא עשוי בצורה ראליסטית ביותר.. במיוחד ההשקעה בכל הפרטים הקטנים היא זו שהופכת אותו לראליסטית... פשוט חוויה קולנועית מצמררת ומדהימה באיכויות שלה שאני כל כך שמח שהחלטתי להיכנס אליה ולתת לפרהאדי צ'אנס נוסף אצלי.
9/10
(Funny Games (1997
אני צפיתי בחידוש לפני שנה בערך ואפילו שידעתי שהחידוש והמקורי זהים באופן כמעט מוחלט לגמרי רציתי לצפות במקורי... ואכן, המקורי זהה לגמרי לחידוש (או יותר נכון, החידוש למקורי), שוט לשוט... אני חושב אפילו ששניהם מצולמים על אותו סט (או לפחות ככה זה נראה). אז מן הסתם שלא השתנתה לי הדעה לגביו, סרט מעולה עם רעיון גאוני ומקורי אבל לא מהחזקים של הנקה לפי דעתי.
אפילו שזה הרגיש פשוט כמו לעשות רי-וואץ' לסרט, נהניתי ביותר. החידוש לגמרי מיותר though...
8/10
Open Your Eyes
אני לא צפיתי בונילה סקיי כך שאפילו שההשוואה מתבקשת, אני לא יכול לעשות אותה.
אבל בכל מקרה, מדובר במותחן פסיכולוגי די מצמרר וסוריאליסטי ביותר שלפי דעתי קצת הסתבך בתוך עצמו יותר מדי, ולא במובן לינצ'י או סוריאליסטי... במובן שהסרט פשוט לא בנוי טוב לפי דעתי והוא נורא מבולגן ולא סגור על עצמו, ככה זה הרגיש לי בזמן הצפייה לפחות.
הקאסט עושה עבודה נפלאה, הרעיון הכללי של הסרט מעניין ומסקרן מאוד ובכללי הסיפור לגמרי מושך ומצמרר, זה רק הביצוע שהפריע לי כנראה.
בשעה הראשונה של הסרט לא יכלתי להיפטר מהמחשבה שזה גרסא לינצ'ית של איש הפיל (אממ... כן.) וחשבתי שזה נפלא, אבל ככל שהסרט התקדם הוא התפזר ליותר מדי כיוונים וההרגשה שלי לגביו נהייתה כל כך לא אחידה (כמו הסרט עצמו).
בכל אופן, מותחן מצמרר וסוריאליסטי שטכנית הוא בהחלט עשוי אדיר ומשוחק לעילא אבל לצערי הוא די סובל מבעיות בימוי ואם היה בנוי טוב יותר הוא היה יכול להיות יצירת מופת של ממש.
7/10
Repete
סרט אנימציית hand-drawn קצר באורך קצת פחות מ 9 דקות של אנימטורית צ'כית עם סטייל מגניב ביותר.
האנימציה מעולה והציורים פשוט תענוג, רעיון חמוד ביותר אם כי קצת נמאס אחרי כמה דקות בגלל האופי הרפטטיבי שלו.
אבל בסך הכל מעולה, אהבתי ביותר!
7/10
Enemy
זה היה קצת (בעצם הרבה) פחות מיינדפאק ממה שחשבתי שזה יהיה עקב כל ההגזמות המופלצות של אנשים ברחבי האינטרנט... אבל הסרט הזה היה חוויה אדירה ומיוחדת בהחלט.
מדובר במותחן פסיכולוגי אפלולי עם אווירה סוריאליסטית מעורפלת ביותר שמספר סיפור לא מסובך במיוחד (כן, אם לא נכנסים ומנסים לפרש ולנתח את הסרט (כמו שאפשר לעשות בכל סרט בערך) אני לא רואה כאן סיבה לא להבין את הסרט ולקרוא לו סרט בלתי ניתן לפירוש) עם סצינות מדהימות אחת אחרי השנייה ופסקול פשוט גאוני.
סצינת הפתיחה של הסרט הייתה השיא שלו בשבילי, אני קיוויתי שהסרט ימשיך בקו הזה ושאני *באמת* אתהה לכל אורכו - "במה לעזאזל אני צופה?!"... אבל לא היה כך לצערי, ואפילו שהסרט עצמו הוא מיני-מאסטרפיס לפי דעתי, לא אגיד שלא התאכזבתי טיפה.
אה וההופעה של ג'ייק ג'ילנהול הייתה לגמרי לא אנושית.
8/10