בלש אמיתי, הערפל ואחרים
The More the Merrier - 1943
קומדיה רומנטית די נחמדה ולעתים אף מעניינת אך לרוב מיושנת
אפשר לוותר
Chaplin - 1992
קצת מאכזב. אמנם זו ביוגרפיה, ואין שם כלום חדש, אך אפשר לעשות ביוגרפיות בצורה מעניינת יותר. אמנם תמיד נעים להיזכר בצ'פלין, אך עדיפים הסרטים שלו על פני הביוגרפיה
אפשר לוותר
Elizabeth: the Golden Age - 2007
אני אוהב לראות את קייט בלנשט על המסך. חוץ מזה העיצוב של הסצנות, הבגדים, התפאורה - תענוג.
שווה
The mist - 2007
בהתחלה, כשרק התחלתי לראות את הערפל, חשבתי שהנה אני הולך לצפות בסרט אימה סוג ז' בלי הרבה אפקטים ודי מטופש, אך אחרי כעשרים דקות הבנתי שיש לי פה ממש אוצר. זהו מגרש המשחקים של התסריטאי (טוב - זה לא היה אמור להיות אתגר גדול - בכל זאת הסרט בעקבות נובלה של סטפן קינג) והבמאי ליצור בית ספר לתפקידי סטראוטיפים בתקופת משבר ובמה להראות איך מתהוות התארגנויות אנושיות. לצורך הפשטות, שתי קבוצות ראשיות - האחת של השכל הישר, והשנייה של דת ופחד (אמנם זה קצת פשוט מדי - אך לא נראה לי שהסרט ניסה לשרטט איזשהו מציאות - זהו תרגיל לפוליטיקאי מתחיל כך ש-2 קבוצות עיקריות זה בהחלט מספיק) - ז"א האלמנט של האימה הפסיק לעניין אותי מרגע שהופיע והתפקידים האנושיים ריתקו אותי לגמרי. יש גם לא מעט מסקנות שאפשר להסיק - למשל שמנהיג אמיתי לא מעוניין להנהיג ועושה זאת דה פקטו ולא דה יורו (טוב זו מסקנה די ידועה עוד מהתנ"ך - משה, למשל), שבעת משבר כשכל המערכות קורסות האנושות תוריד מסכות ותתנהג כמו חבורת חיות פרא (מסקנה צדדית היא שהאנושות עושה את זה גם כשהמערכות לא קורסות - ומורידה את המסכות כשהשוטר לא בסביבה), יש גם מוסר השכל בסוף הסרט בסגנון החטא ועונשו והחשובה שבמסקנות - הפסימיות פשוט לא משתלמת. אך בכל מיקרה, יחסי הגומלין בין האנשים בקבוצות המתהוות הם הגיבורים הראשיים של הסרט.
שווה
True Detective (season 1) - 2014
סוף סוף גם אני סיימתי את סדרת המופת הזו - ותודה לכל אלו שהמליצו עליה. הסגנון האליטיסטי, המוזיקה המעולה, הצילומים של לואיזיאנה המהפנטים מהאוויר, הבנייה של 2 הסיפורים במקביל בהפרש של 10 שנים האחד מהשני, החברות, הכאב, האובססיה, הסצנה הנהדרת שלא תבייש שום סרט מופת שצולמה בטייק אחד שרוויה אקשן ואלימות והעיקר זרימה ותנועה בלתי פוסקת שאתה פשוט לא מודע אם אתה נושם או לא, פיתוח דמויות כבר בפרקים ראשונים (כשכל האקשן למעשה נמצא מאמצע הסדרה), הפילוסופיה (ודרך אגב, בכלל לא בגרוש) שמלווה את אחת הדמויות, והמשחק המשובח של מתיו מקהוני וודי הרלסון - מה אני אגיד - אני ממש נפעם. סדרה כזו מעולה עוד לא ראיתי.
מומלץ