סרטי השבוע
- פותח הנושא ** רוזבד
- פורסם בתאריך
BlackUnicorn
New member
היא
חזרנו לא מזמן מהסרט. סרט רגיש מאוד, בהחלט לא סרט שכל אחד יתחבר אליו, אבל אנחנו מאוד מאוד אהבנו. מעלה המון שאלות ותהיות לגבי כל מה שקשור לבינה מלאכותית, למערכת היחסים שלנו עם המדיה וטכנולוגיה, בדידות, אמנות ומה לא.
חואקין פיניקס משחק נפלא וכך גם סקרלט ג'והנסון עם קולה הנפלא. סרט מצויין, מבויים היטב עם סאונדטראק מעולה. מומלץ.
9/10
חזרנו לא מזמן מהסרט. סרט רגיש מאוד, בהחלט לא סרט שכל אחד יתחבר אליו, אבל אנחנו מאוד מאוד אהבנו. מעלה המון שאלות ותהיות לגבי כל מה שקשור לבינה מלאכותית, למערכת היחסים שלנו עם המדיה וטכנולוגיה, בדידות, אמנות ומה לא.
חואקין פיניקס משחק נפלא וכך גם סקרלט ג'והנסון עם קולה הנפלא. סרט מצויין, מבויים היטב עם סאונדטראק מעולה. מומלץ.
9/10
שנאוצר משהו
New member
נו, גם אני ראיתי את "היא".
אני עייף, אז נו, תראו את התגובה הזאת פשוט כהסכמה עם שתי התגובות שמעליי.
אני עייף, אז נו, תראו את התגובה הזאת פשוט כהסכמה עם שתי התגובות שמעליי.
שנאוצר משהו
New member
המקום בתוך היער.
בהרבה מאוד מהזמן, הסרט היה יותר מדי נמרח, יבש, חולמני, לא ממוקד וחסר פואנטה לטעמי.
ועדיין, מכל זה הוא ניצל על ידי תסריט מבריק, אמיץ, מפתיע, שובר מוסכמות וקורע לב. לא הסרט הכי טוב של השנה, אולי אפילו לא בטופ 10, אבל הוא בלי ספק אחד המיוחדים שבה.
בהרבה מאוד מהזמן, הסרט היה יותר מדי נמרח, יבש, חולמני, לא ממוקד וחסר פואנטה לטעמי.
ועדיין, מכל זה הוא ניצל על ידי תסריט מבריק, אמיץ, מפתיע, שובר מוסכמות וקורע לב. לא הסרט הכי טוב של השנה, אולי אפילו לא בטופ 10, אבל הוא בלי ספק אחד המיוחדים שבה.
שבוע די עמוס
אוגוסט: מחוז אוסייג': כל כך הרבה דברים קורים בסרט הזה, זה מרגיש כאילו כל כמה רגעים מגיע רגע דרמטי עם השלכות על כל בני הבית, ממש כמו, כמה מפתיע, הצגת תיאטרון. המשחק של מריל סטריפ עבר לא מעט פעמים את גבול הטעם הטוב ברמת האובר-דה-טופיות שלו, ג'וליה רוברטס נתנה פה את אחת מההופעות הכי טובות שלה מזה נצח אבל דווקא השחקנית הכי אנונימית בקאסט, ג'וליאן ניקולסון ששיחקה את אייווי, הייתה הכי טובה שם.
הבימוי הוא זה שפוגם בסרט. דווקא בגלל כל ההתרחשויות זה מאוד מתבקש שכל רגע ירגש ויגרום לתחושת וואו, או אפילו למשהו שיהיה קרוב לזה, אבל זה פשוט לא קורה (חוץ מרגע אחד שהשאיר אותי פעור פה). עוד רגע כמעט-עוצמתי, עוד רגע כמעט-וואו, יותר מדי "כמעט". במאי מנוסה יותר היה מצליח להוציא מהסרט הזה ה-ר-ב-ה יותר מ"כמעט". פלא שהסרט הזה הוא רק כמעט טוב?
מועדון הלקוחות של דאלאס: כבר הרחבתי עליו בשרשור על הסרט, על כמה לא יכולתי להתרכז בו ב-100% בגלל האנשים ה"נפלאים" שהיו סביבי ושלא הפסיקו להפריע, על הרעש שהיה מחוץ לאולם ועל חוסר במיזוג אוויר שעשה את האווירה לחמה במובן הלא טוב של המילה. ובכל זאת, ממה שהספקתי לקלוט, הסרט היה בסדר אבל לא וואו. מת'יו מקונוהי היה מעולה, ג'ארד לטו היה טוב ואמין אבל לא יותר מדי מרשים ו.. וזהו בערך. חברה שלי אהבה יותר.
12 שנים של עבדות: הרבה זמן חיכיתי לסרט הזה והוא בסה"כ די עשה את העבודה. הוא מתחיל בבום, מאוד רועש מוסיקלית, מאוד קצבי, ואז הוא נעצר, קצת נרגע, ברגע שבו סולומון נורת'אפ נתפס והופך לעבד. הוא נהייה איטי יותר בקצב שלו אך הרבה יותר אלים ו"רועש" בתפיסה שלו. עוד אלימות, עוד רגעי ייאוש משולבים ברגעי תקווה, עוד רגעים חזקים. הבעיה של הסרט היא שהוא לפעמים מרגיש קצת תקוע, כאילו הוא לא ממש מתקדם.
עם זאת, הבימוי פשוט מצוין, הצילום יפהפה, המשחק של כל הקאסט מעולה ואני כל כך מקווה שלופיטה ניונגו תזכה באוסקר כי אמנם היא מופיעה רק ב-3 סצנות עוצמתיות אבל ברגע שהיא על המסך היא פשוט פנומנלית, היא נתנה את אחת מההופעות הכי טובות שראיתי ב-2013. צ'יווטל אגיופור מצוין גם הוא ואני אשמח אם הוא יזכה באוסקר בדיוק כמו שאשמח אם מת'יו מקונוהי יזכה, וכנ"ל על מייקל פאסבנדר בתור ה-bad guy של הסרט.
ייאמר לזכות סטיב מקווין, במאי הסרט, שהוא יכול היה לנצל את סצנת הסיום של הסרט ולפוצץ אותה בקיטשיות אבל הוא השאיר אותה פשוטה מאוד ועם המינימום של המינימום של הקיטש הדרוש ודווקא זה מה שהפך אותה לאחת מהסצנות הטובות והמרגשות ביותר בסרט.
אוגוסט: מחוז אוסייג': כל כך הרבה דברים קורים בסרט הזה, זה מרגיש כאילו כל כמה רגעים מגיע רגע דרמטי עם השלכות על כל בני הבית, ממש כמו, כמה מפתיע, הצגת תיאטרון. המשחק של מריל סטריפ עבר לא מעט פעמים את גבול הטעם הטוב ברמת האובר-דה-טופיות שלו, ג'וליה רוברטס נתנה פה את אחת מההופעות הכי טובות שלה מזה נצח אבל דווקא השחקנית הכי אנונימית בקאסט, ג'וליאן ניקולסון ששיחקה את אייווי, הייתה הכי טובה שם.
הבימוי הוא זה שפוגם בסרט. דווקא בגלל כל ההתרחשויות זה מאוד מתבקש שכל רגע ירגש ויגרום לתחושת וואו, או אפילו למשהו שיהיה קרוב לזה, אבל זה פשוט לא קורה (חוץ מרגע אחד שהשאיר אותי פעור פה). עוד רגע כמעט-עוצמתי, עוד רגע כמעט-וואו, יותר מדי "כמעט". במאי מנוסה יותר היה מצליח להוציא מהסרט הזה ה-ר-ב-ה יותר מ"כמעט". פלא שהסרט הזה הוא רק כמעט טוב?
מועדון הלקוחות של דאלאס: כבר הרחבתי עליו בשרשור על הסרט, על כמה לא יכולתי להתרכז בו ב-100% בגלל האנשים ה"נפלאים" שהיו סביבי ושלא הפסיקו להפריע, על הרעש שהיה מחוץ לאולם ועל חוסר במיזוג אוויר שעשה את האווירה לחמה במובן הלא טוב של המילה. ובכל זאת, ממה שהספקתי לקלוט, הסרט היה בסדר אבל לא וואו. מת'יו מקונוהי היה מעולה, ג'ארד לטו היה טוב ואמין אבל לא יותר מדי מרשים ו.. וזהו בערך. חברה שלי אהבה יותר.
12 שנים של עבדות: הרבה זמן חיכיתי לסרט הזה והוא בסה"כ די עשה את העבודה. הוא מתחיל בבום, מאוד רועש מוסיקלית, מאוד קצבי, ואז הוא נעצר, קצת נרגע, ברגע שבו סולומון נורת'אפ נתפס והופך לעבד. הוא נהייה איטי יותר בקצב שלו אך הרבה יותר אלים ו"רועש" בתפיסה שלו. עוד אלימות, עוד רגעי ייאוש משולבים ברגעי תקווה, עוד רגעים חזקים. הבעיה של הסרט היא שהוא לפעמים מרגיש קצת תקוע, כאילו הוא לא ממש מתקדם.
עם זאת, הבימוי פשוט מצוין, הצילום יפהפה, המשחק של כל הקאסט מעולה ואני כל כך מקווה שלופיטה ניונגו תזכה באוסקר כי אמנם היא מופיעה רק ב-3 סצנות עוצמתיות אבל ברגע שהיא על המסך היא פשוט פנומנלית, היא נתנה את אחת מההופעות הכי טובות שראיתי ב-2013. צ'יווטל אגיופור מצוין גם הוא ואני אשמח אם הוא יזכה באוסקר בדיוק כמו שאשמח אם מת'יו מקונוהי יזכה, וכנ"ל על מייקל פאסבנדר בתור ה-bad guy של הסרט.
ייאמר לזכות סטיב מקווין, במאי הסרט, שהוא יכול היה לנצל את סצנת הסיום של הסרט ולפוצץ אותה בקיטשיות אבל הוא השאיר אותה פשוטה מאוד ועם המינימום של המינימום של הקיטש הדרוש ודווקא זה מה שהפך אותה לאחת מהסצנות הטובות והמרגשות ביותר בסרט.
עוף בשומשום
New member
שבוע עמוס
הפרש הבודד- מאוד ארוך, קצת מייגע בכמה קטעים ובהחלט היה אפשר לקצץ ממנו לא מעט, אבל האקשן כיפי ואדיר. במיוחד מרדף הרכבות בסוף. מה שכן, בזכות הסרט התמכרתי לנעימה הזאת https://www.youtube.com/watch?v=hDqxni4bzto.
בכוננות מתמדת- אקשן ניינטיזי נחמד ושנון.
שבעה פסיכופטים- קצת מעייף לקראת הסוף ומאוד מבלבל, אבל יש בו לא מעט רגעים נהדרים. קולין פארל נהדר, סאם רוקוול קצת מעצבן.
העולם על פי דנקן- מקסים. עבר לי במהירות. סאם רוקוול נהדר.
סוף העולם- צפייה שנייה, הפעם עם תרגום. סרט אדיר, שנון, ערוך למופת עם אקשן מעולה. אחד הטובים של 2013.
הפרש הבודד- מאוד ארוך, קצת מייגע בכמה קטעים ובהחלט היה אפשר לקצץ ממנו לא מעט, אבל האקשן כיפי ואדיר. במיוחד מרדף הרכבות בסוף. מה שכן, בזכות הסרט התמכרתי לנעימה הזאת https://www.youtube.com/watch?v=hDqxni4bzto.
בכוננות מתמדת- אקשן ניינטיזי נחמד ושנון.
שבעה פסיכופטים- קצת מעייף לקראת הסוף ומאוד מבלבל, אבל יש בו לא מעט רגעים נהדרים. קולין פארל נהדר, סאם רוקוול קצת מעצבן.
העולם על פי דנקן- מקסים. עבר לי במהירות. סאם רוקוול נהדר.
סוף העולם- צפייה שנייה, הפעם עם תרגום. סרט אדיר, שנון, ערוך למופת עם אקשן מעולה. אחד הטובים של 2013.
lightflake
New member
Living in Oblivion
סרט מעולה ומצחיק על תעשיית הקולנוע דל התקציב
(שזה אגב עוד ז'אנר קטן ומעניין, קולנוע על קולנוע)
סרט מעולה ומצחיק על תעשיית הקולנוע דל התקציב
(שזה אגב עוד ז'אנר קטן ומעניין, קולנוע על קולנוע)
סרטי השבוע שלי
12 Years a Slave
הרבה יותר מדהים ומהפנט ממה שציפיתי שיהיה.
אפוס עצום, כבד ומדכא שמתאר את הסיפור המצמרר והמרגש של סולומון נורת'אפ בצורה כל כך מעוררת התפעלות, אני הודהמתי לגמרי. לרוב דרמות היסטוריות לא עושות לי את זה, אבל הסרט הזה פשוט היפנט אותי לגמרי. סטיב מקווין מצליח לספר את הסיפור המדהים והמדכא הזה בצורה כל כך טובה ומרגשת ומשלב את זה עם עבודת מצלמה וסינמטוגרפיה יוצאות מן הכלל ואפילו נגיעות ארט-האוס בכמה סצינות (במיוחד בשתי סצינות שהשאירו אותי פעור פה ואני לא חושב שיצאו לי מהראש בעתיד הרחוק... או אפילו אי פעם).
כמובן גם שהקאסט של הסרט עשה המון, אני חושב שזה הקאסט הכי מושלם של סרט מ 2013 וההופעות של כולם היו פנטסטיות פשוט... והפסקול, אפילו שהאנס צימר כנראה שכח לגמרי שהוא עשה בדיוק את אותו דבר לפני כן באינספשן, היה אלוהי.
מאסטרפיס אמיתי, לגמרי לא האפוס המסחרי והדביק שגורמים לו להישמע כמוהו...
9/10
(Pusher (1996
אכזבה די גדולה, אני כל כך לא ציפיתי שהסרט הזה ייראה ככה (בדגש על ייראה)...
הסרט עשוי מצויין, אני חושב שאחד מסרטי הפשע הראליסטיים והעוצמתיים שראיתי, בתור סרט בכורה זה באמת הישג מעולה... אבל אני ציפיתי מרפן לכל כך הרבה יותר מזה.
בעוד שהסרט היה עשוי בצורה באמת מעולה עם צילום אדיר בטירוף והופעות טובות של השחקנים, הוא היה פשוט כלום אחד גדול ולקראת הסוף הוא היה כל כך משעמם ופשוט חיכיתי שהוא ייגמר כבר, ואף פעם לא מפריע לי אם סרט חסר פואנטה או ריקני (להיפך, הרבה פעמים יש לזה אפקט מאוד מיוחד על האווירה), אבל כאן הסרט פשוט נגרר בצורה מעצבנת.
מצפה מרפן להרבה הרבה הרבה יותר מזה (כמובן שבעיקר מבחינת הסטייל, אבל גם מבחינת השמירה על עניין והכישרון המדהים שלו להפנט את הצופה... לפחות בסרטים שלו שראיתי עד עכשיו, כמו דרייב, ברונסון, ולהאלה רייזינג, אונלי גאד פורגיבס...
6/10
Eraserhead (צפייה חמישית נדמה לי)
לזכות בהגרלה להקרנה של הסרט בסינמטק ת"א (שזה בערך המקום הכי מגניב שהייתי בו בישראל, אגב), עם שני חברים, עם הרצאה לפני הסרט על השיר In Heaven מתוך הסצינה האהובה עליי אי פעם מכל ההיסטוריה של הקולנוע... אחת החוויות המרגשות והעצומות שהיו לי בשנה האחרונה.
כמובן שכמו כל צפייה, הסרט האלמותי הזה תמיד יישאר בשבילי סרט הקאלט הכי מטורף שנוצר אי פעם... ולראות אותו על המסך הגדול הייתה חוויה כל כך עוצמתית ומיוחדת.
ההרצאה על In Heaven הייתה מעניינת ביותר, למדתי כמה דברים חדשים וזה היה פשוט כיף לראות עוד אנשים שאוהבים אירייזרהד, אוהבים את לינץ', אוהבים קולנוע.. אין ספק שחוויית הצפייה בסינמטק הייתה כיפית ביותר.
10/∞
Highway Patrol (מוכר גם כ Traffic Department או Drogowka)
טוב, זה היה חתיכת סרט אכזרי וקיצוני...
הסרט הפולני הזה, של הבמאי וויצ'ך סמרזווסקי, מכניס את הצופה אל תוך המוח של שוטר במשטרת התנועה של ורשה שהואשם ברצח של אחד מהשוטרים, בעוד הוא חף מפשע. העלילה נשמעת אולי קצת קלישאתית אבל הסרט הזה הוא אחד הדברים הכי ברוטאליים וקיצוניים שראיתי לאחרונה.
הסרט עשוי בצורה מאוד מאוד מאוד ראליסטית, משולב עם המון קטעים "תיעודיים" שמצולמים במצלמה דיגיטלית, אלים ובוטה בצורה קיצונית, אפל ואכזרי מאוד עם המון הומור שחור קיצוני.
בעוד שהסטייל של הסרט כל כך ייחודי וראליסטי, היה כל כך קשה לעקוב אחרי ההתרחשויות בסרט, כי הסרט פשוט לא הרפה... הקצב שלו היה מטורף שזה היה כמעט בלתי-אפשרי לעקוב אחרי העלילה והתפתחות האירועים, שכן הסרט פשוט עובר מאירוע משמעותי לאירוע מזעזע לאירוע מטריד לאירוע מעורר חשיבה והמוח, שלי לפחות, כבר לא מצליח לקלוט בשלב מסויים מה קורה על המסך.
עשוי בצורה פשוט פנטסטית, אני חושב שהסטייל של הסרט הזה הוא בערך חלום רטוב של כל חובב קולנוע קיצוני, אבל החסרון שלו, וזה חסרון כל כך ענקי לצערי, הוא שהסרט לא מרפה לשנייה והוא דורש יותר מדי ריכוז מהצופה, ואני חושב שזה די הרס לי את הסרט.
7/10
True Romance
פשוט סרט פאן אדיר שעשוי בצורה נפלאה.
תסריט גאוני ומהנה בטירוף של טרנטינו, דמויות מגניבות עם הופעות מעולות של הקאסט, עלילה מהנה ומסקרנת, הרבה דם, הרבה כיף.
נהניתי כמו משוגע!
8/10
12 Years a Slave
הרבה יותר מדהים ומהפנט ממה שציפיתי שיהיה.
אפוס עצום, כבד ומדכא שמתאר את הסיפור המצמרר והמרגש של סולומון נורת'אפ בצורה כל כך מעוררת התפעלות, אני הודהמתי לגמרי. לרוב דרמות היסטוריות לא עושות לי את זה, אבל הסרט הזה פשוט היפנט אותי לגמרי. סטיב מקווין מצליח לספר את הסיפור המדהים והמדכא הזה בצורה כל כך טובה ומרגשת ומשלב את זה עם עבודת מצלמה וסינמטוגרפיה יוצאות מן הכלל ואפילו נגיעות ארט-האוס בכמה סצינות (במיוחד בשתי סצינות שהשאירו אותי פעור פה ואני לא חושב שיצאו לי מהראש בעתיד הרחוק... או אפילו אי פעם).
כמובן גם שהקאסט של הסרט עשה המון, אני חושב שזה הקאסט הכי מושלם של סרט מ 2013 וההופעות של כולם היו פנטסטיות פשוט... והפסקול, אפילו שהאנס צימר כנראה שכח לגמרי שהוא עשה בדיוק את אותו דבר לפני כן באינספשן, היה אלוהי.
מאסטרפיס אמיתי, לגמרי לא האפוס המסחרי והדביק שגורמים לו להישמע כמוהו...
9/10
(Pusher (1996
אכזבה די גדולה, אני כל כך לא ציפיתי שהסרט הזה ייראה ככה (בדגש על ייראה)...
הסרט עשוי מצויין, אני חושב שאחד מסרטי הפשע הראליסטיים והעוצמתיים שראיתי, בתור סרט בכורה זה באמת הישג מעולה... אבל אני ציפיתי מרפן לכל כך הרבה יותר מזה.
בעוד שהסרט היה עשוי בצורה באמת מעולה עם צילום אדיר בטירוף והופעות טובות של השחקנים, הוא היה פשוט כלום אחד גדול ולקראת הסוף הוא היה כל כך משעמם ופשוט חיכיתי שהוא ייגמר כבר, ואף פעם לא מפריע לי אם סרט חסר פואנטה או ריקני (להיפך, הרבה פעמים יש לזה אפקט מאוד מיוחד על האווירה), אבל כאן הסרט פשוט נגרר בצורה מעצבנת.
מצפה מרפן להרבה הרבה הרבה יותר מזה (כמובן שבעיקר מבחינת הסטייל, אבל גם מבחינת השמירה על עניין והכישרון המדהים שלו להפנט את הצופה... לפחות בסרטים שלו שראיתי עד עכשיו, כמו דרייב, ברונסון, ולהאלה רייזינג, אונלי גאד פורגיבס...
6/10
Eraserhead (צפייה חמישית נדמה לי)
לזכות בהגרלה להקרנה של הסרט בסינמטק ת"א (שזה בערך המקום הכי מגניב שהייתי בו בישראל, אגב), עם שני חברים, עם הרצאה לפני הסרט על השיר In Heaven מתוך הסצינה האהובה עליי אי פעם מכל ההיסטוריה של הקולנוע... אחת החוויות המרגשות והעצומות שהיו לי בשנה האחרונה.
כמובן שכמו כל צפייה, הסרט האלמותי הזה תמיד יישאר בשבילי סרט הקאלט הכי מטורף שנוצר אי פעם... ולראות אותו על המסך הגדול הייתה חוויה כל כך עוצמתית ומיוחדת.
ההרצאה על In Heaven הייתה מעניינת ביותר, למדתי כמה דברים חדשים וזה היה פשוט כיף לראות עוד אנשים שאוהבים אירייזרהד, אוהבים את לינץ', אוהבים קולנוע.. אין ספק שחוויית הצפייה בסינמטק הייתה כיפית ביותר.
10/∞
Highway Patrol (מוכר גם כ Traffic Department או Drogowka)
טוב, זה היה חתיכת סרט אכזרי וקיצוני...
הסרט הפולני הזה, של הבמאי וויצ'ך סמרזווסקי, מכניס את הצופה אל תוך המוח של שוטר במשטרת התנועה של ורשה שהואשם ברצח של אחד מהשוטרים, בעוד הוא חף מפשע. העלילה נשמעת אולי קצת קלישאתית אבל הסרט הזה הוא אחד הדברים הכי ברוטאליים וקיצוניים שראיתי לאחרונה.
הסרט עשוי בצורה מאוד מאוד מאוד ראליסטית, משולב עם המון קטעים "תיעודיים" שמצולמים במצלמה דיגיטלית, אלים ובוטה בצורה קיצונית, אפל ואכזרי מאוד עם המון הומור שחור קיצוני.
בעוד שהסטייל של הסרט כל כך ייחודי וראליסטי, היה כל כך קשה לעקוב אחרי ההתרחשויות בסרט, כי הסרט פשוט לא הרפה... הקצב שלו היה מטורף שזה היה כמעט בלתי-אפשרי לעקוב אחרי העלילה והתפתחות האירועים, שכן הסרט פשוט עובר מאירוע משמעותי לאירוע מזעזע לאירוע מטריד לאירוע מעורר חשיבה והמוח, שלי לפחות, כבר לא מצליח לקלוט בשלב מסויים מה קורה על המסך.
עשוי בצורה פשוט פנטסטית, אני חושב שהסטייל של הסרט הזה הוא בערך חלום רטוב של כל חובב קולנוע קיצוני, אבל החסרון שלו, וזה חסרון כל כך ענקי לצערי, הוא שהסרט לא מרפה לשנייה והוא דורש יותר מדי ריכוז מהצופה, ואני חושב שזה די הרס לי את הסרט.
7/10
True Romance
פשוט סרט פאן אדיר שעשוי בצורה נפלאה.
תסריט גאוני ומהנה בטירוף של טרנטינו, דמויות מגניבות עם הופעות מעולות של הקאסט, עלילה מהנה ומסקרנת, הרבה דם, הרבה כיף.
נהניתי כמו משוגע!
8/10
אני כל הסרט חשבתי על זה...
הוא פשוט גנב מעצמו (אפילו שהפסקולים של שני הסרטים עדיין מושלמים):
http://www.youtube.com/watch?v=rJ0FQovU0Ws
http://www.youtube.com/watch?v=Z0kGAz6HYM8
ודיברתי על סצינת התלייה וסצינת ההלקאות.
הוא פשוט גנב מעצמו (אפילו שהפסקולים של שני הסרטים עדיין מושלמים):
http://www.youtube.com/watch?v=rJ0FQovU0Ws
http://www.youtube.com/watch?v=Z0kGAz6HYM8
ודיברתי על סצינת התלייה וסצינת ההלקאות.
עוד 'היא' אחד
מתחשק לי נורא לשם הגיוון כאן להגיד שזה הסרט הכי גרוע שראיתי מימיי, אבל זה יהיה פשוט שקר גס.
אגיד בקצרה גם אני שאני מסכים לחלוטין עם כל ההודעות מעלי-סרט נפלא, מעניין ומרגש.
אני חושב שיכלו לקצץ ממנו קצת, שיהיה באורך של שעה וחצי נגיד, אבל הבימוי, הצילום, המשחק, העיצוב, התסריט והסאונדטראק פשוט מצויינים.
כל מי שראיתי איתו לא נהנה בכלל או לפחות נהנה פחות ממני, ורבים מיושבי האולם שהייתי בו יצאו עוד לפני ההפסקה, אבל אני נהנתי מאוד.
מקווה שאמצא זמן לכתוב עליו ביקורת מלאה.
8.5/10
אם הוא ייזכה באוסקר, באמת שאין לי בעיה
אפרופו, עד עכשיו ראיתי מהמועמדים לאוסקר שלושה-היא, הזאב מוול סטריט וכח משיכה (משלותם אני חושב שהכי אהבתי את GRAVITY, אבל 'היא' קרוב אליו מאוד).
על הכוונת-12 שנים של עבדות בעיקר, קפטן פיליפס וחלום אמריקאי
מתחשק לי נורא לשם הגיוון כאן להגיד שזה הסרט הכי גרוע שראיתי מימיי, אבל זה יהיה פשוט שקר גס.
אגיד בקצרה גם אני שאני מסכים לחלוטין עם כל ההודעות מעלי-סרט נפלא, מעניין ומרגש.
אני חושב שיכלו לקצץ ממנו קצת, שיהיה באורך של שעה וחצי נגיד, אבל הבימוי, הצילום, המשחק, העיצוב, התסריט והסאונדטראק פשוט מצויינים.
כל מי שראיתי איתו לא נהנה בכלל או לפחות נהנה פחות ממני, ורבים מיושבי האולם שהייתי בו יצאו עוד לפני ההפסקה, אבל אני נהנתי מאוד.
מקווה שאמצא זמן לכתוב עליו ביקורת מלאה.
8.5/10
אם הוא ייזכה באוסקר, באמת שאין לי בעיה
אפרופו, עד עכשיו ראיתי מהמועמדים לאוסקר שלושה-היא, הזאב מוול סטריט וכח משיכה (משלותם אני חושב שהכי אהבתי את GRAVITY, אבל 'היא' קרוב אליו מאוד).
על הכוונת-12 שנים של עבדות בעיקר, קפטן פיליפס וחלום אמריקאי
lightflake
New member
הלוואי שהוא יזכה
אבל מה הסיכויים ?
אבל מה הסיכויים ?
שנאוצר משהו
New member
0 עגול.
מלבד מקרים ממש נדירים (4 בלבד מתוך 86 פעמים שבהם נערך טקס האוסקר) סרט לא זוכה באוסקר אם הוא לא מועמד גם על פרס הבימוי - וספייק ג'ונז לא מועמד.
אתה יכול להתנחם בעובדה שכרגע הוא מועמד מוביל לזכייה בפרס התסריט המקורי הטוב ביותר, וזאת קטגוריה מאוד מכובדת ומרשימה.
מלבד מקרים ממש נדירים (4 בלבד מתוך 86 פעמים שבהם נערך טקס האוסקר) סרט לא זוכה באוסקר אם הוא לא מועמד גם על פרס הבימוי - וספייק ג'ונז לא מועמד.
אתה יכול להתנחם בעובדה שכרגע הוא מועמד מוביל לזכייה בפרס התסריט המקורי הטוב ביותר, וזאת קטגוריה מאוד מכובדת ומרשימה.
lightflake
New member
לא עשיתי סקר אבל נדמה לי גם
שנדיר מאוד למד"ב הגותי לזכות
זה קרה פעם אגב?
שנדיר מאוד למד"ב הגותי לזכות
זה קרה פעם אגב?
שנאוצר משהו
New member
מעולם לא זכה.
HER
אני לא יודע אם נהייתי רגיש יתר על המידה לאחרונה או שזה סרט שמוציא את זה ממך, אבל מאוד נהניתי מהסרט. בהחלט מתכתב עם טקסטים כמו "מראה שחורה", ואפליקציות כמו סירי של הסמארטפון.
הדבר הכי מפחיד בסרט הזה הוא שאני בהחלט רואה את עצמי נבלע לאותה התרחשות, אם דבר כזה היה קיים. לא שאני אנטי חברה או שאין לי אומץ לגשת לנשים, ההפך הוא הנכון, פשוט שזה נראה מאוד מציאותי מבחינתי.
אני לא יודע אם נהייתי רגיש יתר על המידה לאחרונה או שזה סרט שמוציא את זה ממך, אבל מאוד נהניתי מהסרט. בהחלט מתכתב עם טקסטים כמו "מראה שחורה", ואפליקציות כמו סירי של הסמארטפון.
הדבר הכי מפחיד בסרט הזה הוא שאני בהחלט רואה את עצמי נבלע לאותה התרחשות, אם דבר כזה היה קיים. לא שאני אנטי חברה או שאין לי אומץ לגשת לנשים, ההפך הוא הנכון, פשוט שזה נראה מאוד מציאותי מבחינתי.
lightflake
New member
למה זה מפחיד ?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.