סרטי השבוע
(2013) לפני חצות Before Midnight
להתעורר, לחשוב, להתנות אהבים, לישון. אין חשיבות לרצף כי הסרט מדבר על איתחול ועל כמיהה לשיחזור מערכת.
דיאלוג, דיאלוג ושוב דיאלוג - לזה יש חשיבות ונפח בסרט החותם את עלילות ז'ולי דלפי ואית'ן הוק, הזוג הכי מייצג של
התקופה הפוסט-רומנטית. מתיקויות הלשון של 'לפני הזריחה' ו'לפני השקיעה' מפנות מקום לרוחות חדשות של חקר
משמעות האהבה ומכאוביה. לינקלייטר נוגע ומחטט בפצעים, מאבחן בעיות ומציע חוות דעות לאופי הטיפול במחלת
הקונפליקט המתפשטת אצל הדמויות. הרבה זמן לא הרגשתי כאילו מתחשק לי להיכנס לאחת הסצינות ולהיות חלק ממנה,
להקשיב, להתרגש, לצחוק ולדבר עם אנשים שבאמת מבינים את הקשיים המתרוצצים בחיים מחוץ לקולנוע.
זה ממש תיעוד אחד לאחד של מה שקרה, קורה ויקרה בינינו לבין הפרטנרים שלנו, התרת הסימנים המוקדמים של אכזבה
לעיני כולם. ומי יודע, אולי כשענני החורף יתפזרו להם, נוכל לראות את שמש התקווה. או שלא. אבל אני בעד נימה אופטימית
אז נלך על חתיכת ''כן'' אחד גדול. אולי התסריט הכי טוב של 2013, באמת גרם לי להביט אל מעבר לנראה.
10/8
(2008) הנחשול The Wave
גרסה חדשה וטובה יותר, אפקטיבית עד צמרמורת לאותו סרט שהקרינו לנו בחטיבה/תיכון.
מרצה בגרמניה המודרנית מנסה תרגיל מעניין ויוצא דופן על תלמידיו והאופן בו הכל יוצא משליטה מאוד מעורר מחשבה.
סרט עם טון יציב ולא אפוי למחצה, המסרים עוברים ברמת המיקרו והמקרו, כדאי מאוד לראות.
10/7
(2007) ביקור התזמורת
צריך להצדיע לערן קולירין על היושרה האמנותית והמחויבות לתסריט הראשוני והמקורי. יש לו ראייה קולנועית יוצאת דופן
בנוף הישראלי, בטח למישהו שלא למד פורמלית את התחום. הסרט הבא שלו, 'ההתחלפות', הוא הברקה שלא נראתה כמוה
מזה שנים. ובחזרה לתזמורת - הבימוי של קולירין מעורר השראה, נשגב ממש, כל פריים וקומפוזיציה סוחטים פרץ רגשות חמים.
הבעיה שלי עם הסרט שהוא צר מימדים, אם נראטיבית ואם שכלית. הצניעות שלו מקסימה, לא מטיל ספק בכך, רק שמשהו היה חסר.
10/6
(1991) קדחת הג'ונגל Jungle Fever
יצירת המופת הפרטית של ספייק לי, הסרט הכי טוב שלו לטעמי. התאהבות של גבר שחור באישה לבנה הופכת את המרחב
הפרטי שלהם לדיון סוער ומתוח על יחסים בין גזעיים באשר הם. הדמויות של לי, כולל הוא עצמו, כתובות בעומק והומור נהדרים.
סרט עם עוצמה מרחיקת לכת, כמעט כל סצינה היא בבחינת שיא מעורר התפעלות. מזכיר קצת את הקולנוע של סקורסזה.
10/8
(1988) אליס Alice
עיבוד צ'כי מופרע למדי של 'אליסה בארץ הפלאות', ממש לא מתאים לילדים. אליס חולמת בהקיץ והסוריאליזם חוגג בטירוף.
סרט גדוש מוזריות והמצאות ויזואליות, כמו טריפ קולנועי שממזג בין המטריד ליפה. ואין מקום לתמימות, רק לגילויי סקרנות בריאים.
10/7
(1962) חארקירי Harakiri
קלאסיקה יפנית מרתקת של מאסאקי קוביאשי, פציפיסט מוצהר שאמנם היה חייל בעל כורחו אבל הטיף לפרופיל נמוך וערכים
של דה-מיליטריזם. אפשר לראות זאת בבירור בסרטו המעולה המתרחש במאה ה-17, הימים ימי פוסט מלחמת האזרחים.
לוחם לשעבר מגיע למשכן הסמוראים של הפיאודל ומבקש לבצע חארקירי, אקט ריטואלי עצמי של התאבדות ע''י שיסוף הבטן
לרוחבה ומייד לאחר מכן עריפת ראש מחרבו של נציג המשכן הנבחר. קוביאשי מגולל סיפור מהפנט על מוסר ואידיאלים כפולים,
חושף מניעים לא מקובלים בעליל ומגדיר מחדש את דמות הסמוראי, בלי התהילה והכוח. יוצא מהכלל.
10/8