סרטי השבוע

BlackUnicorn

New member
הספק חביב השבוע (ותודה

למחלה שגרמה לי לשכב מול הטלוויזיה, משהו שלא זכיתי לו בשנתיים האחרונות בערך... תכל'ס, לא כיף :/ ) -

What to expect when you're expecting - לא זוכרת את השם שנתנו לזה. 4 (נדמה לי) זוגות שנכנסים להיריון, והסיפור שלהם. חביב, קליל וכיפי.
6/10

המרדף לאושר (הדרך לאושר?) - סרט סוחט דמעות ומרגש. אני מניחה שפעם לא הייתי מתרגשת ככה, ומאז שנהפכתי לאמא יש דברים שפשוט נוגעים בנקודות מאוד רגישות. הסרט הזה יודע לעשות את זה טוב מאוד.
סרט טוב עם מסר לא רע.
7.5/10

סיינס - הצפייה המיליון שלי בערך בסרט הזה. לא משנה כמה פעמים אראה אותו, לא משנה שאני יודעת מה הולך לקרות - הסרט הזה תמיד מצליח להלחיץ ולהכניס לאווירה מיוחדת. גם כשרואים אותו באמצע היום בצהריים... זה משהו. סרט מעולה.
8.5/10

מת לצעוק -
גם כן, הצפייה המי יודע כמה... תמיד מצחיק אותי שוב ושוב ושוב. לז'אנר שלו, לא חושבת שיש מצחיק ממנו. הורס.
8.5/10 (בגדול לא מגיע לו, אבל זה גילטי פלז'ר שלי)

חוץ מזה סדרות כמו בכל שבוע -
דם אמיתי - העונה הנוכחית מסתמנת כלא רעה בכלל. יש רגעים קצת משעממים אבל סה"כ הרבה יותר טוב מהעונה הקודמת. כיף.

דקסטר - בינתיים אחת העונות החזקות. מעניין לאן זה ימשיך.

המירוץ למיליון הישראלי - מאז שהגיעו לקובה יש נפילה אדירה בסדרה, שנמשכת כמו מסטיק והאתגרים לא באמת מאתגרים. חבל. אני אמשיך לקוות שהסוורים ינצחו :)
 

מיכאל1411

New member
דקסטר? היא ממשיכה להיות מרושלת ועילבון לצופה

העונה החדשה די מעניינת והכל כי אנו לקראת סיום ומה שעובר על דברה זה תהליך ממש לא קל ומרתק לניתוח.
ווגל היא דמות שנתפרה במיוחד ובאה משומקום, בלעדיה קשה היה לחלץ עלילה חדשה וטובה.
יש לך אתג'יימי למשל שחות מלהיות לבושה מינמלי לא ממש תורמת לכלום. יותר מדי סצינות חסרות חשיבות שמבזבות
לי זמן ומרגישות כמו פילר.ץ והווייס אובר. ארררררררררררררג דקסטר אני יודע מה אתה חושב כי אני רואה את זה!!!

אני חושב שעם טיפול נכון וכתיבה נכונה, הסדרה לא הייתה מתדרדרת והייתה נותנת פייט אמיתי לסדרות הטובות באמת.
בהתחלה היא הייתה באמת משהו מיוחד. עכשיו אני רק מחכה שזה יגמר.
 
דקסטר מעולם לא דגדגה את הסדרות הגדולות

בשתי העונות הראשונות שלה היא הייתה סדרה מבדרת, כיפית וחכמה, אבל היא אף פעם לא הייתה "וואו." לא בשבילי לפחות.
 
זה משהו שקורה כבר מהעונה השלישית.

היה שם כ"כ הרבה בולשיט ועלילות משנה חסרות פואנטה שלפעמים רציתי להקיא. אני מניח שההבדל בין הצופים זה שלחלק זה יותר מסיח את הדעה מהעלילה הראשית (שבינתיים, ב-3 וחצי העונות שראיתי, עדיין הייתה חזקה למרות כל הבולשיט), ולחלק לא.
 

BlackUnicorn

New member
The Wolverine -

עשינו טעות והזמנו כרטיסים לאיימקס, חשבנו שזה לתלת מימד אבל הסתבר שלא. לא שזה באמת משנה... אבל שיהיה.
בכל אופן - יו ג'קמן החתיך כהרגלו עושה את הדמות למופת.
80% הראשונים של הסרט - מצויינים, סוחפים וכיפיים. האקשן מצויין, הסיפור מעניין. אני מאוד אוהבת כשמשלבים אדם מתרבות חיצונית ומערבית עם תרבות עתיקה, קרי התרבות היפנית. עם זאת, יש סרטים שעושים את זה טוב יותר ("הסמוראי האחרון", למשל).
לצערי סוף הסרט קצת הורס או מוריד ממנו.
(קטן, לא ממש משמעותי) -
מהרגע שהם מגיעים למגדל, כל הסיפור נהיה קצת מטומטם ולא הגיוני, וגם לא מקורי במיוחד. been there, done that. אם היו עובדים קצת יותר על העלילה זה היה יכול להיות סרט מצויין באמת.

7/10
 

BlackUnicorn

New member
אה וגם - Compliance

מישהו כאן כתב על הסרט (לא זוכרת מי), והחלטתי לנסות אותו.
מדובר על סיפור אמיתי שהתרחש בארה"ב - שבו מישהו מתחזה לשוטר בשיחת טלפון, מתקשר למסעדת ג'אנק פוד ומתחיל לבקש מהאנשים במקום לעשות דברים שהולכים ונהיים קיצוניים יותר ויותר. מעניין לראות עד כמה אנשים מסוגלים להיות מפגרים ולא להפעיל את השכל הישר שלהם, ולאיזה רמות הוא מצליח להגיע.
חצי מהסרט (כמו שנאמר כאן לפניי, ע"י מי שסיפר על הסרט) בא לך לדפוק את הראש בקיר ולצעוק לדמויות WTF?!?!?!?!?

יותר מדהים מזה - אח"כ לחפש את הסרטון האמיתי ממצלמות האבטחה ולראות שהכל אמיתי. הזוי, מעצבן, מרתיח.... אין ספק שזו עדות מרתקת לטיפשותם של אנשים.

6/10
 

מיכאל1411

New member
סרטי השבוע

(2013) רק אלוהים סולח Only God Forgives
רבים מהצופים לא יסלחו לעצמם לעולם על הצפייה בסרט החדש והמהפנט של ניקולס ווינדינג רפן,
בו הוא מעמיד את הסבלנות למבחן המבחנים. עד המוות. הפעם, מאמיר בגסות חוסר ההתחשבות
האובססיבי שלו בקיומה הרצוי של תשתית עלילתית אמיתית. העדפתו היא להתעלם בבירור, פשוט
לקחת רעיון שטחי ולהפוך אותו לפולחן מחרמן של ויזואל ואלימות. יש גם הגברה מצידו של רפן את
הרזולוציה הקוגניטיבית לכדי מקסימום היסח דעת מהיות הסרט פשטני בעיקרו, לשוות לו ערך מורכב
יותר מכפי הנראה לעין כביכול. הדמויות בסרט מגיבות למציאות כברירת מחדל, מתחננות להיגאל ע"י
חרבו של זרם התודעה המבקר ומלקה אותן באכזריות. האדישות הקולנועית המוחצנת של רפן דווקא
מניבה רגעי שיא שלא נראו כמותם מאז הסרטים של קובריק. וזה לא שאין רגעי שפל. יש גבול לאיטיות,
למשל. אפשר בטעות לחשוב שנשמה של חילזון מקננת בגופו של הבמאי הדני. וגם, ראיין גוסלינג נודר
נדר שתיקה. לא מיצינו כבר את סגנון המשחק החדש והאקספרסיבי שלו? זה היה מצוין ב'דרייב', פחות
נסלח במקרה הנתון. לכו לראות, מחכה לכם סרט נקמה סימבולי, אופראי ומגרה במיוחד.
10/8
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=MhRKlwr1-KM

(2013) Gregory Go Boom
סרט קצר (רבע שעה) עם מייקל סרה. מוזר, מטריד ולא הכי סימפטי. הומור שחור ומדכא.
הנה הסרט לצפייה -
http://www.youtube.com/watch?v=LE8kTPtLftI

(2012) לינקולן Lincoln
סרטו של ספילברג מפאר ומריע בגאווה רבה לנשיא האהוב על האומה האמריקנית,
מחולל השינוי ומיישם ציון הדרך ההיסטורי. שעתיים וחצי של בימוי מרשים חזותית.
דניאל דיי לואיס, כהרגלו, משלים עוד פרק נהדר בקריירת המשחק הכבירה שלו.
הסרט לא מהנה או מעניין מספיק ולעיתים אפילו חומק למשעולים של אפרוריות ומשוטט
בהם זמן רב מדי על חשבון הסבלנות שלנו. מתי יקום במאי ישראלי ויעשה את 'הרצל' המיוחל?
10/7
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=qiSAbAuLhqs

(2011) בושה Shame
יש משהו מאוד מיוחד בסרט של סטיב מקווין. זה לא רק המשחק מטריף החושים של פאסבנדר
או ההתעכבות הארוכה ומקפיאת הדם על כיליון התשוקה ואיבוד היכולת לקשר חם ואמיתי.
הניכור. כמה שהוא דומיננטי ומרושע. האובססיה לסקס (אובסקסיה?) מתוארת כאן כמפלט אחרון
בעולמו הגווע של גבר משותק רגשית. האמצעים עימם מקווין מנסה להקים לתחייה את האמון
באהבת האדם את עצמו גורמים שוב ושוב להתקף בושה. בושה אחת גדולה.
סרט מתסכל, מכעיס, שובה, סוחף, חודר, חף מרחמים ויפהייפה.
10/7
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=24cjqfVv1fs

(2011) אלוהי הקטל Carnage
סרטו של פולנסקי חובט בדמויות שלו ונותן להן לקרוס תחת נטל הערכים הצבוע בו
הן מתהדרות. פרשנות קולנועית מעניינת למיצג תיאטרלי בו 4 שחקנים משובחים
ודירה אחת הם הגיבורים הבלעדיים. האינטראקציה הארסית משתלטת בחיפזון ויוצרת
התנגשות זועמת וביקורתית. פולנסקי מתרחק מאוד מסגנונו הרגיל, עקב אילוצים חיצוניים,
ובכל זאת נותר אחד הבמאים הגדולים של ימינו.
10/7
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=X4du7zukGuE

(2011) מבוגר אחראי The Sitter
סרטו של דיוויד גורדון גרין מתחיל די טוב ומצחיק. רבע שעה מאוחר יותר הוא הופך לאנרכיה
של כתיבה גרועה. אני ממש מסמפט את ג'ונה היל והכל, ועדיף היה לו לוותר על הפיאסקו.
10/3
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=japyVYImEcM

(2010) Jean-MIchel Basquiat: The Radiant Child
דוקו על האמן ז'אן מישל בסקיאט. גם הוא מצא את דרכו המקוללת למועדון ה-27.
סרט מרתק, מספק הצצה מדהימה לחיי האמנות של ניו יורק בסבנטיז/אייטיז. הנה כולו -
http://www.youtube.com/watch?v=KMSXTYvEB-0

(2003) קפה וסיגריות Coffe And Cigarettes
סרטו של ג'ים ג'ארמוש הוא מקבץ של סצינות שצולמו במשך כשתי עשורים ואוחדו
כאן יחדיו לכדי אנתולוגיה. מאוד סתמי. היה מגניב לראות ש-טום ווייטס, איגי פופ, ג'ק ומגי ווייט
יודעים לשחק. הצילום בשחור-לבן הוסיף לאווירה הריקנית והאקראית של השיחות המשעממות.
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=P_7uQsP2TBk

(1988) The Dirk Diggler Story
הסרט הראשון והקצר (חצי שעה) של פול תומאס אנדרסון נעשה בהיותו בן 17 בלבד ולימים הפך
לסרט גדול ושלם יותר, 'לילות בוגי' שמו. הקצר הוא מוקומנטרי וזאת גיליתי אחרי צפייה. הייתי מוכן
להישבע שאני צופה בתיעוד אמיתי ולא סמי-מציאותי. ניצוצות של הברקה.
הנה כל הסרט -
http://www.youtube.com/watch?v=qnyYGFTg8YI

כמעט וסיימתי גם צפייה ב'רומא' של HBO וזה, כמה לא מפתיע, מעולה. יש ויתור ניכר על סצינות קרב אפיות
מפאת חוסר תקציב והן מצליחות לא להיות חסרות בזכות מעברי עלילה וסצינות משובחים. הדמויות תככניות ומרתקות.
עוד פנינת מופת המשחזרת את ההיסטוריה ומעניקה לה פנים שונות מהרגיל.
 

מיכאל1411

New member
כמו שזה נשמע

הסרט מחצין את היותו אדיש - האיטיות היא מנת חלקו. רפן אדיש למושג האנושיות וזה מתבא בדרך בה הוא מביים.
 

mrpink3

New member
לילות בוגי, מנדרליי

למה הסרט הזה בכלל קיים. בינוני לחלוטין אם בכלל.
פול תומאס אנדרסון הופך לאחד מהיוצרים הפחות האהובים עליי.

וכמובן מנדרליי, שאותו אהבתי מאד.
 

CallMeCavanaugh

New member
והוא גם ארווווווווווווווווווווווווווווווווווך

כמעט כמו הזין של הגיבור
 

mosh511

New member
הסולמוש : בכבלי השכחה (1945) של היצ'קוק

אינגריד ברגמן וגרגורי פק מככבים במותחן פסיכולוגי מורכב ומרתק של המאסטר היצ'קוק.
היצ'י כרגיל מפליא במלאכת הצילום והבימוי, ובבנייית מתח מן המעלה הראשונה
תוך שהוא עושה שימוש נרחב במושגים ששאב מתחום הפסיכואנליזה
ובמראות סוריאליסטים בלתי נשכחים המושפעים מעבודותיו של הצייר סלבדור דאלי.

קשה לשפוט סרט כל כך ישן.
כלומר, מצד אחד, כן יש לי הערכה רבה אליו -
יחסית לסרט משנת 45 הוא מפותח מאוד ודי מעניין.
למעשה לו הייתי רואה אותו אז, בזמן אמת, בטח הייתי טוען שהוא לא פחות ממבריק...

אולם למרבה הצער, כמו "השעונים הנוזלים" של דאלי,
נדמה כי גם היצירה הזו נמרחה מעט עם הזמן החולף,
תוסיפו לזה את העובדה שצפיתי בסרט בשעה שהייתי ממש עייף
(עייף עינוי כזה, שאתה מתעורר כל רבע שעה וקם לשטוף פנים)
והסרט הצליח לאבד לא מעט מהניקוד בגלל זה (לא שהסרט אשם שבאתי עייף אבל ככה יצא לצערי...)

אז אם אתה עייף למה לא כיבית והמשכת ביום אחר?
לא יכולתי, לא ראיתי אותו לבד, הייתי עם ידידה.
וזו עוד סיבה שפה הסרט איבד אותי עוד קצת (שוב לא באשמתו).
באופן אישי קשה לי לראות מותחנים/סרטי אימה עם אנשים -
דווקא מהסיבה שבגללה הם רוצים לראות איתי :
פשוט מאוד - כשרואים סרט כזה יחד, פחות פוחדים.
אז מה הטעם?? לא כל הכיף זה לפחד ולהיות במתח מה שיותר??
נראה לי פעם אחרונה שאני צופה במותחני אימה עם ידידים !
זה סתם דופק לי סרטים טובים :(

בכל אופן הסוף היפהפה העלה את הסרט באחת לדרגת הסרטים המומלצים -
באם נופלת בידיכם ההזדמנות עשו עם עצמכם חסד נוסטלגי.

"בכבלי השכחה", אמנם לא מהמפורסמים ביותר של היצ'קוק, אבל בהחלט בלתי נשכח
ולו בשל החלום (סצינת החלום בסרט, לא החלום שחלמתי כשנרדמתי מדי פעם בסרט...)

ציון בסולמוש : 6 (כמעט 7...תלתן...)
 

מיכאל1411

New member
רק 6? הבאתי לו 8

אין מה לשפוט לרע סרט ישן - הם היסודות של מה שיש היום. תמיד משובחים.
 

mosh511

New member
נכון אבל בגלל הסיבות שפירטתי

היה לי קצת קשה להנות ממנו הנאה שלמה...
אין לי ספק שייתכן ואני עושה לו עוול -
נפצה את היצ'קוק בסרטים הבאים
 
פעמיים בקולנוע

לשני סרטי אקשן צפויים. האחד מוגזם לגמרי [RED 2] מאכזב, לא מצחיק ופחות מוצלח מהראשן, אבל עדיין קצת משעשע. במיוחד הלן מירן. והשני [THE HEAT, שתורגם פה ל"עצבנית אש"] גם משעשע מעט, אבל בעיקר פוטנציאל מבוזבז. מה שכן.. הטריילר של המילרים נראה מבטיח: https://www.youtube.com/watch?v=H0dmdNBfozM
 
קיס קיס בנג בנג.

אומנם לא המאסטרפיס המוחלט שהרבה חברים שלי עשו ממנו, אבל אחד הסרטים הכי מבדרים וייחודיים שראיתי בזמן האחרון. שנון, קליל, מודע לעצמו ועם הרבה סטייל. רוברט דאוני ג'וניור מעולה כהרגלו ומישל מונהאן מפתיעה בהופעה ענקית, שברצינות הייתה שווה מועמדות לאוסקר של שחקנית משנה אם זה היה תלוי בי.

כמו כן, כולל את אחד הדיאלוגים הכי מצחיקים ששמעתי:
(ספוילרון למי שלא רוצה לדעת על 7 שניות של דיאלוג חסר הקשר)

"הארי, אם פותחים את המילה 'אידיוט' במילון, אתה יודע מה מוצאים?"
"... תמונה שלי?"
"לא, את ההגדרה של המילה 'אידיוט' - שזה פאקינג אתה!"
 
למעלה