סרטי השבוע

[** רוזבד]

סרטי השבוע

והשבוע, מה ראיתם?

 

[shaharEB]

יחידת הגנגסטרים

אממ..סוג של סרט אמריקאי טיפוסי

כמובן שהטיפוס הרע של הסרט הוא יהודי

[טוב נו, זה מבוסס על סיפור אמיתי XD ]
ולמרות שזה לא סוג הסרטים שאני בדרך כלל אראה, היו בו הרבה שחקנים טובים ומוכרים
והעלילה שמבוססת על סיפור אמיתי גם הייתה אחלה

 

[** רוזבד]

רק אחד

״ג׳אנגו ללא מעצורים״,
מה אני אגיד, סרט נהדר,
כתוב ומבויים בצורה נהדרת כמו שרק טרנטינו יודע,
משחק מצויין של ג׳יימי, כריסטוף, ליאונרדו וסמואל,
העובדה שטרנטינו לא עבד עם העורכת הקבועה שלו (ז״ל) די ניכרת בסרט,
הסרט בהחלט מומלץ, לכל אוהבי טרנטינו

 

[חולה על הישרדות 6]

אופטימיות היא שם המשחק

פשוט סרט מעולה. מקסים, מרתק, משוחק מדהים, דיאלוגים טובים, והרבה יותר מצחיק מהצפוי. לקראת הסוף נהיה קצת קיטשי וחבל.

 

[mrpink3]

אלו חיים נפלאים, הקדושים מבסוטון

הקדושים מבוסטון - שני אחים יוצאים לשליחות משיחית-משהו נגד העולם התחתון.
סרט מגניב, אבל לוקח את עצמו יותר מידי ברצינות.
מה לעזעזל פסוקים מהתנך, ונמאס כבר מאירים בטלוויזיה או בקולנוע.
מה גם, לא הבנתי איך פתאום, מלהגן על עצמם מול כמה מאפיונרים רוסים, הם הפכו למתנקשים שכל העולם התחתון רעד מהם. לא מובן כל הקטע הזה, אבל עדיין סרט מגניב.

אלו חיים נפלאים - קלאסיקה מעולה

 

[AsafA55]

אלו שני סרטים נפלאים

דווקא הקדושים מבוסטון הכי לא לקח את עצמו ברצינות.
זה אחד מהסרטים שאני הכי אוהב והפך למיני-קאלט לחובבי הז'אנר,נפלא בעיני.
גם ההמשך שלו מצויין.

אלו חיים נפלאים זה אחד הסרטים המרגשים והנפלאים ביותר שראיתי,פשוט נהדר!

 

[timboy123]

בינתיים-רק הפרק הראשון של 'דקסטר'

העלו את העונה הראשונה של הסדרה לhot v.o.d לכבוד יום ההולדת ה-8 שלו, אז החלטתי לבדוק, ולא הצטערתי.

נהניתי מאוד,מותח ומעניין.
הדמות של דקסטר מצויינת, עם ניגודים מצויינים-יש לו גבול מטושטש ודק מאוד בין הפסיכופת לנורמאלי.
מצליח לשלב מצויין בין קטעים מרתיעים, מצחיקים, מרגשים, דרמתיים ואפלים.
השיחות בין דקסטר לאביו במהלך הפרק מצויינות ומעניינות מאוד.

בהחלט מתכוון להמשיך.


חוץ מזה, סבירות גבוהה שהיום בערב אראה את "כוננות עם שחר".

 

[timboy123]

בסוף את 'כוננות' לא ראיתי,אבל נזכרתי בסרט אחר

שראיתי במהלך השבוע:

ברבור שחור black swan:

שוב השתמשתי באופציית השאלת הסרטים מספריית ביה"ס שלי, אבל את הסרט הזה כבר ראיתי, כשהוא הציג בקולנוע.

מעט פחות טוב ממה שזכרתי מהצפייה הראשונה, אבל עדיין טוב מאוד.
הבימוי של דארן אופרונסקי (אני מקווה שזה השם) מצויין, כנ"ל לגבי המשחק של פורטמן וקוניס (שלפי דעתי הייתה צריכה לקבל מועמדות לאוסקר על התפקיד שלה כאן...) וגם של וינסנט קאסל בסדר גמור.
אז מה הייתה הבעיה שלי איתו? משום מה-בצפייה הזאת הוא לא ריתק אותי כמו בצפייה הראשונה, כנראה שמדובר בסוג הזה של סרטים שמיועדים לצפייה אחת, או לצפיות בהפרשים גדולים מאוד אחת מהשנייה, או שאולי זה רק אצלי.

בכל מקרה, שלא תבינו אותי לא נכון-עדיין מדובר בסרט טוב מאוד, וכל הזכיות והמועמדויות שלו מוצדקות לגמרי.

8/10

 

[sako10]

אבל למה אתה לא

מוריד את כל העונות מהרשת.
אני מזמן הפסקתי לראות טלויזיה.

 

[כפית במצב כפית]

בקתת הפחד

אני לא אוהבת סרטי אימה, אבל בגלל כל התשבחות קיוויתי שגם אני אתלהב... וזה לא קרה

ז"א, זה סרט נחמד, וסה"כ נהנתי, אבל אני מניחה שהרבה פארודיות ורפרנסים עברו לי מעל הראש... ובסופו של דבר מבחינתי זה היה פשוט עוד סרט אימה. סרט אימה טוב, ומוצלח, אבל מה לעשות, אני לא אוהבת סרטים כאלה.
הו וול.

 

[לונג]

שני סרטים שמועמדים לאוסקר

אופטימיות היא שם המשחק (2012) - פשוט סרט מעולה. בולט לטובה המשחק המצויין של שלושת השחקנים הראשיים, בראדלי קופר, ג'ניפר לורנס ודה נירו הבלתי נלאה.
נ.ב
אני חייב להודות שהתגעגתי לכריס טאקר, גם במצבו הצ'אבי הנוכחי (לקח לי כמה דקות להיות בטוח שזה הוא) הוא עדיין מצליח להעלות אצלי חיוך ברגע שהוא פותח את הפה.
7.5/10
Searching for Sugar Man (2012) - המתחרה החזק של הסרטים הישראלים על האוסקר הדוקומנטרי הוא סרט טוב מאוד עם סיפור לא ייאמן. אני לא רוצה לעשות ספויילרים, רק אספר שמדובר בתעלומה על זמר אמריקאי אלמוני בשנות ה70 שהיה פופולרי בטירוף בדרום אפריקה המבודדת של אותה תקופה, כשאף אחד במדינת האפרטהייד לא יודע מיהו באמת אותו זמר.
הסרט עושה קצת מניפולציות כרונולוגיות ועלילתיות, אבל זה לא פוגם בהנאה, גם תודות לסיפור היוצא דופן והפסקול הנהדר.
7/10

 

[alphac]

חח

הצחקת אותי בהגדרה של כריס טאקר.
תהיתי במהלך הסרט אם זה באמת הוא, ולמעשה הייתי בטוח שזה הוא רק אחרי הסתכלות ב-IMDB לאחר הסרט.
הוא שיחק מעולה שם, ועדיין מחזיק בחוש הומור נפלא.
בכלל, כל השחקנים שם נתנו משחק חבל על הזמן.

מצפה לראות אותו בשעת שיא 4, נקווה שהחלק הרביעי לא יוריד עד כדי כך (כמו שצפוי שיוריד) מהסדרה המדהימה הזו

 

[alphac]

סקייפול

סרט נחמד.
יחסית לסרטי אקשן, הצלחתי להנות ממנו.
הבעיה שלי איתו הייתה שהוא היה לגמרי לא מתוחכם, לא בדיאלוגים / עלילה / אקשן (למעשה המרדף על הג'יפ והקטע על גג הרכבת שהגיעו בתחילת הסרט היו היחידים שאיכשהו איתגרו).

ג'ק ריצ'ר למשל, שעונה לאותו ז'אנר, היה מאתגר הרבה יותר.

 

[MissPell]

אני דווקא חושבת הפוך ממך

האם אתה מכיר את סרטי הבונד האחרים? בסרט יש רפראנסים לסרטי בונד אחרים, דבר משעשע למי שמכיר או חולף מעל הראש למי שלא מכיר.
לפני שראיתי את הסרט חששתי שג'ימס בונד לא יעמוד במשימה, שהעלילה הסטנדרטית שלו לא תעמוד במעבר הזמן, שהוא יראה חיוור מול סרטים כמו זהות גנובה (the bourne legacy). מה שעורר עניין אצלי במהלך הצפיה (חוץ מללחוש לאחותי שישבה לצידי- תראי זו המכונית מ... וזה מ...) היה שהסרט עצמו מעלה את השאלה הזו- האם ג'ימס בונד עדיין אקטואלי. נק' ההתחלה בסרט היא שלא, הוא לא אקטואלי, כי מי צריך גאג'טים היום או גיבור גברי מסוקס שיכול לעשות הכל- הוא מיושן, הדמויות שליוו אותנו בסרטים האחרונים מיושנות. הכל פאסה. אבל ככל שעובר הסרט ונשאלת השאלה הזו שוב ושוב (בין אם דרך העלילה ובין אם בצורה מפורשת ע"י חויאר בארדם) התשובה מתחילה להשתנות. הסרט נגמר בתשובה אחרת לגמרי. ג'ימס בונד עדיין אקטואלי, לא רק שהוא אקטואלי גם כל הסממנים האחרים שלו אקטואלים- המכונית (שזה הגאדג'ט המזוהה ביותר עם בונד), M גבר, מאניפני חוזרת, אפילו המשרד של M חזר להיות מה שהיה פעם.
הסרט בתור יחידה עצמאית בודדת לא מתוחכם, בתור פרק אחרון ברשימה ארוכה של סרטים הוא מתוחכם בעלילה, בדיאלוגים ואפילו באקשן.

עדיין לא ראיתי ג'ק ריצ'ר, אמרו לי שהוא טוב מאד. הצלחתי לפתוח פער ענק בחודשים האחרונים, דבר שגרר שלחצי מההודעות כאן אני לא יכולה להיכנס... נו שוין

 

[aשרון]

misspell הרשי לי להגיב ב

להודעה שלך

 

[sako10]

אני לא מסכים

לדעתי בונד היה סרט בינוני מינוס. הסרט היה די אנמי בלי יותר מידי קטעים שיזכרו בזכרון.
הסצנות החיוביות שנהנתי מהם היו במרדף האחרון. המרדף עצמו נעשה די טוב והדיאלוגים בין Q ובונד היו די משעשעים.
ואם זאות המאניפני שחוזרת אז עדיף כבר בלעדיה.

 

[alphac]

אולי זו באמת הסיבה

שלא מצאתי איזשהו תיחכום בסרט, מאחר ולא ראיתי את סרטי הבונד הקודמים.
למעשה, אני חושב שהבונד האחרון שראיתי היה die another day.
כל הניואנסים שציינת לא האירו לי דבר במהלך הסרט שכן אני באמת לא מכיר את ההיסטוריה של בונד.

כנראה שאני לא האדם הנכון לבקר את הסרט הזה

 

[aשרון]

לדוגמא...

אני אתן לך פה רפרנס לסרטי בונד הקודמים שהופיע בסקייפול.

נכון שג'יימס בונד תמיד מזמין מרטיני ואומר "מעורבב לא מנוער" אז בסקייפול לא השתמשו במשפט הזה הלכה למעשה אלא הלכו צעד קדימה ובפעם הראשונה אי פעם בתולדות הסדרה הראו את הברמנית משקשקת את המשקה בזמן ההכנה ושופכת אותו לכוס ומגישה לבונד . זה אחד הרפרנסים המדהימים לדעתי בסרט הזה .

 

[serginho7]

מהזמן האחרון

הטבח, הגנב, אישתו והמאהב (1989) - תקציר:
סרטו השערורייתי של פיטר גרינאוויי (חוזה השרטט) מתרחש כולו במסעדת גורמה, סביב משולש רומנטי אפל שהופך למסוכן מרגע לרגע. כיאה לבמאי יוצא דופן זה, הכול נע בין עיצוב מזהיר ומדוקדק לברוטאליות קשה מנשוא, בין אינטלקטואליות לקניבליזם. יצירת מופת מסוגננת ואכזרית עם הצוות הקבוע של גרינאוויי: הצלם סאשה ויירני והמלחין מייקל נימן. עם הלן מירן (החשוד העיקרי), מייקל גמבון (גוספורד פארק) וטים רות' (כלבי אשמורת).

סרט היה כבד מדי לדעתי, אבל חובה לציין את המשחק של הנבל ואת סצינת הסיום המצמררת משהו.

Quai Des Orfevres (1947) - סרט השלישי של קלוז'ו שראיתי. לא ברמה של שכר האימה ובנות השטן המופתיים, לדעתי מעט מאד מתח לאורך כל הסרט, סרט יותר קליל מהשניים הנ"ל.


Deep end - תקציר: דרמת התבגרות אפלה שהיא יותר מותחן פסיכו-סקסואלי שביים יז'י סקולימובסקי (Essential Killing) בסוף שנות הששים. הסרט, שמתרחש בלונדון אך צולם ברובו במינכן, עוסק בנער בן 15 שמתחיל לעבוד כדייל במתקן רחצה ציבורי. מייק הצעיר מפתח אובססיה כבדה כלפי עמיתתו לעבודה – צעירה מבוגרת ממנו בשם סוזן. כשהוא מגלה שסוזן מאורסת, הוא מנסה לטרפד את מערכת היחסים שלה עם בחיר ליבה. והוא לא עוצר באדום... מה שמתחיל כמציצנות מרגשת הופך עד מהרה לחזיון של תסכול ויצרים קודרים.

ארגו (2012) - מיותר לשים תקציר, כולם יודעים במה מדובר. סרט מצוין! ריתק אותי לגמרי מתחילתו ועד סופו. הסיומת לטעמי מעט פטריוטית (כל קטעי הצהלה שאחרי), אבל סה"כ הסרט מצוין. ארגו פאק יורסלף!

אלפנט (2003) - יותר יצירה קולנועית מאשר סרט. יצירה מצמררת ומהפנטת. השוטים הארוכים, השימוש באותן סצינות מזוויות שונות, הפסקול הכ"כ רגוע, כאילו זה לא סרט על טבח. זה שהשחקנים לא מקצועיים לדעתי רק אוסיף לעוצמה של הסרט.
אדיר אדיר אדיר.

ג'אנגו ללא מעצורים (2012) - יש לי רק משפט אחד להגיד - טרנטינו זה אח!
ומעט יותר בהרחבה - סרט נהדר, כרגיל אצל טרנטינו. די קפריו, וולץ וסמואל אל ג'קסון במשחק נדיר, פוקס הרבה הרבה פחות, אבל אולי הדמות לא איפשרה לו, לא יודע....
סיומת לדעתי קצת איכזבה.

רחובות זועמים (1973) - אחד מהסרטים הראשונים של סקורסזה עם דה נירו והארווי קייטל. עדיין אפשר להרגיש את הבוסר בסרט הזה, אבל גם היו לא מעט סצינות טובות ומשעשעות.

סימנים של כבוד (2007) - מותחן לא רע של דייוויד קרוננברג עם קאסט גברי מצוין שגם שיחק מצוין. נעמי ווטס לא הרשימה אבל זה כי התפקיד לא איפשר לה.

המתים המהלכים (עונות 1-3) - לא חשבתי שאני אתחבר לסדרה מהסוג הזה, כל סיפורי הזומבים האלה מצחיקים אותי ואני מעדיף לראות אותם בפרודיות מאשר במשהו רציני... אבל הסדרה הזאת טובה מאד.
עונה ראשונה קצת מגמגמת, חצי עונה שניה חלש, אבל החצי השני של העונה השניה והעונה השלישית פשוט מעולים. מחכה כבר להמשך...

 

[מיכאל1411]

סימנים של כבוד לא רע?

זה סרט מצוין, קולנוע מענג. נעמי ווטס שיחקה נהדר, היא לא הוגבלה בכלל.