השבוע שלי - 5 סרטים
"ניקה" הוא סרט ישראלי בבימויו של ארנון צדוק המספר על צעירה רוסיה שנמכרת לזנות.
איוואן שהפסיד את הכל בהימורים מופקד לשמור עליה במשך כמה ימים בדירת מסתור,עד שיבואו לאסוף אותה.
מה שהוא לא ציפה זה שהוא הולך להתאהב בה.
העלילה מעניינת מאוד כמו גם מערכת היחסים של הדמויות, עם זאת אני חושב שהמשחק לא היה מספיק משכנע והיה אפשר ללחוץ עוד קצת ולהפוך את כל העסק להרבה יותר רציני.
ובכל זאת,מדובר בהפתעה נעימה מאוד.
חשוב לציין שלמרות הבימוי הישראלי,הסרט כולו דובר רוסית.
ביום הבחירות עשיתי מעשה,אחרי שכל החברים שזה עניין אותם כבר צפו ב"אופטימיות היא שם המשחק" ואילו אני הפכתי למעט אובססיבי לגביו ולצפייה בו בקולנוע,אספתי את עצמי בבוקר והלכתי ל"הצגה היומית" של 10:30 בבוקר.
את העלילה לא צריך לספר לאף אחד וגם הביקורת שלי כנראה לא תהיה שונה משל הרוב.
אהבתי מאוד את הסרט,ו"אופטימיות" זו ההוכחה שאפשר גם לעשות קומדיה רומנטית נטולת קיטש כמעט לחלוטין,לעשות אותה שנונה ועם משחק נפלא.
חייב להודות שמאוד התלהבתי מבראדלי קופר ודווקא ג'ניפר לורנס שאמורה לקחת את האוסקר בהליכה (לפחות ע"פ ההימורים) היתה "סתם" טובה מאוד,אבל זו לא היתה הופעה מופתית שלה,למרות זאת,הוקסמתי ממנה מאוד.
סרט מקסים ביותר שראוי לשבת בשורה אחת עם הקומדיות הרומנטיות הטובות של כל הזמנים.
Never Let Me Go ישב אצלי כבר זמן מה בידיעה שאני הולך לצפות בדרמה רומנטית בריטית בכיכובה של קיירה נייטלי שאני לא כל כך אוהב.
מה רבה היתה הפתעתי כשגיליתי שמדובר בהרבה יותר מזה.
אני ממש לא רוצה לקלקל,אז אספר רק את הסיפור הבסיסי - סיפורם של קאת'י,רות וטומי שגדלים בביה"ס קפדני באנגליה,כאשר קאת'י שמאוהבת בטומי נאלצת להתמודד עם הזוגיות שלו דווקא עם חברתה רות,מה שהם לא יודעים זה את הגורל אליו הם גדלו.
כאמור,לא רוצה להרוס לאף אחד,אבל אם מישהו רוצה לדון בסרט הבהחלט מעניין הזה,אשמח.
אם זה לא היה ברור,אהבתי את הסרט,הוא לא היה מדהים,אבל הוא היה מרתק,עם המון תהיות מוסריות וחברתיות.
וקיירה נייטלי גם אחרי הסרט הזה עדיין לא כוס התה שלי,קארי מוליגן דווקא כן.
"חטופה" היה הצלחה עצומה והפך לאחד הסרטים הכי מוצלחים ומפתיעים לטובה בשנים האחרונות,בכנות,לא כל כך ברור למה,הוא היה אחלה,אבל לא הביא שום דבר חדשני,אולי רק את ליאם ניסן ככוכב אקשן,לא הרבה מעבר.
ההמשך שלו כצפוי היה אותה גברת,כמעט בלי שינוי אדרת. הפעם ליאן ניסאן ואשתו נחטפים באיסטנבול ע"י אביו של הבחור שחטף את הבת בסרט הקודם ורוצה לנקום.
כמה סצינות מרדפים טובים,קצת אקשן וטיפונת ביקיני של מגי גרייס.
מעביר שעה וחצי בסבבה,לא הרבה מעבר.
והטוב נשמר דווקא לסוף.
"דג'אנגו" נדחה אצלי משבוע שעבר ליום שישי הזה בגלל אילוצי החברים,אבל אתמול הגיע הרגע המיוחל.
***אין ספוילרים של ממש,ובכל זאת,מי שלא ראה,כדאי שידלג על הביקורות***
הקדמה קלה,טרטינו הוא לא הבמאי האהוב עלי,למרות שאני לא חושב שיש סרט שלו שחשבתי שהוא פחות ממצויין (ג'קי בראון לא נחשב) וממזרים חסרי כבוד שלו הוא בעיני לא פחות מיצירת מופת ובעיני אחד הסרטים הגדולים ביותר בכל הזמנים.
אחרי שאמרתי את כל זה,אספר שלמרות שהשתדלתי להימנע מביקורות,מידיעת העלילה המדוייקת וכו',עדיין באתי עם ציפיות מסוימות,בכל זאת,טרנטינו,ובכל זאת (2),טרנטינו בסרט הראשון שלו אחרי ממזרים.
אתחיל מהשורה התחתונה,דג'אנגו הוא סרט מצויין,טרנטינו ממשיך לעשות סרטים מצויינים,על זה אני לא חושב שיהיה ויכוח של מישהו.
בניתוח קצת יותר מעמיק,דג'אנגו היה ארוך,יותר מדי ארוך בעיני,בשלב כלשהו,אחרי אחד מרגעי השיא של הסרט,נראה ששם היה המקום לסצינת סיום קצרה וזהו.
במקום זה קיבלנו עוד כמעט חצי שעה,לא רעה בכלל אמנם,אבל מעט מיותרת.
היה לי ויכוח עם חבר אחרי הסרט,אני טענתי שהיה אפשר לקחת את נושא העבדות צעד אחד קדימה ולעשות משהו חזק יותר,מזעזע יותר,כזה שיעשה לי בום בלב או שיגרום לי להישאר עם פה פעור,זה מה שהיה חסר לי בסרט.
החבר טוען שגם ככה עשו לטרנטינו את המוות עם כל נושא העבדות ולכן הוא עידן באופן יחסי את הסרט.
ואני טוען שאם הוא היה יכול ליצור סצינת פתיחה כה גאונית ומצמררת בממזרים חסרי כבוד,גם כאן הוא היה יכול לעשות משהו אותו דבר.
בגלל זה דג'אנגו לא יוריד את ממזרים מראש הרשימה וכנראה גם לא יכנס לשלישייה,אולי בצפייה חוזרת,אבל כרגע ממזרים,קיל ביל וספרות זולה די בטוחים בטופ שלי.
למרות הכל,שלא יהיו ספקות,זה עדיין אחד הסרטים הטובים שאתם תראו,ובוודאי אחד כזה ששווה את הצפייה בקולנוע.
אסיים עם שיר שאני מאוד אהבתי מהפסקול,שמעתי אותו כחודש לפני יציאת הסרט ועכשיו גם גיליתי שנכנס לפלייליסט של גלגל"צ,פשוט נפלא!
http://www.youtube.com/watch?v=_bdOTUocn5w
