רק אחד-הניצוץ (היתי עסוק בדברים אחרים השבוע)
כתיבה, בעיקר...
צפייה ראשונה שלי בו.
כן, אין ספק שמדובר בסרט טוב, עם המון קטעים מצמררים ומרתקים, לפעמים כאחד, אבל אני אישית הרגשתי שחסרים לי כמה דברים-
הסרט לא מסביר את תהליך ה"השתגעות" של הדמות הראשית, ג'קי.
סוג של ספויילרים מכאן, אבל בכלל-לא משהו רציני, ספק אם זה נחשב לספויילר-
ג'קי מגיע די משוגע כבר בהתחלה, ופתאום, כמעט בבת אחת, משוגע מאוד.
חוץ מזה, בתחילת הסרט, בחצי שעה הראשונה נגיד, הילד מקבל המון זמן מסך, כמעט כמו של דמות ראשית. אלא שאז הסרט מזניח אותו, ועובר די בפתאומיות להתמקד בג'קי (ואישתו המעצבנת להחריד, בכל פעם שהיא דיברה פשוט הזדהתי איתו), עד לסוף לפחות.
אבל הבימוי המעולה (סטנלי קובריק הוא פשו טאדם מבריק), הסצינות המרתקות והמצמררות והמשחק המעולה של ניקולסון (אני ברצינות משוכנע שהבן אדם פסיכופת. ברצינות. משהו במבט שלו... ואני לא חושב שזה ככה רק בסרט...).
8/10 (טוב, לפעמים אפילו מעולה, אבל לא ייכנס לרשימת האהובים עלי (ציונים 9-10))