../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gifבידיוק נגמרו הסרטים../images/Emo7.gif
ג'ון כזה שרוט (במובן הטוב) חחח אבל לא הראו קטעים שאני יותר חיפשי ממתי שהוא הפך להיפי ובכלל לא הראו אפילו את מיטת השלום בגלל שלא הראו קטעים שיותר עיניינו אותי אבל נהנתי לשמוע את הסיפור שלו. ג'יימס (לא זוכר את השם האמצעי שלו) הנדריקס איזה סרט
כל כך נהנתי לשמוע את הגיטרה שלו צועקת לפני 3 ימים קנו לי גיטרה סוף סוף ואני מקווה שאני יצליח לנגן את המנון ארצות הברית איך שהוא עשה את זה כי ראיתי בחנות שקנו לי ספר שירים לגיטרה של ג'ימי מוודסטוק ספר עבה חחח אני חייב לקנות אותו אבל בתור התחלה קניתי את הספר שירים של האמהות והאבות וספר לימוד שקוראים לו ד"ר גיטרה ובידיוק אחותי הגדולה קנתה ליום הולדת של בעלה גיטרה אז אני והוא נלמד ביחד כי הם גרים במושב שלי עם האחיין שלי
אהבתי מעוד את הסרט בגללל שאני ממש אוהב גיטרות. טוב אז הסיפור שלי איך הגעתי לסיקסטיז בגיל כל כך צעיר זה בעיקרון בגלל שאמא שלי מהאמהות שנותנות חופש לילדים אז בתור ילד קטן בלונדיני (עכשיו השתנה לי השיער
אבל אומרים לי שאני דומה להנדריקס
)תמיד הייתי ערום ועכשיו אני נודיסט
בקיצור תמיד הייתי היפי ברוחי אבל בעיקרון אמא שלי תמיד למדה אותי לא לשקר כמו כל השאר הילדים אבל בכל מקרה השכנים שלו יש להם תאומות בגיל שלי שעד עכשיו היו איתי בכיתה אבל בגלל תיכון אז הן לא איתי אבל תמיד שמענו צעקות מהבית שלהם כי הן אף פעם לא מרדו באמא שלהן והחלון של החדר שלי ליד החלון של הסלון שלהם אז אני כל פעם שהלכתי לישון שמעתי אותה צועקת עליהן וממש לא הרגשתי טוב עם זה ואני מתכוון מתי שהייתי קטן אז כבר הייתי שונה במובן הטוב
אבל היה לי דיכאון בסוף כיתה ו' (חחח זיכרונות)אז כמעט סוף ז' שמעתי רק את אביב והלכתי לישון בוכה אבל תמיד נמשכתי לאומנות המזרח מגיל קטן ולדברים קסומים אז הייתי גותי לתוקפה הזאת והבנתי הרבה משמעויות על החיים כבר בכיתה ז' ניסיתי להתאבד כמה פעמים אבל התעניינתי בגיטרות ובמרידה אז שמעתי את פינק פלויד בעיקר וראיתי מלא פעמים את הסרט שלהם ואז הלכתי עם חברת ילדות שלי שאני נולדתי שבועיים אחריה אז תמיד היינו ביחד ואמא שלי ושלה הלכו ביחד לבית חולים והיו בקשר אז לקראת סוף כיתה ז' כבר התחלתי להיות שאנטי חחח אמא שלה תמיד לוקחת אותה לפסטיבל שנטיפי כי זה יוצא בשבועות היום הולדת שלה אז הלכתי איתה בשנה שעברה והייתה לי ממש הרגשה טובה שיש עוד אנשים שדומים לי ולראות כזאת כמות של אנשים במקום אחד ושהמרכז בחיים של רוב האנשים שם זה מוזיקה טובה ושלום ולחיות בהרמוניה אז התחלתי לשמוע את הביטלס ולא התחברתי אליהם כל כך כי חיפשתי דברים יותר כבדים ופשוט לאט לאט הכרתי קודם את פינק פלויד ולד זפלין אבל חיפשתי דברים יותר שונים אז הגעתי לאמהות והאבות וכל פעם ששמעתי את קליפורנה ג'רימין והייתה לי בין כל הקלטות של פינק פלויד ואיירון מיידן ואוזי אוסבורן וכל הרוק הכבד את הקלטות של כל הדיסקים של אביב והייתה קלטת אחת שבצד אחד היה את ירח מלא ובצד השני היו 5 שירים של ג'ון לנון שאני אוהב הכוונה לאימג'ן וג'יב פיס אה צ'אנס ומ'תר אז אחרי שכל החופש הגדול חרשתי את הצד של הקלטת הזאת היה את פסטיבל בראשית בכנרת והלכתי כי זה ממש כמה דקות נסיעה מהגולן
והייתה גם הנחה לתושבי הגולן אז בפסטיבל הזה דבר ראשון נהנתי ועישנתי מלא נרגילה ואחרי איזה 5 ראשים שכל הזמן עישנתי נפלתי מידי פעם אז זאת גם הייתה התמסטלות הראשונה שלי בקיצור היה שם דוכן של ספרים של יהודים משיחיים והספרים היו בחינם אז דבר ראשון הייתה לי שיחה על אחד האנשים שהיו בדוכן כי זאת הייתה המטרה שלהם לדבר עם האנשים ולחלק ספרים אז נתנו לי ספר אחד שקוראים לו "אין מה להפסיד" וספר שקוראים לו "בגידה" וגם את הברית החדשה אז התחלטי לקרוא את הספר אין מה להפסיד וזה מה שכתוב במאחורה של הספר: "בשנות ה-60 המוני בני אדם התפכחו ושמו לב לעובדה שמשהו בעולמם איננו כשורה. ארני קליין היה אחד מהם. "אין מה להפסיד"מתעד באופן אינטימי את חיפושו של אדם באשר הוא, אחר הסיבתיות והתיקון. זו חשיפה אישית ומרגשת שמחממת את הלב,מעלה חיוך עלל השפתיים, וגם מציבה אתגרים לא פשוטים. באמצעותה תמצא את עצמך מצטרף למסע בלתי נשכח בתקופה מאד מיוחדת בהיסטוריה האנושית. יש בתיעוד המסע הזה מעין קראית "לך לך" שמעודדת אותנו לעזוב את העולם החומרי מתוך כמיהה לעולם הרוח הנצחי. קריאה להתייצב בנקודת היציאה ממנו דרך חזרה... המסע של חייך." וזה ספר שפשוט התאים לי קראתי אותו בפסטיבל ואחרי הפסטיבל קראתי אותו כמה וכמה פעמים ואני חוזר עליו למרות שאני מכיר את הסיפור פשוט סיפור שנותן הרגשה של מסע כמו שכתוב מי שירצה להזמין את הספר אפשר למהאגודה של היהודים המשיחים אני יתן לו את הכתובת רק שיבקש ומאז פשוט התחברתי לסיקסטיז ובהתחלה שמעתי בעיקר את ג'ון לנון אבל עכשיו קצת לפני שהחופש התחיל גיליתי את הקומונות בתפוז שיש גם את הקומונה של Peace man וכתבתי שמי שרוצה לדבר איתי בקשר לסיקסטיז ששלח לי הודעה באייסיקיו (20520577) אז התחלטי לדבר עם אחד מהאנשים שעכשיו הוא הנפש התאומה שלי ואני לא יגיד את השם שלו אבל הכינוי שלו זה פנגו אז הוא הכיר לי את ג'פרסון ארפליין ואת הגרייטפול דד ואני עכשיו ממש גרייטפול (אסיר תודה) על זה שהוא הכיר לי אותם כי אז גם הכרתי שירים של בוב דילן ועוד מלא כולל ג'ניס ג'ופלין המלכה ועכשיו אני כבר מנהל קומונה שבעיקר מדובר בה על הסיקסטיז ועכשיו קצת הזנחתי אותה אבל עכשיו אני יעדכן הכל ואני גם עושה תורים כל פעם על דברים ממכרים אחרים כמו קפאין ואלכוהול וכמובן עכשיו התחלטי לכתוב כבר על הסמים אז מי שמעוניין באיזה סם שיפנה אלי אני יודיע לו מתי שאני יכתוב על הסם שהוא רוצה פרטים בקשר אליו. טוב אז זהו זה יצא ארוך מאוד ומי שיסיים לקורא את זה מלך חח סתם וכל הזמן שכתבתי את כל ההודעה הארוכה הזאת שמעתי את ההופעה השנייה של ג'ימי הנדריקס אז כל הזמן שמעתי את הגיטרה חחח ביי וגלי יש לך אייסיקיו?
