סרטים אמריקקים

[IC4]

סרטים אמריקקים

כשאני אומר ביטוי זה אני מקווה שלכולכם יש מושג חצי מוגדר מרחף לכם בראש, מה שיסייע לי לשאול שאלה אם נעשה סרט שונה, לא מדבר על סרטים עצמאיים אלא על סרט שיענין אנשים שמתענינים בדברים מעבר לסלבריטים זין כוס וקיטשיות אז הסרט לא יצליח בגלל שאנשים מורגלים לסוג הסרטים השולט כבר או שדווקא יעריכו את העובדה שסוף סוף יוצא סרט איכותי? דעתי העכשווית שהתשובה היא שילוב של השתיים נגיד פייט קלאב כדוגמא טוב זה בעצם לא דוגמא הכי טובה כי הוא נכלל גם כמצליח ופופולרי וגם כלא מצליח מבחינה אחרת

 

[בןלי]

לא ממש מסכים איתך

נכון שרוב הלהיטים הם כאלו אך יש גם את ספרות זולה, 12 קופים, גון מלקוביץ וכאלו שהצליחו יפה מאוד.

 

[pomelit]

ואושר. סרט מצמרר

 

[dylan]

אושר זה סרט עצמאי

ואמריקן ביוטי היה סוג של גרסה הוליוודית לאושר לפי דעתי, רק פחות טובה וחזקה...

 

[מונדאשיוון]

פרסום

סרטים מטבעם מושכים קהלי יעד שונים ומכאן יש שאלה: האם רוב האנשים ("צרכני קולנוע") שטחיים ולכן ההצלחה הגדולה באמת תבוא לסרטי זבל (בסגנון "בריטני ספירס - הסיפור האמיתי") או שהרוב מעדיף לראות סרטים שיגרמו לו לחשוב ולהתווכח (כן, הדיון על המטריקס אתמול הוא ה-דוגמא). ברגע שיש תשובה לכך אז גם אחוזי ההצלחה לסרטים אמריקקיים לא יפתיעו אף אחד. אבל - אם ישווקו סרט בעזרת מסעי פרסום רציניים ומעניינים גם הקהל שיילך באופן רגיל ל"בריטני.." ימצא את עצמו באותו אולם קולנוע עם זה שראה מטריקס עשרים פעמים וכל פעם משהו חדש עולה לו לראש. וכך סרט טוב יזכה גם להצלחה. זה בדוק, לפי ההגיון של הדיון על סמלי המין - הכל עניין של פרסום. (או בעצם כמעט הכל).

 

[IC4]

זה הבעיה במדידת הצלחה של סרט

אם יש סרט שמתפרסם בצורה כל כך מדהימה שגורמת לכל שישה מתוך שבעה בני אדם ללכת לראות אותו , לא אומר שחמישה מתוך אותם שישה יצאו מהסרט בהרגשה של "אני רוצה את השבע דולר שלי בחזרה" בעוד שהם לא יכולים לקבל את הכסף בחזרה, הסרט נחשב למצליח כי את המיליונים שלו הוא כבר עשה.

 

[חולוני]

סתם לידע כללי

פייט קלאב, בשנה שהוא יצא ( 99 ), נכשל טוטאלית בקופות. שום הצלחה, אפילו אכזבה מסחרית. רק לאחר שנה ויותר הוא הפך לסרט פולחן כמו שהוא היום. המקרה שלו מאוד מזכיר לי את בלייד ראנר שקרה לו אותו דבר. נכשל בקופות, אך מאוחר יותר הפך לסרט פולחן ולאחד הסרטים הטובים בכל הזמנים. אותו דבר קורה ממש בימים אלו לפייט קלאב. אם היית עושה סקר ב 99 מי הלך לראות באותה שנה פייט קלאב בקולנוע ( חוץ ממני..) היית רואה שהכמות היא אפסית, והוא ירד זמן קצר מאוד אחרי שהוא עלה. אפילו אני, בהתחלה בכלל לא רציתי ללכת אליו, ורק אחרי שחבר שלי שיכנע אותי הלכתי. עד היום אני מודה לו.