סרטון חמוד

תודה


 

s i s u

New member
האייקונים החדשים כל כך מוזרים. לא מבינה אותם בכלל

איפה זה שצחק מכל הלב? וזה שקרץ? עכשיו הם נראים פגועי נפש וגוף, חבל.
הטמבל והמאוהב נראים כמעט אותו דבר ואולי לא בכדי.
האייקון של הקקי תמוה, מי ישתמש בו? מישהו עם עצירות?
הבלונדינית הפכה לג'ינג'ית, לא שיש עם זה משהו רע.
האייקונים של התחביבים יצרו תחביב חדש- לנחש מה האייקון רוצה לאמר.
כוס הבירה נראה כאילו בלע חבית או את שני הפיגנווינים מתחתיו (חיית מחמד ידועה)
שם המשתמש לא בולט אבל זה בסדר, זה מדגיש את העובדה שכולנו אחד.
העיקר שאת הרצל לא שינו (:)
אבל אם הצלחנו להסתגל לרפורמה בתחבורה הציבורית, אין סיבה שלא נסתגל גם לזה
בינתיים מצטרפת למחאתה השקטה של קיוטה. אייקונים חרבנה, לא משתמשת..
 

s i s u

New member
יש לי שאלה מעוררת מחשבה בשבילך, סינבד

האם אתה יכול לראות שאתה רק מחשבה?
(השאלה מכוונת גם אלי כי אתה אני)
 

s i s u

New member
אז....איך אתה חי עם הפרדוקס?

שמחשבה מחפשת להבין את עצמה כשברור לך שמחשבה לא יכולה לעשות כלום...
&nbsp
 

סינבד

New member
מה שעוזר לי כנראה

זה שאני לא יכול להבין את הפרדוקס שאת מדברת עליו.
&nbsp
ובקריאה שניה... אם מחשבה היא שבראה אותי ואם נקבל את הטענה "אני חושב משמע אני קיים", איך את יכולה לטעון שמחשבה לא יכולה לעשות כלום?
&nbsp
אהה! הנה הטעות סיסו יקירתי האהובה. זו לא מחשבה שמנסה להבין את עצמה זה מה שנוצר על ידי מחשבה שמנסה להבין את עצמו. המחשבה שחשבה אותי ואת קיומי מן הסתם עסוקה בלהבין את עצמה...
&nbsp
או שלא?
 

s i s u

New member
אבל סינבד יקירי האהוב, הטעות היא שלך ובענק!! (((-:

(ותודה על ההזדמנות להבין ולחדד גם לעצמי)
&nbsp
איך מחשבה יכולה לעשות משהו בכלל? מי אתה חושב כותב את הפוסט הזה?
למחשבה אין שום כוח חוץ ממה שאתה נותן לה, וגם אז- היא כלום. גז.
בחיי, מחשבות הם נודים ((:)
הכוונה למחשבות הפסיכולוגיות, מחשבות אחרות הביאו אותנו רחוק מאוד, אולי יותר מדי רחוק.
משהו קרה שגרם ליד שלי לכתוב את המילים האלו, אבל אין אף אחד שחשב אותן או כתב
זה עבר בתוכי מכוח האנרציה והאנטילגנציה של מכונת המוח בתוכי, מדהימה שכמותה
&nbsp
כל הפוסט הזה נכתב במודעות שלמה שהתוכן והכותבת, עבדתך הנאמנה, רק מחשבות
&nbsp
ומי כותב את הפוסט הזה? להלן הפרדוקס.
&nbsp
אצא מהארון כבר עכשיו ואודה - אני כן רוצה להתעורר. זה הכל רק עניין של בחירה
ושוב, הפרדוקס לפניך. לכן אומרים שכל זה בדיחה.
&nbsp
ואנחנו כבר יודעים שמי שאנחנו זה המודעות ולא האובייקטים שאליהן היא מודעת
ויש מישהי כאן שאומרת שהיא יכולה לבחור בין להיות במודעות למודעות או להיות במודעות למחשבות. ושוב.....הפרדוקס.
(שוב, כי אין אף אחת כאן מלבד המחשבה והמחשבה כותבת את עצמה)
&nbsp
ושוב, ושוב, ושוב, ושוב...... הדרך היחידה לצאת מזה היא פשוט לשתוק ולהיות במציאות.
(אם המציאות היא כתיבת הפוסט על מחשבות לפחות שתהיה מודעות לכך שהן שקריות
&nbsp
איי רסט מיי קייס ((:)
&nbsp
 

s i s u

New member
וכמה מילים מטוני

https://www.youtube.com/watch?v=20SltQkGeD0
&nbsp
תראה את הקהל, מביט בו במבט מזוגג ולשון בחוץ ושואל את עצמו על מה המשוגע מדבר
צריך להסביר לנו כמו הורה לילד מה ששכחנו מתחת לכל המילים.
(הפרדוקס עדיין רואה את עצמו)
 

סינבד

New member
|מיואש| שוב צריך לתת מכות לסיסו שתתעורר

כולזמן נרדמת זותי, הרגליים מסתבכות לה במחשבות והיא מסתחררת ונופלת אוףףףף...

&nbsp
איך מחשבה יכולה לעשות משהו בכלל?
בניסוי (מרושע למדי) קשרו החוקרים את ידיו של קוף מאחורי גבו, הכניסו למוחו אלקטרודות שמחוברות למנועים קטנים שמזיזים יד מכאנית. והגישו לקוף האומלל בננה ולא לקח הרבה מדי זמן עד שהוא למד בעזרת המחשבה שלו להזיז את היד המלאכותית כך שתביא את הבננה לפיו.
עכשיו אפשר להכנס לקילומטרים של דיונים מה הזיז את היד... לי ברור שקודם כל זו המחשבה של הקוף. נכון, צריך אלקטרודות, צריך מנועים חשמליים קטנים, צריך... צריך... צריך... מה שהזיז את היד היה המחשבה של הקוף.
&nbsp
עכשיו תחשבי לרגע על פרפר (או חתול אם את מעדיפה) והנה הפרפר (שאת חושבת עליו) רואה פרח. פרח צהוב... הפרפר שאת חושבת עליו הוא כחול. ובמחשבה שלך פרפרים כחולים אוהבים פרחים צהובים. אז הפרפר הכחול שאת חושבת עליו התיישב על הפרח הצהוב.
&nbsp
עכשיו שאלה: על מה חושב הפרפר הכחול? הוא חושב אולי: "איזה כיף שמצאתי פרח צהוב כזה יפה" אולי הוא חושב: "אחח איזה יום נפלא..." אולי הוא חושב: "תודה לבורא עולם על כל הטוב הזה..."
אני די בטוח שהוא לא חושב על סיסו בוראתו. אין השגתו מסוגלת להגיע לידי כך.
&nbsp
את מבינה סיסו? עבורך הפרפר הוא מחשבה שחלפה בראשך. אבל הפרפר לא יודע שהוא רק מחשבה, הוא בטוח שהוא והפרח ממש קיימים במציאות.
 

s i s u

New member
אני עומדת איתן מאחורי דעותי, ולגמרי! :)

לדעתי אני צודקת ואתה טועה ואשמח להוכיח לך זאת מאוחר יותר. במסר פרטי, מסיבותי.
קח בחשבון שגם אז, זו תהיה אמת יחסית לגמרי.
 

l coyote l

New member
הפניתי אל עצמי את השאלה.

להרף עין ראיתי זאת. מיד הנחתי לשאלה והפסקתי לעסוק בה.
כלומר, מיד כשהתחלתי לנסות לסכם או לנסח במילים את מה שכביכול ראיתי.
הבחנתי לפני זמן מה שהפעולה הנל היא מלכודת לולאה אינסופית שמשכיחה ממני את תחושת ההבנה שנחוותה.
 

Mist2

New member
למה להפסיק?

למה שלא תתבונני גם על הנסיון לסכם או לנסח במילים את מה שכביכול ראית?
 

l coyote l

New member
התבוננתי. זה גרם לי לראות אי תכלית ולהפסיק.

ג"נ: חוויתי ארוכות לולאות ניסוח מרובות. היה להן את חלקן. מיציתי.
 

Mist2

New member
אוי לי ואבוי לי

אם התמזל מזלנו, והנה אנו מתבוננים בעצמנו, הרי שבמהרה אוקטבה זו של התבוננות סוטה מדרכה, ע"י "אני"ים רבים, שכל עיסוקם במקרה המדובר הזה הוא:
"איך ומה צריך וכדאי לעשות נוכח מה שהנצפה באותו רגע?"

דיון מעמיק זה, אשר לרוב מחסל את ההתבוננות, כה יעיל וקטלני, שתוך רגע, הוא סוחף אותנו בהזדהות גדולה לתוך חלום עמוק על הדרך הנכונה לעבודה על עצמנו.

חלום זה יכול להמשך זמן רב, ובו יעלו ויצופו רעיונות והחלטות חשובות וקיצוניות בהקשר להמשך העבודה:
על כך שחייבים אנו חלקים מסוימים לחסל וחלקים אחרים לפתח, ולבסוף, כאשר יחלוף החלום ואת מקומו יתפוס חלום אחר, שלא קשור כלל לעבודה על עצמינו ולאחריו חלום אחר וכד', עד אשר יתמזל מזלנו שוב, והנה אנו מתבוננים בעצמנו שוב…

כל אחד, אשר חווה חוויה זו, אשר תיארתי, יכול להסכים אתי בכך, שאין זו אלא חציצה – מנגנון משומן היטב המופעל בכל עת, שמזהה רגע של ערות, המחסל ומונע מאותו רגע של ערות להמשיך ולהתקיים.
העובדה, שאנו חולמים על עבודה, מקשה עלינו להבין, שזהו אכן חלום.
נוצרת אשליה של עבודה, המקשה עלינו להתעורר.
אותה אשליה, אף גורמת להרגשה טובה וטפיחה על שכמינו אנו.
 

s i s u

New member
יש לי תרגיל אחר בשבילך. לשאול האם אני מודעת?

הצעתו של המורה רופרט ספירה,
חבר שדרג ל "האם יש מודעות" (להוריד את האני המבלבל)
&nbsp
ברגע שאני שואלת האם יש מודעות, המיינד מיד משתתק
לפני שיחזור להשיב בכן יש להשאר עם מה שקורה. ולנסות להשאר שם כמה שיותר
שם= במציאות.
הרעיון הוא לזכור להיות מודע למציאות ולא למחשבות, לקאנינג מיינד
להזכירך- אין מחשבות אמיתיות.
&nbsp
כשאני עושה את זה האני נעלם מהמיינד ונמצא במציאות כחלק ממנה
קצת מזכיר את התרגיל של דאגלס הרדינג, כשאין ראש והכל נחווה כאחד
(דברים מתבוננים בך במקום להפך)
&nbsp
המודעות הופכת למה שהיא מודעת לו.לעצמה או למחשבה, תבחרי...(פשוט אך לא קל)
&nbsp
כשאני חושבת על עצמי כמחשבה אני אשכרה רואה אותה כתמונה בסרט
זה די דומה לתרגילי הצופה והעד אבל אני מעדיפה את התרגיל של ספירה
גירסה מודרנית וישירה יותר של חקירת מי אני של רמנה, לדבריו.
המודעות לא תהיה למחשבות, היא תהיה לחוויה הישירה של המציאות ברגע הזה
&nbsp
ספירה מסביר על התרגיל
https://www.youtube.com/watch?v=j4nDvnzhg6o
&nbsp
 
למעלה